בית המשפט למשפחה בירושלים פסק לאחרונה שמותר היה לבעל לסטות מצוואות הדדיות שעליהן חתם עם אשתו בעודה בחיים, ולערוך צוואה חדשה. השופטת ריבי לב אוחיון קבעה שלא הייתה מניעה שיחלק את רכושו כראות עיניו.
ביולי 1996 ערכו בני הזוג צוואות הדדיות שלפיהן רכושו של הנפטר ראשון יעבור לזה שנותר בחיים, ולו בלבד. מדובר בתקופה שקדמה לתיקון 12 לחוק הירושה, אשר הטיל מגבלות על אפשרות לשנות מצוואה הדדית. משמעות הציווי, הלכה למעשה, היא חלוקת רכוש הנפטר השני בהתאם לכללי הירושה על פי דין, כלומר שווה בשווה בין כלל ילדי בני הזוג.
14 שנה חלפו ובנובמבר 2010 ערך האב צוואה משלו, הסוטה מחלוקת הירושה על פי הצוואות ההדדיות. הוא ציווה שרק 75% מרכושו יעבור אחרי מותו לאשתו, בעוד ה-25% הנותרים יועברו לבתו. במאי 2022 הלכה לעולמה האם, וכשנה לאחר מכן נפטר גם האב - לא לפני שזכה ברכוש אשתו בהתאם לצוואתה.
בשלב זה עתרה הבת לקיים את צוואת 2010, בעוד אחיה הגישו התנגדות וההליך עבר לבית המשפט. ההחלטה עסקה בשאלה אחת, והיא האם המנוח רשאי היה לערוך את צוואתו המאוחרת: בעוד הבת טענה שלא רבצה עליו מגבלה כלשהי לעשות זאת, גרסו אחיה שאביהם לא יכול היה לשנות את צוואת 1996, מכוח עקרון תום הלב. לדבריהם רצון ההורים היה שכלל ילדיהם יירשו שווה בשווה את הרכוש המשפחתי.
עו"ד אברהם (בומה) ברחדואולם השופטת לב אוחיון מצאה שהמנוח לא היה מנוע מלערוך את צוואת 2010, הן ביחס לרכוש שהוא עתיד לרשת מאשתו ובוודאי שביחס לרכוש שלו. מלבד מהעובדה שצוואות 1996 נערכו לפני תיקון 12 לחוק הירושה, הוראותיהן העניקו לבני הזוג המנוחים דרור בכל הנוגע לאפשרות לשנותן בעתיד. כך, בכל אחת מהצוואות ההדדיות נכתב כי המצווה שומר לעצמו את הזכות לבטל את הצוואה, לשנותה או להוסיף עליה ככל שיחפוץ.
"צוואות 1996 לא כללו כל הגבלה מפורשת או משתמעת על בני הזוג ביחס לשינוי הצוואה", נקבע. על רקע פסק דין של העליון מהשנה שעברה, שבו הובהר שבהתאם לדין הקיים ערב תיקון 12 לחוק, עריכת צוואות הדדיות כשלעצמן אינן מגבילות את הצדדים מלשנות אותן, קבעה השופטת שבני הזוג, ובפרט המנוח, רשאים היו לשנות מצוואתם.
פסיקת עליון נוספת, מדצמבר האחרון, שאליה הפנתה השופטת, הגדילה לקבוע שהוראות פוזיטיביות בצוואה הדדית שנערכה טרם תיקון 12 לחוק, המאפשרות למורישים לשנותן, סותמות את הגולל על הטענה שלפיה אחד מהם היה מנוע מלערוך צוואה מאוחרת הסוטה מהן.
לפיכך נקבע שהאב המנוח היה רשאי לערוך את צוואת 2010 - גם ביחס לרכוש שהוא עתיד לרשת מאשתו - ואין לומר שבעצם עריכתה הוא הפר את עקרון תום הלב. דיון בהתנגדות שהגישו הנתבעים לגופה נקבע לתחילת חודש יוני.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד ערן שדה
• ב"כ הנתבעים 5-1: עו"ד דניאל ארז ואח'
• אפוט' לדין של הנתבעים 8-6: עו"ד אינגריד הר אבן
• עו"ד אברהם (בומה) ברחד עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
