בית המשפט למשפחה בבאר שבע הכיר לאחרונה באלמן של מתמודדת נפש כבעלים של חצי מדירתה, וזאת אף שהיא ציוותה את כל רכושה לעמותה למען בעלי חיים.
בני היו נשואים 30 שנה וחיו עם בנם בדירת "עמיגור" באופקים הרשומה על שמה. לדברי האלמן, הוא והבן נאלצו לצאת ולבוא מהדירה נוכח התמודדות הנפש של אשתו, שהקשתה לשהות במחיצתה ברציפות. בדצמבר 2006 ערכה האישה צוואה שבמסגרתה הורישה את כל רכושה, כולל הדירה, לעמותה.
לאחר מותה ניתן לבקשת העמותה צו לקיום הצוואה. בשלב זה הגיש האלמן בקשה לביטולו, וההליך הועבר לבית המשפט. לטענתו, הוא הסכים לרשום את כל הדירה על שם אשתו בעקבות לחצים ואיומי התאבדות מצדה. אולם לשיטתו, חצי מהנכס שייך לו, בפרט מאחר שלא נחתם ביניהם הסכם ממון.
מנגד טענה העמותה שהדירה נקנתה מכספי ירושה של הורי המנוחה, מה שהופך אותה ל"נכס חיצוני". היא הוסיפה שאין הוכחה שהייתה כוונה לשתף בה את הבעל, בין היתר נוכח היעדר מגורים משותפים או השקעות מצידו בנכס (כך לגרסתה). מכאן, לשיטתה, הנכס כולו שייך לעיזבון והיא זכאית להירשם כבעליו הבלעדיים בהתאם לצוואה.
אבל השופטת רותם קודלר עיאש דחתה את הטענה שהדירה נקנתה מכספי ירושה של הורי המנוחה, ולכן מהווה נכס חיצוני המוחרג כביכול מהאלמן. היא מצאה שבפועל אבי האישה נפטר אחרי רכישת הדירה, מה גם שאימה עודנה בחיים, "כך שאין למעשה כל שחר לטענה זו".
עו"ד סיגלית יפהצילום: רמי זרנגרבפסק הדין נכתב שגם לו סווגה הדירה כנכס חיצוני, האלמן הוכיח כוונת שיתוף ספציפי לגביה. בהקשר הזה צוינו משך הנישואים הארוך, העובדה שהדירה הייתה מקום המגורים המרכזי של המשפחה, ושהיא שופצה על ידי הבעל שהפך אותה לראויה למגורים.
"אמנם הדירה הייתה רשומה בעת פטירת המנוחה כולה על שמה, אך מדובר בדירת המגורים של בני הזוג, שנרכשה בתקופת החיים המשותפים ושופצה על ידי התובע, אשר אף היה המפרנס העיקרי", נימקה השופטת. היא קבעה שעל רקע נתונים אלה, ובהיעדר הסכם ממון הקובע אחרת, יש להכיר בו כבעלים נוסף על הדירה.
היא קיבלה את טענתו שלפיה המגורים עם המנוחה היו בלתי נסבלים לנוכח תסמיני מחלת הנפש שאיתה התמודדה, כך שאין לזקוף לחובתו את יציאתו לפרקים מהדירה. היא הסיקה שהנכס נרכש ממשאבים משותפים, ומכל מקום שהייתה הסכמה מצד המנוחה לשיתוף לגביו.
בנסיבות אלה נקבע שהאלמן רשאי להירשם בטאבו כבעלים על חצי מהדירה. אשר לחצי הנוסף, צוין בפסק הדין שבימים אלה תלוי ועומד הליך בנוגע לכשירות המנוחה לערוך את צוואתה. אם וכאשר ייקבע שלא הייתה כשירה לצוות - העמותה תפסיד לגמרי את הדירה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד לירן שגב
• עו"ד סיגלית יפה עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
