בשיתוף בנק מזרחי טפחות
משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות
"זה לא סוד שהמשק הישראלי מצוי בתקופה מורכבת ותחת תנאי אי וודאות שמשתנים מיום ליום, אבל המשק הישראלי מוכיח לכולנו שוב ושוב את יכולתו המרשימה לעמוד, אפילו להצטיין, תחת תנאי האי וודאות", כך פתח ואמר משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות בכנס "בונים עתיד", כנס הנדל"ן הארצי של מזרחי טפחות בשיתוף קבוצת "ידיעות אחרונות".
"אנחנו רואים לאחרונה פעילות כלכלית שמתפתחת. אנחנו רואים אט אט משקיעים זרים שחוזרים לשוק הישראלי. אנחנו רואים צריכה פרטית מרשימה. אנחנו רואים שוק הון משגשג. אבל יחד עם זאת, אנחנו גם רואים שיעור גרעון שעדיין גבוה. אם מסתכלים על הצמיחה, הצמיחה במשק הישראלי עדיין לא הגיעה לממדים הנכונים, הראויים, למשק הישראלי. ואם אנחנו מדברים על צמיחה, אחד מהקטרים החשובים, המהותיים, לצמיחתו של המשק הישראלי, הוא ענף הנדל"ן. אבל אם אנחנו מסתכלים אחורה בזמן, צריך לזכור מה קרה לענף הזה בשנים האחרונות: קורונה, מחלוקות ציבוריות, עליית הריבית מאפריל 22, המלחמה שפרצה בשביעי באוקטובר, מחסור בעובדים, חבלי ארץ מפונים, מגבלות רגולטוריות. את כל זה עבר הענף בארבע - חמש השנים האחרונות".
במקביל, התייחס לארי גם לשוק המשכנתאות באות התקופה: "בשנים 2021 - 2022 היקף המשכנתאות החדשות לדיור שניתנו בשוק הישראלי הגיע לקרוב ל-120 מיליארד שקל בשנה. כדי להיות מדויקים – 116 מיליארד שקל ב-2021 ו-118 מיליארד שקל ב2022. שנות שיא. ואז הגיעה שנת 23 והמגמה השתנתה. עליית ריבית שהייתה, המחלוקות הציבוריות, הרפורמה משפטית או ההפיכה המשטרית, כל אחד עם ההגדרה שבה הוא יבחר, והמלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר. כל אלה הביאו את השוק להיקף של 70 מיליארד שקל. צניחה משמעותית. ואז הגענו לשנת 2024 - שנת מלחמה. היקף המשכנתאות בשנה זו הגיע ל-95 מיליארד שקל. שזה האמת נתון מפתיע לטובה. בתחילת שנת 2024 לא חשבתי שנעלה מ-70 מיליארד ל-95 מיליארד. כשאנחנו מסתכלים על הרבעון הראשון של 2025, אנחנו כמערכת הענקנו משכנתאות חדשות של 24 מיליארד שקל. מדובר בקצב דומה למגמה שהייתה ב-2024. להערכתי, חודש אפריל ימשיך את המגמה הזו".
"בשלה השעה שהמדינה תטפל בענף הנדל"ן"
לארי הסביר בדבריו כי בעוד נראה שהשוק מתאושש, זה לא בגלל צעדים שהממשלה נקטה: "ההתאוששות המרשימה של ענף הנדל"ן לא הגיעה מצעדים ממשלתיים. לא נבעה ולא נתמכה במדיניות ממשלתית מסודרת. רוב תשומת הלב הציבורית, המיקוד, גם הממשלתי, מופנה לרוב לענף ההייטק, שהוא ענף חשוב מאוד למשק הישראלי. פחות לענף הנדל"ן, שהוא ענף יותר מסורתי. אבל צריך לזכור שענף הנדל"ן הוא אחד מהענפים החשובים לצמיחתו של המשק הישראלי. אם נשווה את ענף הנדל"ן לענף ההייטק נגלה שתרומתם דומה לצמיחת המשק. תרומת ענף הנדל"ן להכנסות המדינה, לתקציב המדינה בצד ההכנסות, 20%. ענף ההייטק תורם 23%. וצריך לומר עוד דבר חשוב, ענף הנדל"ן יש בו שרשרת ערך, שרשרת אספקה רחבה מאוד. מתפרנסים מהענף הרבה עסקים גדולים וקטנים, ובעיקר מקומיים. ולכן, בשלה השעה שהמדינה תטפל בענף הנדל"ן, וגם בענף ההייטק. הרבה תוכניות ממשלתיות נכתבו כדי לעודד את ענף הנדל"ן. אבל הבעיה זה לא התוכניות. אני חושב שכולם יודעים מה צריך לעשות. הבעיה נמצאת בשני מקומות אחרים. הראשון - שאנחנו כמדינה בכלל, וענף הנדל"ן בפרט, לא יודעים לתכנן לטווח ארוך. לא יודעים לקחת תוכנית אחת ולרוץ איתה תקופה ארוכה. והבעיה השנייה, שצריך להודות בה בהגינות, אנחנו לוקים בביצוע, וביישום. לפעמים צריך לחזור לכלכלה הבסיסית. הדרך המרכזית, העיקרית, להוזלת מחירי הדיור זה הגדלת ההיצע, נקודה. אין קיצורי דרך. אם ההיצע יהיה רחב ומספק את צורכי הדיור של המשק הישראלי, נראה גם הורדה של מחירים. לא רק מחירי דיור, גם מחירי שכירויות, שכמובן יתגלגלו גם להפחתת אינפלציה, שיכולה להתגלגל גם להפחתת ריבית".
"בלי יוזמה ממשלתית – היזמים והקבלנים מייצרים פתרונות"
לאחר שמנה את הבעיות, ניסה לארי גם לתת כיוון של פתרון אפשרי למצוקת הענף: "אז מה נדרש כדי להגדיל את ההיצע? לא רק לשווק קרקעות, בוודאי לשווק, אבל לא רק, אלא לקצר את תהליכי הבירוקרטיה. לקצר את זמן היתרי הבניה. לקצר את זמן הבניה. לבחון את מדיניות המיסוי. לדוגמה, מתן הנחה או פטור ממס שבח לאזורים מסוימים בתקופה מוגבלת, כדי לעודד מכירת נכסים ולהגדיל את ההיצע. אבל אם אין מדיניות ממשלתית מסודרת, ואם אין יוזמה ממשלתית ממשית, אז רק היזמים והקבלנים מייצרים פתרונות כדי לעודד את ענף הנדל"ן. ועכשיו הגיע הזמן לדבר על הפיל שבחדר. כולנו נחשפנו בשנה וחצי האחרונות למוצר שנקרא הלוואות בסבסוד קבלן. פרי יצירתם של היזמים. דרך אגב, אם תסתכלו על העיסוק התקשורתי בנושא, אתם תחשבו שכל ענף הנדל"ן עוסק רק בהלוואות בסבסוד קבלן. אז בואו נתחיל מכמה נתונים כדי להיכנס לפרופורציה. היקף סבסוד הלוואות קבלן או הלוואות בלון בסבסוד קבלן בשנת 2024 היה להערכתי בין 12% ל-13% מסך המשכנתאות. עכשיו אני בטוח שחלקכם אומרים בלב, רגע, אנחנו קראנו איפשהו שזה בין 16% או 18%. אז לא כך. תמיד, לאורך שנים, בתחום המשכנתאות, היו הלוואות בלון. לא קשור בכלל להלוואות סבסוד קבלן. שהן היו בנתח של בין 4% ל-6% מהיקף המשכנתאות. הלוואות סבסוד קבלן זה בנוסף לזה. אז ה-16% וה-18% שאתם רואים הוא הכול ביחד. וצריך גם לומר בהגינות שכשמסתכלים על 2024, הממוצע הוא 11% או 12% אבל המחצית השנייה הייתה גבוהה יותר. ועדיין, ברבעון הראשון של 2025 הממדים חזרו לשיעורים של 11%-12% הלוואות בסבסוד קבלן. משכנתאות חדשות. וכאן נזכיר את המגבלה של בנק ישראל, המגבלה האחרונה, שנכנסה לתוקף בחודש אפריל השנה. המגבלה אומרת שהמוצר הזה לא יכול לעבור את ה-10% מסך המשכנתאות החדשות שניתנות. דרך אגב, רק כדי לסבר את האוזן, ברמה המצרפית, תיק המשכנתאות במערכת הבנקאית מגיע ל-600 מיליארד שקל. להערכתי התיק של המוצר הזה, הלוואות בלון בסבסוד קבלן, הוא כ-15 מיליארד שקלים, כלומר כל המוצר הזה הוא פחות מ-3% מסך ההיקף המצטבר של המשכנתאות במערכת".
בנקודה זו שב והתייחס לארי להחלטת בנק ישראל להגבלת מבצעי המימון ואמר: "אחרי ששמענו את הנתונים. זה הזמן לשאול - האם ההגבלות של בנק ישראל היו הכרחיות? ועל זה אני משיב שאם בנק ישראל שיש לו חלק חשוב בהצלחה של המערכת לשמור על היציבות שלה גם בעת משברים עולמיים ומקומיים חושב כך, אם בנק ישראל, זה שמנהל את המדיניות המוניטרית בתקופה מאתגרת בצורה מצוינת החליט שנכון להגביל את המוצר הזה שנקרא הלוואות בלון בסבסוד קבלן, אז עולה השאלה למה שזה לא יהיה תקף לכל השוק? למה רק לחלק מהשוק? הטלת ההגבלות האלה, הלוואות בסבסוד קבלן, על חלק מהשוק, רק על השוק הבנקאי, לדעתי יוצרת עיוות בשוק, ותחטיא את המטרה שלשמה בנק ישראל מכוון. או את המטרה שבנק ישראל רוצה להשיג".
"הגיע הזמן להוקיר את חיילי המילואים ולהעניק להם הטבות ממשיות"
בסיום דבריו התייחס לארי גם למצב הבטחוני :"נראה שאנחנו אולי לפני חידוש המלחמה העצימה, ויחד עם החידוש הזה אנחנו לפני גל נוסף של גיוס מילואימניקים. כולנו מדברים ובצדק בשבחם של חיילי המילואים וחיילות המילואים שלנו. אותם אלה שעוזבים הכול מאחור, את המשפחה, את הפרנסה, את הלימודים, את החיים האזרחיים, ומתייצבים בחזית המאבק הצבאי. אני חושב שהגיע הזמן להוקיר את חיילי המילואים ולהעניק להם הטבות ממשיות ואמיתיות. עלינו לפעול לבנות חברה שוויונית וצודקת יותר. מי שמשקיע ונותן מעצמו למדינה ולחברה ראוי שיקבל ובגדול. מי שמוציא עצמו מהמחויבויות האזרחיות והחברתיות, או אז ראוי שייגרע גם ממעגל הזכויות של המדינה. אנחנו במזרחי טפחות, בחלקת האלוהים הקטנה שלנו, יוצרים עדיפות פיננסית ללקוחות המילואימניקים שלנו מאז שפרצה המלחמה, ובמסגרת הזו אני שמח לבשר שנשיק מחדש את הטבת המשכנתא מאה אלף שקל ללא ריבית וללא הצמדה לגל הגיוס של 2025. חיילי מילואים שיקנו דירה יחידה יוכלו לבוא אלינו ולקבל במסגרת המשכנתא מאה אלף שקלים ללא ריבית וללא הצמדה לאורך כל חיי המשכנתא".
לארי גם התייחס בדבריו למציאות היומיומית ואמר: "אנחנו במלחמה בעצימות משתנה כבר למעלה מתשעה עשר חודשים. מלחמה על הבית עם מחירים כבדים מנשוא. כולנו תקווה ותפילה להשבתם במהרה של כלל החטופים והחטופות שלנו שנמצאים במנהרות בעזה כבר חמש מאות שמונים וחמישה ימים. להחזיר את כולם הביתה עכשיו זה לא רק צו מוסרי וערכי בחזקת פדיון שבויים, אלא זהו תנאי בסיסי שלנו כחברה, כמדינה, כדי שנתחיל את מסע הריפוי והשיקום אחרי הטראומה של השביעי באוקטובר. קיומו של כנס כזה, כמו כנסים אחרים דווקא בתקופה מורכבת ומאתגרת שבה אנחנו מצויים, חשוב לא רק בגלל הנושאים והתכנים שאנחנו הולכים לדבר עליהם. זו עדות לעוצמה ולחוסן של המשק הישראלי ושל כולנו. העובדה שאנחנו כולנו ממשיכים לפעול, לתכנן, ליזום, להסתכל על העתיד, זה לכשעצמו עדות אמונה שלנו בכוחה של המדינה, בכוחה של החברה, בכוחה של הכלכלה. לסיום תרשו לי, גם בשמכם נישא כולנו תפילה שכל חיילינו, הגיבורים והגיבורות שלנו יחזרו הביתה בריאים ושלמים. נשלח ברכת החלמה, רפואת שלמה, רפואת הגוף, רפואת הנפש, לכל הפצועים והפצועות שלנו, והלוואי והלוואי שכל החטופים והחטופות שלנו ישובו הביתה במהרה".
בשיתוף בנק מזרחי טפחות
פורסם לראשונה: 14:12, 14.05.25
