לפעמים רגע בלתי צפוי אחד בחיים משנה אותם לגמרי, הופך אותם מקצה לקצה. רגע אחד כזה קרה ליעקב פלד, עד לאחרונה המשנה למנכ"ל וראש החטיבה הקמעונאית בבנק ירושלים, לפני כ-35 שנה, כשהיה בן 20. אז הוא היה חלוץ מוכשר בבית"ר ירושלים, שסומן כאחת ההבטחות הגדולות של הקבוצה. "שיחקנו מול מכבי נתניה", נזכר פלד. "הייתי בשיא הכושר ולא חשבתי שמשהו יכול לעצור אותי בדרך למעלה. הייתי עם הכדור, וסלובודן דראפיץ', שהיום מאמן בליגת העל, ירד לגליץ'. הקרסול שלי נתקע בדשא, כל הגוף הסתובב, הרגשתי איך השמיים נופלים עליי. הרופא של מכבי נתניה רץ אליי, החזיר את הקרסול למקום והובהלתי באמבולנס לבית החולים. עברתי שלושה ניתוחים, אבל לאחר כשמונה חודשים התברר שהאירוע סיים את הקריירה שלי בכדורגל, גדע לי את החלום".
אלא שמה שנחשב אז עבורו כסוף העולם הוביל אותו בסופו של דבר לקריירה משגשגת בצמרת ענף הבנקאות והפיננסים הישראלי.
פלד (55) גדל במושב מבוא ביתר בהרי ירושלים. הוריו, שעלו לישראל מתוניס, היו חקלאים וגידלו חמישה ילדים. כיום הוא מתגורר ברעות, נשוי ללימור, עו"ד, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, ואב לשלוש בנות. "הייתה לי ילדות מדהימה והורים תומכים", הוא מספר. "כשהייתי בן 11 התחלתי לשחק בבית"ר ירושלים. כל החיים שלי התכווננו למטרה של להיות שחקן כדורגל. הייתי יוצא בשעה 7:00 בבוקר למגרש האימונים וחוזר הביתה בשעות הערב המאוחרות בטרמפים. אמנם הייתי נוכח בבית הספר, אבל לא סיימתי בגרות. עולם הכדורגל הוא עולם של הקרבה, והרגשתי שאני צריך להתאים את עצמי לדרישות האלו. הוריי רצו שאלמד, אבל הבינו אותי ותמכו בי. השתלבתי בבית"ר ירושלים, היינו קבוצה מעולה, בין היתר עם אורי מלמיליאן האגדי, אבי כהן ועוד. בעונה של 1989/1988 גם זכינו בגביע המדינה".
הוא אמנם פתח את העונה על הספסל, אבל במשחק הראשון שבו עלה בהרכב, במפגש הצמרת מול המוליכה אז, בית"ר ת"א, באצטדיון ר"ג. באותו משחק, בו ניצחו הירושלמים, הוא הבקיע שער שנכנס לפנתיאון, לאחר שחלף בסלאלום מרהיב על פני שלושה שחקנים, עקף גם את השוער וגלגל פנימה. "קשטן (המאמן המיתולוגי דרור קשטן ז"ל; י.ו) נתן לי הזדמנות, ולקחתי אותה בשתי ידיים. עד היום מזכירים לי את השער הזה".
הביצוע המרהיב הזה הוביל אותו לנבחרת האולימפית ולשתי עונות מוצלחות בבית"ר, וההרגשה הייתה שפלד נמצא על המסלול המהיר בדרך להגשמת מטרתו להיות כוכב על בכדורגל המקומי. אבל אז, כאמור, הגיע דראפיץ' והפך את עולמו. "לאחר שמונה חודשי טיפולים ניסיתי לחזור לשחק, בהתחלה בבית"ר ואז בשעריים ובנס ציונה, אבל נתקלתי בקושי פיזי ומנטלי", הוא מספר, "ולא הצלחתי לשקם את הקריירה. הייתי בן 22, וכשהבנתי שלא אוכל לחזור להיות הכוכב שהייתי קיבלתי החלטה קשה ביותר והחלטתי לפרוש. היה משבר גדול. המשפחה לא הפסיקה לתמוך בי, אבל היה קשה להפנים שכל מה שבניתי בעבודה כל כך קשה מתפרק לגמרי".
"עבודה בבנק? לא בעשירייה הפותחת"
הוא תלה את הנעליים, חישב מסלול מחדש והחליט לפנות ללימודים אוניברסיטאיים. לאחר שהשלים בגרויות ומכינה קדם אקדמית הוא התקבל לאוניברסיטה העברית וסיים תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות בהצטיינות ותואר שני במינהל עסקים. את הקריירה המקצועית החל כרואה חשבון במשרד קסלמן וקסלמן PWC. משם שימש בתפקידי ניהול בפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל. לאחר מכן עבד שמונה שנים בבנק דיסקונט, כמנהל אגף ניהול סיכונים ומנהל האגף לבנקאות מסחרית. ב-2019 מונה לסמנכ"ל אשראי בחברת כאל, ומשנת 2022 ועד שהודיע על עזיבה, שימש, כאמור, בתפקיד משנה למנכ"ל וראש החטיבה הקמעונאית בבנק ירושלים.
"אצל הילד בן ה-11 שהייתי, כדורגל היה במקום ראשון, שני ושלישי", צוחק פלד בתשובה לשאלה בנושא. "בנק לא היה בעשירייה הפותחת. כילד, כנער, כבחור צעיר, צעדתי לעבר הגשמת החלום שלי, להיות שחקן מוביל בקבוצה ובנבחרת. עד שהגיעה הפציעה הטראומטית, וכשהבנתי שלא אוכל לחזור למה שהייתי קיבלתי החלטה להתנתק לגמרי באופן מוחלט מהכדורגל. התנתקתי מהחברים ומהמגרש, ומאז לא הלכתי לשום משחק כדורגל".
למה החלטת על ניתוק קיצוני כל כך?
"הרגשתי שהעולם האגרסיבי והקשוח הזה הוא נחלת העבר והתחלתי לבנות 'יעקב חדש', שונה ב-180 מעלות מהעולם של יעקב הישן. הרגשתי שזה מה שאני צריך כדי להצליח לבנות משהו חדש. באותו זמן היו לי הרבה רגעים של חוסר ביטחון, לא האמנתי שאצליח לעשות את המהפך. רק לאחר שהשלמתי בגרויות והתקבלתי לאוניברסיטה התחלתי להאמין בעצמי מחדש, הבנתי שאני יכול להצליח בלימודים ובעולם החדש. הניתוק היה כזה חד עד שאפילו בקורות חיים שלי לא נהגתי לציין שהייתי כדורגלן, הרגשתי שזה לא מוסיף לי נקודות ולא רציתי את הסטיגמה הזאת עליי".
"ליצור שובר שוויון אמיתי במערכת"
"התפיסה שלי היא שצריך להיות כל הזמן בתנועה ולנצל הזדמנויות", אומר פלד על ההשוואה המתבקשת בין כדורגל לעולם העסקים. "יש שמצליחים ונחים על זרי הדפנה, אבל בעיניי החוכמה, גם בכדורגל וגם בעסקים, היא להעז, ליזום, לתקוף, לשחק לעומק, להיות אפקטיבי בעשייה. לשחק לרוחב או להיות בהגנה זה לא אפקטיבי. חייבים לעבוד עם רגל מסיימת. כשהכדור מגיע לרחבת ה-5 צריך להרים את הרשת. את זה צריך להטמיע, זה היה המסר שלי לעובדים בכל המקומות שניהלתי".
לדבריו, "מה שעוד משותף לכדורגל ולעסקים הוא שצריך להיות שחקנים קבוצתיים. יש עובדים וחברי הנהלה וצריך לדעת לעבוד איתם בלי לאבד את האיכויות והייחודיות שלך. יש משפט שאומר שטאלנט יכול לנצח משחק, אבל רק קבוצה יכולה לקחת אליפות. המשפט הזה משקף את החזון שלי גם בעולם העסקים. להניע אנשים, לפרגן ולדעת לתמוך באחרים כשאתה מוביל".
התחלת כרו"ח ושברת לתחום הבנקאי. למה?
"העבודה שלי כרו"ח תרמה לי להבין שפה חשבונאית ותרבות, וזה מלווה אותי עד היום. אבל ב-2002, לאחר שהיו שתי נפילות של בנקים - הבנק למסחר והבנק לפיתוח התעשייה - קסם לי הפיקוח על הבנקים. בהיבט אישי וציוני, רציתי לסייע בשימור הבנקאות בישראל. גם משבר הסאב פריים ב-2008 בנה לי תשתית טובה לחצות את הקווים. בפעם הראשונה חציתי את הקווים כשהתחלתי לעבוד בבנק דיסקונט תחת יאיר אבידן, לימים המפקח על הבנקים. לאחר כחמש שנים בדיסקונט מוניתי לראש האגף המסחרי וניהלתי פעילות של עסקים בינוניים, שמחזור הפעילות שלהם מעל 10 מיליון שקל בשנה. שם הרגשתי את הכלכלה במשק, את התעשייה, המסחר, הנדל"ן, ליוויתי אנשים שבנו בעשר אצבעות את העסק שלהם. מאז ועד התפקיד האחרון שלי שימשתי במערכת הבנקאית, ונהניתי מכל רגע".
ואז, ביולי האחרון, לאחר שלוש וחצי שנים בתפקיד, הודעת על פרישה.
"נכון. החלטתי שבגילי יש לי עוד הרבה מה להציע. אחרי פרק א' של כדורגל ופרק ב' של עולם פיננסי, אני מתחיל פרק ג' עצמאי, מעניין ומאתגר. אני בתקופת צינון, בונה את עצמי לפרק חדש. אני מכוון לתחום של ייעוץ לבנקים שרוצים לעשות שיפורים או לחברות אשראי שרוצות להיות בנקים. החזון שלי ברור: הבנקאות בישראל יכולה להיות תחרותית יותר. בשלה העת לכניסת שחקנים חדשים על המגרש הבנקאי, כדי להגביר את התחרות".
"יש שמצליחים ונחים על זרי הדפנה, אבל בעיניי החוכמה, גם בכדורגל וגם בעסקים, היא להעז, ליזום, לתקוף, לשחק לעומק, להיות אפקטיבי בעשייה. לשחק לרוחב או להיות בהגנה זה לא אפקטיבי. חייבים לעבוד עם רגל מסיימת. כשהכדור מגיע לרחבת ה-5 צריך להרים את הרשת. את זה צריך להטמיע"
למה אתה חושב שאתה מתאים לייעוד הזה?
"היתרון שלי הוא שראיתי הכל במערכת הבנקאית, את כל התפקידים והמערכות, ואני מכיר את כל 360 המעלות של העולם הפיננסי מהמשרד ומהשטח. אני לוקח את כל מה שקיבלתי בכדורגל ובמערכת העסקית הבנקאית כדי לייצר ערך בייעוץ לחברות מסוימות".
המערכת הבנקאית בישראל מציגה כיום יציבות ורווחיות גבוהה ביחס לעבר וביחס למרבית המדינות ב-OECD. איפה הבעיה?
"הבעיה נוצרה בהיבטי התחרות ובמחירי השירותים ללקוחות. המהלך המתחייב הוא הסרת חסמים ומתן 'הגנות ינוקא', שיאפשרו כניסה של חברות כרטיסי אשראי וחברות אשראי למערכת הבנקאית, מהלך שצפוי לחולל שיבוש תחרותי ולשנות את כללי המשחק. תוספת של שחקנים למגרש הבנקאי תביא להסטת יתרות זכות שאינן נושאות ריבית בחשבונות עו"ש לפיקדונות ויגביר את התחרות בתחום האשראי, בעיקר בכל הנוגע למשקי הבית ועסקים קטנים ובינוניים. המפקח הנוכחי על הבנקים, דני חחיאשוילי, מייחס חשיבות רבה להגברת התחרות ולכניסת בנקים נוספים".
מה היתרונות בהפיכת חברת אשראי חוץ בנקאית לבנק קטן?
"מתן אפשרות לחברות האשראי להפוך לבנקים קטנים ולגייס פיקדונות מהציבור יחולל תחרות משמעותית בתחום הפיקדונות, ויאפשר לאותן חברות לחסוך באופן ניכר בעלויות המימון שלהם. מהלך כזה יביא גם לצמצום התלות והסיכון שיש לחברות האשראי במקורות המימון מהמערכת הבנקאית. יתרון שני הוא יכולתן של חברות האשראי לצמוח תוך עלייה ברמת המינוף. עם הפיכתן לבנקים קטנים, הן יוכלו להכפיל את תיק האשראי על אותו הון עצמי, וזה מהלך חשוב בהגברת התחרות באשראי לעסקים קטנים ובינוניים, בעיקר בכל הנוגע לנדל"ן. יתרונות נוספים במעבר מחברת אשראי לבנק הם חיזוק המותג, הגברת אמון הציבור, דירוג טוב יותר ונגישות גבוהה יותר לחוב ולהון".
כיצד ניתן לדעתך לעודד חברות אשראי לפעול לקבלת רישיון של בנק קטן?
"הפיקוח צריך להמשיך ולתמוך בפיזור המוצרים הבנקאיים, כך שללקוח יהיו כלים לנהל את חשבון העו"ש שלו בבנק מסחרי, ובמקביל לצרוך בקלות ובפשטות שירותים בנקאיים, בדגש על אשראי ופיקדונות מגופים אחרים, ובפרט מבנקים קטנים. בנוסף, ישנם מאפיינים ייחודיים לחברות האשראי שמחייבים הקלות נוספות ברגולציה, כמו בהיבטי מגבלת ריכוזיות ענפית ובהיבטי נזילות. למרבית חברות האשראי קיימת ריכוזיות לענף הנדל"ן, לכן מומלץ לאמץ הקלות נוספות ברגולציה, כפי שקיימות בארה"ב בהקשר זה ביחס לבנקים קטנים.
"אני חושב שכדי שהמהלך יצבור תאוצה נוספת, הפיקוח על הבנקים חייב לקדם בהמשך גם את ביטוח הפיקדונות של הציבור בבנקים, בדומה למודל שקיים בארה"ב. מהלך כזה יהווה 'שובר שוויון' אמיתי ויאיץ את הגברת התחרות, כי הוא יאפשר לבנקים קטנים להרחיב משמעותית את בסיס הלקוחות הפוטנציאליים שלהם ולהוזיל את עלויות הריבית כתוצאה מקיטון בפרמיית הסיכון של הבנק הקטן. לדעתי, חברות אשראי חוץ בנקאיות שייערכו לשינוי הצפוי, טרם הגשת בקשה לקבלת רישיון לבנק קטן ומופחת רגולציה, יצליחו להתמודד טוב יותר ויהיו בעמדת זינוק טובה יותר וביתרון תחרותי ביחס לחברות אשראי אחרות. נוצרה פה הזדמנות אסטרטגית שלא תחזור על עצמה, והצלחת המהלך הנוכחי להגברת התחרות במערכת הבנקאית תימדד בשלב ראשון במספר חברות האשראי שיתווספו למערכת הבנקאית".
ולמה שהבנקים הקיימים יקבלו את המהלך הזה ולא ינסו לטרפד אותו?
"לדעתי, הבנקים לא צריכים להתנגד למהלך כזה. למול העננה הקיימת בחקיקה, שתכפה על הבנקים התערבות בסכומי העמלות או בריביות מסוכנת יותר, מדובר ברע במיעוטו עבורם".
השבוע הודיע היזם ניר צוק שהבנק הדיגיטלי החדש שהקים, "אש", יתחיל לפעול ב-2026, עם שורת הטבות ללקוחות. לזה תוסיף את הבנק הדיגיטלי וואן זירו, שהוקם לפני כארבע שנים. איפה אתה בתוך זה?
"ככלל, אני מאמין באבולוציה תחרותית ולא ברבולוציה, בתהליך הדרגתי והתפתחותי, ולא בשינויים קיצוניים וחדים. לשיטתי, הגברת התחרות הבנקאית תוביל למהפכת חברות כרטיסי אשראי וחברות אשראי לבנקים, ופחות להקמת בנקים חדשים. לצד זה, יש חשיבות רבה שבנק 'אש' או פינטקים אחרים יספקו טכנולוגיה בנקאית מתקדמת, וייצרו ערך כ-Bank as a Service, כלומר פלטפורמה טכנולוגית בנקאית לגופים פיננסים שונים. זה אירוע מחולל תחרות".
מהפכת ה-AI השתלטה גם על השירות בבנקים, הובילה להחלפה טכנולוגית של המענה האנושי. כמי שליווה אנשי עסקים, אתה בעד?
"ככל שהפעילות יותר קמעונאית ועם היקפים יותר משמעותיים, הליווי הבנקאי האישי יותר חשוב. במקומות שבהם רואים אנשי עסקים מצוינים הולכים לכיוונים לא טובים נכנס בנקאי מלווה אובייקטיבי, שדואג גם לאיש העסקים ולבנק. תמיד ראיתי בלקוחות שותפים, כי הכוונה ועצה טובה עוזרות גם ללקוחות וגם לבנק. בהיקפים גדולים, AI לא מחליף מענה אנושי, אבל הוא כלי תומך החלטה".
מה עשתה המלחמה לבנקים?
"שלוש השנים האחרונות והמלחמה היו תקופה מאתגרת. עליית הריבית הדרמטית והמלחמה שאינה נגמרת יכולות למוטט משקי בית ועסקים. היה צריך לתמוך בהרבה לקוחות פרטיים ועסקיים, כשהחוכמה של הבנקאים הטובים היא לדעת לעזור למי שצריך. הלקוחות לא פרייארים, הם יודעים ומבינים שצריך את הבנקאי גם בימי סגריר. זה היה נר לרגליי לאורך התקופה".
מה דעתך על הסכומים הגבוהים במיוחד שמרוויחים בכירי הבנקים בישראל?
"אנחנו לאחר אישור חוק של הגבלת שכר הבכירים בבנקים, בחברות הביטוח ובמגזר הפיננסי. השכר לא גבוה במיוחד במערכת הבנקאית, ואין חריגות למול מקומות אחרים, שלא נכנסו לחוק. המערכת הבנקאית חייבת להמשיך להתייעל ולשפר שירות, אבל אין מופרזות בשכר הבכירים שלה".
נראה לך שתחזור לצפות בכדורגל?
"אני לא חושב", הוא עונה מבלי להרהר. "כטיפוס אני יותר אקטיבי מאשר פסיבי, פסיכולוגית ופיזיולוגית מעדיף לעשות ספורט ולא לראות ספורט. לאורך השנים אני מקפיד על ספורט והרבה, למשל, עושה טריאתלונים. עדיין, כשאני רואה משחק כדורגל, אני חוזר לתקופה ההיא, חושב שהייתי צריך להיות שם, וזה נגדע באכזריות במכה אחת. אני היום במקום שלם בחיים, לא מוצא טעם לחזור לשם".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות – הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
