במשך עשרות שנים, לתושבי המילטון, עיירה קטנה בצפון מדינת ניו יורק, שהיה להם כסף להשקיע ורצו לשמור את ההשקעה בסביבה המקומית, הייתה כתובת אחת: מיילס "ברט" מרשל. הוא התפרנס מהכנת דוחות מס וממכירת פוליסת ביטוח, אבל מה שהעשיר אותו באמת היה גימיק שרקח למשקיעים פוטנציאליים בשם "קרן ה-8%", שהבטיחה בדיוק כך – הפקדת כספים תמורת ריבית שנתית של 8%, ללא קשר לתנודות בשוקי ההון.
השמועה על השקעה סולידית ומניבה הרבה יותר מאשר בבנק התפשטה מפה לאוזן, ולקוחותיו הפיצו את הבשורה למשפחה ולחברים. יש לך קרן פנסיה? תן לברט לטפל בה. הוא ישקיע אותה בנכסי השכרה מקומיים והכסף שלך יצמח מהר יותר מאשר בבנק.
מרשל היה ידידותי ועממי. הוא חילק שקיות מתנה ובהן חמוצים, מייפל ודבש מקומי בצנצנות שעליהן היו תוויות עם אמרות חמודות כמו, "אל תהיה טיפש. לכיסוי ביטוחי נאות התקשר למיילס ב. מרשל". כריסטין קוריגן, שהייתה לקוחה שלו מוסיפה: "הוא היה מספר לך על כל האנשים והגופים האחרים שמשקיעים. היו שם כנסיות, חברות כיבוי אש, רופאים, אז היית חושב לעצמך, 'אלה אנשים משכילים וחכמים, הם לא היו עושים את זה אם זה היה מפוקפק, נכון?'".
ואכן, רבים מהמשקיעים היו פרופסורים, פועלים, עובדי משרד או פנסיונרים. חלקם איבדו את חסכונות חייהם בסך עשרות או מאות אלפי דולרים. לקוריגן ובעלה, בעלי מסעדה, מרשל היה חייב כ-1.5 מיליון דולר. עכשיו, הם תוהים איך מישהו שנראה כל כך אמין, שערך מסיבות שנתיות ללקוחותיו ואפילו התקשר אליהם בימי הולדתם, יכול היה לבגוד באמונם. "אתה מסתכל על החיים אחרת אחרי שזה קורה. זה כמו, 'במי אתה בוטח?'" אומר לקוח אחר של מרשל, דניס סאליבן, שהיה אמור לקבל כ-40 אלף דולר. "זה עצוב בעיקר בגלל מה שזה עשה לאזור".
בקיץ האחרון הוגש כתב אישום נגד איש העסקים בן ה-73, שבמסגרתו מואשם מרשל בהונאת פונזי. הוא עלול להישלח לכלא אם יורשע. לפי מסמכי הנאמן, מרשל היה חייב כ-95 מיליון דולר בקרן וריבית לכמעט 1,000 אנשים וארגונים, כאשר הגיש בקשה להגנה מפני פשיטת רגל לפני שנתיים. עורכי הדין של מרשל סירבו להגיב לדברים.
הנזקים הכוללים של משקיעיו נופלים אמנם מהונאת הפונזי בשווי מיליארדי דולרים שתכנן ברני מיידוף, אך הם מטילים צל כבד על עיירת הקולג' הקטנה שבה חיים כ-6,400 תושבים והאזור הכפרי ברובו שסביבה.
דמות מקומית מכובדת ואמינה
לפני קריסת העסק שלו, מרשל ואשתו התגוררו בבית ויקטוריאני מלבנים, מרחק כמה בניינים ממשרדו בעיירה. מלבד ביטוח והכנת מס, הוא השכיר יותר מ-100 נכסים וניהל עסק לאחסון עצמי ובית דפוס. הוריו ניהלו עסק לביטוח ונדל"ן באזור, והשם מרשל היה מכובד ונתפס כאמין.
אף שעזב את הלימודים באוניברסיטה, מרשל היה איש מס שאושר על ידי השלטונות. עבור רבים באזור הוא נראה בקיא בענייני כספים ושמר על משרד מסודר. "היו לו דלתות צרפתיות ושטיח יפה ושולחן גדול, והוא פשוט נראה משגשג ואמין", מספרת קוריגן.
מרשל החל לקחת כסף מאנשים לקניית ותחזוקת נכסי השכרה בשנות ה-80. אנשים קיבלו שטרי התחייבות – פיסות נייר עם הסכום הכספי כתוב עליהן. ניתן היה לבצע משיכות בהתראה של 30 יום, וכן לבחור לקבל תשלומי ריבית קבועים. אבל בעוד המשתתפים ראו בעסקאות הללו השקעות, מרשל כינה אותן הלוואות.
במשך שנים רבות, מרשל קיים את הבטחותיו לשלם ריבית ולעבד משיכות. סאליבן נזכר איך הוריו נתנו למרשל כסף, אחר כך הוא עשה זאת, ובהמשך זה התגלגל לארוסתו, לבתה של ארוסתו ולבנו - ואפילו מועדון אופנועי השלג שלו הצטרף להשקעה. מעגל המשקיעים לא הצטמצם רק לגבולות המחוז, והוא כלל גם משקיעים שהתגוררו במדינות אחרות, אך היו להם קשרים לאזור. "כולם נשאבו לזה", אומר סאליבן.
בשנות ה-80 שררו שיעורי ריבית גבוהים יותר מאשר היום, כך שהבטחה לתשואות של 8% לא הייתה מרשימה – אך היא בלטה מאוחר יותר, כשהריביות ירדו. לדבריו של מרשל בהליך פשיטת רגל, הוא הניח שעליית ערך הנדל"ן שלו תכסה יותר מהחובות. "זה כמובן לא נכון עכשיו", הוא מצוטט במסמכי ההליך, "אבל זה מה שתמיד חשבתי".
באפריל 2023 הגיש מרשל בקשה להגנה מפשיטת רגל לפי פרק 11 באפריל של אותה שנה, והצהיר על התחייבויות של יותר מ-90 מיליון דולר ונכסים בשווי 21.5 מיליון דולר, רובם בנדל"ן. הוא הסביר במסמך כי אושפז בגלל "בעיית לב חמורה" שדרשה שני ניתוחים, שעלו לו 600 אלף דולר. כשהחדשות על מחלתו התפשטו, הייתה ריצה של מחזיקי שטרות שביקשו את כספם בחזרה.
הנאמן בפשיטת הרגל, פרד סטיבנס, האשים את חדלות הפירעון של מרשל בנוהלי עסקים לא יעילים ובהלוואות מאנשים בריביות מעל השוק. הנאמן טען כי עד 2011, מרשל השתמש בכספי השקעות חדשים כדי לשלם למשקיעים קודמים - התנהלות שהיא המאפיין המרכזי של הונאת פונזי.
התובעים טוענים שמרשל הציג באופן שקרי את הרווחיות של עסקי הנדל"ן שלו וגרם לצוות שלו ליצור "סיכומי עסקאות" עם מידע מזויף על יתרות חשבון וריביות שנצברו. על פי הנטען, כספים הועברו לעסקים האחרים שלו והוא הוציא מאות אלפי דולרים של משקיעים על הוצאות אישיות, כולל טיסות, ארוחות בחוץ, מצרכים ואולפני יוגה.
בדיון בנושא שנערך ביוני האחרון בבית המשפט כפר מרשל, שמואשם בגניבת יותר מ-50 מיליון דולר, בכתב האישום שהוגש נגדו על גניבה בהיקף גדול והונאה בניירות ערך. ביתו ונכסיו נמכרו כחלק מהליכי פשיטת הרגל, שממשיכים. אנשים שנתנו לו את כספם צפויים לקבל בחזרה רק כ-5.4 סנט על כל דולר ממכירת הנכסים. נבחנות תביעות פוטנציאליות נגד מוסדות פיננסיים, לפי הנאמן.
