קרן קימת לישראל מזוהה יותר מכול עם ייעור ושמירה על קרקעות, אלא שבשנים האחרונות הארגון יוצא מגבולות היער, מאמץ תפיסה אסטרטגית בתחום האקלים ונכנס לפעילות מואצת, שתכליתה לחזק את הרשויות המקומיות גם בתחום זה.
על הסיבות למהלך ולהזדמנויות הטמונות בו, מספר אסף קרואני, מנהל אגף אקלים וקיימות בארגון: "קק"ל מחוברת למתרחש בעולם, ובעשור האחרון התחדדה ההבנה שמשבר האקלים הוא איום גלובלי שמונח לפתח האנושות, ושהתגובה שלנו אליו מורכבת מהרבה פתרונות מקומיים, שייתנו מענה לאתגרים הרבים שהוא מציב. לאור זאת, בשנת 2021 הוסיף דירקטוריון קק"ל לתקנון הארגון מטרה חדשה: לפעול לקידום ערכי הקיימות, לפעול לשמירה ולהגנת הסביבה ולפעול במסגרת המאבק במשבר האקלים. בעקבות זאת הקמנו אגף, הכפוף למנכ"ל, שיוביל פעילות בתחום האקלים והקיימות ברמה הלאומית, לצד הטמעה פנים־ארגונית של התחום בפעילות כלל היחידות בארגון".
2 צפייה בגלריה
נבחרת ראשי הרשויות שנכנסו לתוכנית "שאפתנות אקלים בשלטון המקומי"
(צילום: מעיין טואף / לע״מ)
חלק מה־DNA הקק"לי
קרואני, שהתמנה לתפקיד לפני כשנה וחצי, החל בתהליך אסטרטגי להגדרת מתווה הפעילות המקצועית ועקרונות הפעולה בתחום האקלים והקיימות עבור הארגון, ולחיבור העשייה החדשה ל־DNA הקק"לי.
מהי התפיסה מאחורי הפעילות האקלימית, ואיך אתם מיישמים אותה בשטח?
"קק"ל שואפת להיות מובילה לאומית בקידום ההיערכות לשינוי אקלים ובהטמעת הקיימות בפיתוח הארץ למען איכות החיים והסביבה בישראל. המשקפיים שדרכם אגף אקלים וקיימות מתבונן על הסביבה העירונית והכפרית הם הרצון לייצר סינרגיה בין פיתוח הארץ לשמירה על היער והסביבה, תוך הבנה שלפתרונות אקלים מבוססי טבע ישנו הפוטנציאל להעצים את הסינרגיה הזו.
"הגדרנו שנפעל לכך שהציבור יעריך את הסביבה הירוקה, בעיר ובכפר, ויכיר בה כנכס מרכזי התומך ברווחה ובבריאות שלו. אנחנו רוצים לייצר מציאות, שבה יישובים מתוכננים בראייה ירוקה ומותאמת אקלים, שיהיה לנו נוח ונעים לצאת למרחב העירוני והכפרי, שיהיה בו צל ומקומות מפגש שמעודדים קהילתיות ואכפתיות אחד כלפי השני וכלפי הסביבה. שכולנו נהנה מאנרגיה נקייה ומקיימת ומחקלאות איתנה, אבל באופן שישתלב עם השטחים הפתוחים ולא יבוא על חשבונם. הצורך לפתח עדיין קיים, אבל צריך לעשות את זה אחרת. אנחנו לא מסתפקים בהישרדות, אלא פועלים ליצור תפיסת תכנון ופיתוח שמטפחת את הסביבה ושומרת על המשאבים הטבעיים, תפיסה שמכירה בכך שאם נישאר בלי מרחבים ירוקים, הרווחה והבריאות שלנו ושל הדורות הבאים תיפגע. שמירה על נוף התרבות שלנו הוא הציונות הסביבתית החדשה".
מהם עקרונות הפעולה שניסחתם?
אנחנו תופסים את האקלים כסוגייה רחבה, שיכולה לספק פתרונות למגוון רחב של תחומים, כגון תכנון, פיתוח, סביבה, כלכלה, רווחה, בריאות ועוד. אז אנחנו יוצאים משטח היער ומתרכזים בראייה ארצית אסטרטגית ובקידום שת"פים לגיבוש תוכניות ופרויקטים יישומיים עם השפעה לאומית ומקומית. סימנו את השלטון המקומי כסוכן השינוי המרכזי, ואנחנו משתמשים בחדשנות ככלי להעמיק את העשייה וההשפעה".
ספר על העבודה עם השלטון המקומי בהתמודדות עם משבר האקלים?
" יש לנו יוזמות רבות שמופנות לשלטון המקומי. לדוגמה זיהינו שברשויות המקומיות חסרה כתובת אחת ברורה, שתסייע בידן לאמץ כלים יישומיים ופרקטיקות בשטח, שיסייעו להן להתמודד עם שינוי האקלים. הקמנו את ארגון 'אקלימא', בשיתוף עם חיים וסביבה ובתמיכת קרן רואדבורג, כדי שישמש מרכז ידע ויישום עבור הרשויות המקומיות ויספק להם פתרונות אקלים מקומיים. אחד מהפרויקטים המיוחדים ב'אקלימא' הוא 'שאפתנות אקלים בשלטון המקומי', הפועל בשיתוף פורום האקלים מייסודו של נשיא המדינה. בתוכנית זו ראשי הרשויות עצמם מובילים פרויקט אקלים שאפתני בתחום הרשות, ומחויבים לקדמו במהלך הקדנציה הנוכחית, כאשר הנשיא בעצמו מדרבן את ראשי הרשויות לפעילות.
"במסגרת התוכנית אנחנו מסייעים לכל רשות לממש את הפרויקט, בעזרת יועצים, שולחנות עגולים, חיבורים מקצועיים והכוונה. כך למשל ראש העיר הרצליה פועל להקמת מרכזי חוסן, וראש העיר של רחובות מקדם שכונה מאופסת אנרגיה".
2 צפייה בגלריה
יער קולט נגר עירוני בטבעון, המפחית סכנת שיטפונות ומשמש לפעילות פנאי ומפגש קהילתי
(צילום: אורן שפר ושמואל אדלר)
"הבסיס לחיינו הוא המרחב הירוק בעיר ובמרחב הכפרי"
פרויקט דגל נוסף, "אקלים אזורי", מסייע למועצות האזוריות ברחבי הארץ בהתמודדות עם אתגרי שינוי האקלים.
מה כולל מיזם "אקלים אזורי"?
"85% משטח המדינה נמצא בתחום שיפוט של 54 מועצות אזוריות, והשירותים שהמרחב הכפרי מספק משרתים את כלל תושבי ישראל, גם אלה הגרים בערים. זיהינו שבתחום ההיערכות של המדינה לשינוי אקלים המיקוד הוא בערים, כיוון ששם נמצאים מרבית התושבים, אלא שה־DNA של קק"ל חיבר אותנו ישר למרחב הכפרי בשטחים הפתוחים והחקלאיים, ולאלה לא היה קיים מענה בתוכניות הקיימות. ולכן בשיתוף עם משרדי הממשלה הרלוונטיים התאמנו את המדריך הממשלתי הקיים להיערכות הרשות המקומית לשינוי האקלים, הוספנו לו פרקים בתחומי השטחים הפתוחים, החקלאות ואנרגיה מקיימת במרחב כפרי, כדי שישרת כל מועצה שתרצה לקדם תוכנית היערכות לשינוי אקלים בתחומה.
אסף קרואני, מנהל אגף אקלים וקיימות בקק"לצילום: אלכס קולומויסקי"במסגרת התוכנית, כל מועצה תקבל תקציב למינוי מנהל אקלים, לצד 7 יועצים בתחומים המקצועיים של התוכנית, שיכתבו תוכנית אסטרטגית ותוכנית פעולה יישומית, ועובדי המועצה יקבלו הכשרה והדרכה במטרה לשלב את התוצרים בתוכנית העבודה השנתית. אנחנו מוסיפים לתוכנית גם שנה שנייה, עם מימון לביצוע בשטח של פרויקטים אקלימיים שייוולדו מהתוכנית. מדובר בשינוי תפיסה של קק"ל בעומק העיסוק בתחום, בהיקפו ובמורכבותו.
"בהמשך להתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים בערים, יוזמת קק"ל את תוכנית הדגל "מרחב ירוק אחד", שמבטאת שינוי תפיסה בשטחים הפתוחים במרכזי הערים.
ספר על החשיבה מאחורי התוכנית "מרחב ירוק אחד".
"הבסיס לחיינו הוא המרחב הירוק, שהופך אותנו לבריאים יותר ומאושרים יותר, בין שאנחנו גרים ברמת הגולן, בתל אביב או באופקים. קק"ל שואפת לקדם רשויות מקיימות, שמבינות, שאם ישמרו ויפתחו את השטחים הירוקים בשטחן, הן גם יקדמו את איכות חיים ורווחת התושבים, וגם ייתנו מענה לאקלים הקיצוני בעזרת יותר צל, יותר שטח אדמה חשופה שתספוג את הגשם ותמנע הצפות לדוגמה. אנחנו קוראים לזה 'תשתית ירוקה'. לא עוד פארק קטן פה וגינה קהילתית שם, אלא התייחסות למרחב הירוק בערים ובישובים כתשתית תכנונית החשובה לא פחות משאר התשתיות. אנחנו פועלים לפתח תורה, שמתייחסת באופן הוליסטי לתשתית הירוקה העירונית ומכירה בחשיבות החיבור בין הטבע מחוץ לעיר למרחבים שבתוכה וללב העירוני.
"פתרונות אקלים יכולים לסייע, בטווח הקצר והארוך, לקידום איכות החיים וליכולתו של הטבע לספק רווחה ובריאות לנו ולדורות הבאים".
