פחות משני שליש מההורים היהודים ופחות מרבע מההורים בחברה הערבית מכפילים את סכום החיסכון לכל ילד בהתאם לחוק המאפשר זאת. כך עולה ממחקר חדש של המוסד לביטוח הלאומי בשיתוף חוקרים מבנק ישראל והאוניברסיטה העברית, שבחן את דפוסי החיסכון של הורים במסגרת תוכנית "חיסכון לכל ילד".
המחקר, שנערך על ידי מוריאל מלול, ניצה (קלינר) קסיר, מאיה הרן רוזן, ואורלי שדה, נעשה בקרב אוכלוסיית ילדים בגילי 15-0.5 שנים בכלל האוכלוסייה, תוך בחינת דפוסי ההתנהגות בקבוצות השונות – יהודים חרדים, יהודים לא-חרדים וערבים. המחקר נעשה על כלל הילדים בגילים הרלוונטיים – 2,342,277 ילדים, בהם 384,904 חרדים ו-536,658 ערבים.
2 צפייה בגלריה
פחות משני שליש מההורים היהודים ופחות מרבע מההורים בחברה הערבית מכפילים את סכום החיסכון לכל ילד בהתאם לחוק המאפשר זאת
(צילום: שאטרסטוק)
המחקר גילה כי 62% מההורים היהודים הלא חרדים הכפילו את סכום הפיקדון, לעומת 39% הורים לילדים חרדים ורק 23% בקרב הורים בחברה הערבית. כאשר מדובר בילד הראשון שיעור ההורים המכפילים את סכום החיסכון עולה: 64% מההורים היהודים הלא חרדים מכפילים את סכום הפיקדון לעומת 43% בחברה החרדית ו-25% בחברה הערבית.
עבור ילד לא ראשון במשפחה הנתונים מראים ירידה: 60.9% בחברה היהודית הלא חרדית לעומת 37% בחברה החרדית וכן 20% בחברה הערבית.
בהסתכלות על הפערים המגדריים רואים כי הכפלת שיעור החיסכון גבוה ב-7% לבנות בהשוואה לבנים באוכלוסייה החרדית, ונמוך ב-5% לבנות לעומת בנים באוכלוסייה הערבית.
תוכנית "חיסכון לכל ילד", הושקה בינואר 2017 במטרה להבטיח לכל ילדי ישראל חיסכון שישמש אותם בהגיעם לגיל 18 או 21. במסגרת התוכנית, מדינת ישראל מפקידה מדי חודש 50 שקל (צמוד למדד המחירים, בשנת 2024 הסכום עומד על 57 שקל) לחשבון חיסכון בבנק או בקופת גמל, ולהורים ניתנת אפשרות להכפיל את סכום החיסכון מקצבת הילדים.
2 צפייה בגלריה
הכפלת שיעור החיסכון גבוה ב-7% לבנות בהשוואה לבנים באוכלוסייה החרדית, ונמוך ב-5% לבנות לעומת בנים באוכלוסייה הערבית
(צילום: shutterstock)
עוד עולה מהמחקר: הנטייה להכפיל את החיסכון גבוהה יותר כאשר הכנסת האב או האם מעבודה מצויה בחמישון העליון, ונמוכה כאשר ההכנסות של כל אחד מהם מצויה בחמישון התחתון; במשפחות שבהן לאב או לאם יש הכנסה מביטוח לאומי באחת לפחות מהקצבאות הבאות: הבטחת הכנסה, דמי אבטלה, גמלת נכות, דמי פגיעה ונכות מעבודה – הנטייה להכפיל את סכום החיסכון לרוב גבוהה יותר; הורים עם השכלה אקדמית, שני ההורים אינם פרודים נוטים באופן גבוהה יותר להכפיל את סכום החיסכון לכל ילד; ככל שהילד גדול יותר כך הנטייה להכפלת החיסכון קטנה יותר בקרב הורים בחברה היהודית הלא חרדית והחברה הערבית.
חלק מהסיבות לפערי החיסכון בקרב חלקים שונים בחברה הישראלית בהקשר המגדרי נובע משינויים בהעדפות תרבותיות היוצרות תמריצים כלכליים שונים לחיסכון. בין הפערים בהעדפות: נושא מימון השכלה אקדמית, השקעה במפרנס העיקרי העתידי וחיסכון לחתונה.
ניצה קסיר, סמנכ"לית מינהל, מחקר ותכנון בביטוח הלאומי: "ההטיות המגדריות והבנת הגורמים להן יכולים לסייע למקבלי החלטות לצמצום פערים מגדריים לטווח ארוך. מאחר שהורים מושפעים מהתרבות ומציפיות על יכולת ההשתכרות של הילדים בעתיד, יש חשיבות למדיניות בשוק העבודה ובחינוך פיננסי.
"מדיניות שמקדמת חינוך פיננסי והגברת המודעות, ומכוונת לאוכלוסיות שבהן יש הטיות ושיעור חיסכון נמוך, יכולה להשפיע על הציפיות של ההורים בצורה שתסייע גם לצמצום פערים מגדריים, כלכליים וחברתיים בעתיד. כך למשל הענקת הזדמנויות טובות יותר לנשים בחברה הערבית יכולה להשפיע על ציפיות ההורים ויכולה להוביל לשינוי בחיסכון לבנות, ובכך להוביל בעתיד לשיפור מצבן בשוק העבודה. ההבדלים התרבותיים וההטיות המגדריות כתוצאה מכך, מדגישים את החשיבות שמדיניות שתהיה מותאמת לאוכלוסיות שונות ולמאפיינים הייחודיים של כל אחת מהן".
