אם עד לפני שבועות ספורים היה אפשר לחלק בבירור את המדינות באיחוד האירופי התומכות בישראל ובזכותה להגן על עצמה אחרי טבח שבעה באוקטובר, לבין מדינות כמו אירלנד, ספרד, לוקסמבורג ובלגיה שכמעט מיד הביעו עמדה אנטי ישראלית לאחר תחילת המלחמה בעזה, הרי שכעת מתברר שגם הקו הזה מתחיל להטשטש.
כותרות העיתונים באירופה לגבי הכוונה הישראלית לכבוש את עזה, עדויות של מילואמיניקים ישראלים לגבי התעמרויות בתושבים העזתיים שלהן היו עדים וסירוב שלהם להתנדב שוב לשירות, כמו גם הדיווחים לגבי מצב הרעב והמצב ההומניטרי וההיגייני ברצועה, ותמונות הפינוי המשודרות שוב ושוב בערוצים המרכזיים, מביאים לשינוי מזדחל בדעת הקהל של מדינות האיחוד, הפעם נגד ישראל.
קאספר ולדקמפ, שר החוץ של הולנד, אחת מבעלות הברית החזקות ביותר של ישראל באיחוד, קרא לפעולה קולקטיבית של האיחוד כדי לבחון מחדש את יחסי המסחר בין האיחוד האירופי לישראל, כיוון שישראל, לטענתו, עוברת על החוק ההומניטרי הבינלאומי כשהיא עוצרת את הסיוע ההומניטרי לרצועה. "אנחנו מסמנים את הגבול'', אמר ולדקאמפ בפגישה של שרי החוץ של האיחוד בוורשה בשבוע שעבר, "יש בעזה מצב הומניטרי קטסטרופלי''. משרדי החוץ של ספרד, סלובניה וצרפת כבר הביעו את תמיכתם בקריאתו של ולדקמפ.
חירט וילדרס, מנהיג הימין הקיצוני בהולנד ומי שזכה במירב הקולות בבחירות האחרונות, ביקר את העמדה ההולנדית, טען שהיא מהווה כניעה לתנועות זכויות אדם שלחצו על הממשלה לפעול וכינה את ולדקמפ ''שר חלש''.
"הגיע הזמן שהאיחוד האירופי והקהילה הבינלאומית יתעוררו'', אמר שר החוץ הבלגי מקסים פרבו, ''זו בושה גדולה מה שמתרחש בעזה, אי אפשר לקבל את זה''. ואילו שר החוץ של לוקסמבורג, אקסבייר בטל, אמר: ''אני מבין שיש עליהם לחץ, חמאס ואת החטופים, אבל יש הרגשה שהם יותר לא שומעים לאף אחד. חייבים להביא אותם לשולחן הדיונים. זה בלתי אפשרי שניתן לפלסטינים הרגשה שהם לא קיימים יותר''.
''קיימת אכזבה עצומה בקרב חברות האיחוד האירופי מכך שאיננו יכולים לעצור את זה", אמרה קאיה קאלאס, הנציבה העליונה של האיחוד לענייני חוץ ובטחון כשהיא מתייחסת הן למצב ההומניטרי הגרוע והן לכוונות המלחמה של ישראל. קאלאס גם הודיעה כי שרי החוץ של מדינות האיחוד ייפגשו שוב ב-20 במאי בבריסל, פגישה שבו ידונו בהתפתחויות ובכוונות החדשות של ישראל לגבי רצועת עזה וכן בתגובה של מדינות האיחוד לגבי בחינה מחודשת של יחסי המסחר בין האיחוד לישראל. אבל הסיכוי לשינוי משמעותי במדיניות של האיחוד עדיין קלושים בגלל העמדה הפרו-ישראלית של מדינות כמו גרמניה, אוסטריה והונגריה, בין היתר.
האיחוד האירופי הוא בעל קשרי המסחר הגבוהים ביותר עם ישראל, כך שמדובר במגמה שיכולה להיות מכה כלכלית קשה לישראל. נכון לשנת 2022, 31.9% מהייבוא לישראל הגיע ממדינות האיחוד ואילו 25.6% מהייצוא הישראלי הגיע לאירופה, כשסך כל הסחר בין האיחוד לישראל עמד על 46.8 מיליארד אירו. הקשר המסחרי בין מדינות האיחוד לישראל בנוי, בין היתר, גם על הבנות ביניהן לגבי כבוד לזכויות אדם ושמירה על ערכים ועקרונות דמוקרטיים.
יוהאן ודפול, שר החוץ בממשלה החדשה של גרמניה, שהגיע לביקור בישראל, הבהיר עוד לפני ביקורו כי מעבר לפגישות הרשמיות עם שר החוץ הישראלי, גדעון סער, עם גורמים ברשות הפלסטינית והביקור ביד ושם, הוא יבקש לברר מהן מטרות המלחמה בעזה.
