ר' (השם שמור במערכת), גבר בשנות ה-30 לחייו, פנה בבקשת חנינה למחלקת חנינות במשרד המשפטים לאחר שסורב לקבל רישיון נשק בשל רישום פלילי. "כתושב שדרות היה חשוב לי להחזיק בנשק כדי שארגיש בטוח, במיוחד לאחר 7 באוקטובר", הוא מספר. ואכן, ר' מתגורר סמוך לתחנת המשטרה שהותקפה ב-7 באוקטובר, וכמה מבני משפחתו נרצחו בשבת השחורה.
"הרישום הפלילי שנרשם לי במערכת היה על אי הגשת דוח מע"מ בזמן", מספר ר'. "סיפרתי לעו"ד אייל בן שושן על בני המשפחה שלי שנרצחו ב-7 באוקטובר בשדרות וגם במסיבת הנובה - חלקם היו שוטרים", מספר ר'. "הוא פנה למחלקת חנינות בשמי, והטיפול היה מהיר".
לאור הנסיבות הקשות שעלו מהבקשה הוחלט לקבל את בקשת החנינה ולקצר את תקופת ההתיישנות של הרישום הפלילי, בין השאר מאחר שר' הביע רצון להתגייס למשטרה. "שמחתי, כי זה הסיר ממני כתם שבכלל לא ידעתי עליו", הוא אומר. "אני אדם נורמטיבי, נשוי ואב לילדים. איחרתי בהגשת דוח שנתי למע"מ, וזה הפך לרישום פלילי שמנע ממני לקבל רישיון תיווך ורישיון לנשק, וזה פוגע בי בחיפושי עבודה. היום כבר יש לי רישיון תיווך ורישיון לנשק", הוא אומר בגאווה.
מנתוני מחלקת חנינות במשרד המשפטים עולה כי מספר בקשות החנינה שהוגשו למחלקה ב-2024 גדל בכ-25% ביחס לשנה הקודמת, מ-1,324 בקשות ב-2023 ל-1,630 בקשות ב-2024. מרבית בקשות החנינה הן בנושא מחיקת רישום פלילי והקלה בעונשי קנסות.
ניתן לייחס גידול זה להשפעות המלחמה השונות – שירות מילואים ממושך של רבים, מצב כלכלי מאתגר, מצוקותיהם של משפחות המפונים מיישובי הצפון והדרום וכן של משפחות הפצועים, הנרצחים והחטופים. כמו כן, התקבלו פניות רבות למחיקת רישום פלילי מתוך רצון של המבקשים להתגייס למילואים ולשרת בכוחות הביטחון, וכן למטרת קבלת רישיונות נשק פרטיים.
כל בקשת חנינה של אזרח נפתחת ומסתיימת בבית הנשיא. כשבקשת החנינה מוגשת, היא מועברת למחלקת חנינות במשרד המשפטים, שם מגבשים המלצה ומעבירים אותה לשר המשפטים, ומשם לייעוץ המשפטי בבית הנשיא –עד להחלטת הנשיא.
כחודשיים לאחר 7 באוקטובר ותחילת מלחמת חרבות ברזל הודיעו נשיא המדינה ושר המשפטים על מתווה חנינות מיוחד. במסגרת המתווה, שעדיין פעיל, יכולים לוחמים בסדיר או במילואים, משפחות שכולות ומשפחות של חטופים ומפונים להגיש בקשה לחנינה על חובות בגין קנסות. במחלקת חנינות מספרים כי הבקשות שהוגשו במתווה זה גוללו סיפורים אישיים ומשפחתיים מורכבים, שפעמים רבות מעורבות בהן מצוקות בריאותיות, חברתיות וכלכליות הדורשות מענה מתאים.
האח השכול שביקש להתגייס והמקרה של המילואימניק הדרוזי
כך למשל, עלו מקרים של משרתי מילואים דרוזים שנלחמו במלחמה וכששבו הביתה נאלצו להתמודד עם קנסות גבוהים על בנייה שלא בהיתר. במסגרת מתווה החנינות המיוחד במחלקת החנינות במשרד המשפטים התחשבו בשירות מילואים משמעותי וטיפלו בבקשות חנינה כאלו.
באחת הבקשות עלה עניינו של דרוזי בשנות ה-70 לחייו, גמלאי צה"ל מצפון הארץ שבנה ללא היתר וקיבל קנס משמעותי. שני הבנים שלו משרתים במילואים במלחמה, ובשל התרומה הייחודית של בניו ובשל העובדה שיש יישובים בצפון שלא ניתן בשלב זה להסדיר את הבנייה בהם, במחלקת חנינות במשרד המשפטים החליטו לתת הקלה משמעותית באשר לקנס שניתן, הפחיתו את החוב ופרסו אותו.
"מדינת ישראל נמצאת בתקופה של אתגרים לאומיים רבים, כחברה וכמדינה", מסבירה עורכת הדין לימור גולדנברג-חדד, מנהלת מחלקת חנינות במשרד המשפטים. "מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל מורגשת עלייה של עשרות אחוזים במספר בקשות החנינה המתקבלות במחלקת חנינות במשרד המשפטים. לצד פעילות המחלקה השוטפת, בשנה החולפת טופלו במחלקת חנינות במשרד המשפטים בקשות ייחודיות רבות של אנשי מילואים, כוחות הביטחון, משפחות שכולות וכן של משפחות המפונים והחטופים.
עו"ד לימור גולדנברג חדדצילום: משרד המשפטים"בקשות אלה מספקות נקודת מבט חיובית על תהליכי שיקום יוצאי דופן ועל התרומה הייחודית של אותם פונים בדמות שירות מילואים משמעותי או תרומה ייחודית אחרת שלהם במסגרת החברה האזרחית. דרך בקשות החנינה אנחנו נחשפים מדי יום למעשי גבורה, להקרבה, לאמונה ולניצחון הרוח. "בתקופות שגרה החנינה ממלאת תפקיד חברתי שתומך בהליכי שיקום ושילוב בחזרה בחברה, ואילו בעת הזו ניתן לראות ביתר שאת שרבים ממבקשי החנינה מבקשים למחוק את רישומם הפלילי, על מנת לחזור ולתרום למדינה בתקופת המלחמה בדרך של התגייסות לכוחות הביטחון וההצלה".
אחד כזה הוא ע' (השם שמור במערכת), גבר בשנות ה-30 לחייו, שביקש להתגייס לצבא לאחר שאחיו נפל במהלך מלחמת חרבות ברזל בעת מילוי תפקידו, בעת שהשתתף בסיכול חדירת מחבלים מעזה לישראל במרחב רפיח. ע', שיש לו רישום פלילי במערכת על עבירה מינורית שעשה לפני יותר מעשור, פנה בבקשת חנינה.
לאחר בדיקת הנסיבות הייחודיות הוחלט לאפשר לו לפתוח דף חדש ולקצר את תקופת הרישום הפלילי, שמנע ממנו להתקבל למקומות עבודה. לימים הביע ע' את רצונו לשוב ולהתגייס לשירות מילואים כדי להמשיך את מורשת אחיו, מהלך שהוביל למחיקת הרישום הפלילי ואפשר את גיוסו לצבא. "הייתי מוגבל בגלל רישום פלילי. לא יכולתי לעשות שום דבר. חשוב היה לי להתגייס למילואים ולהמשיך את דרכו של אחי שנהרג, ועשיתי זאת", הוא מספר.
כיצד מגישים בקשת חנינה?
אין כל חובה להגשת בקשת חנינה באמצעות עורכי דין, וניתן לעשות זאת באופן עצמאי.
את הבקשה ניתן להגיש באחת מהדרכים הבאות:
- בדואר אלקטרוני לכתובת [email protected]
- בפקס שמספרו 02-5887225
- במשלוח דואר רגיל לכתובת: רחוב הנשיא 3, ירושלים, מיקוד 9218801
מסמכים שיש לצרף לבקשה:
- צילום של תעודת הזהות
- פירוט של דרכי ההתקשרות עם המבקש או המבקשת
- מסמכים תומכים לטענות המבקשים, למשל מסמכים המעידים על מצב כלכלי או בריאותי קשה
- אסמכתאות המעידות על אי קבלה למשרות לנוכח הרישום הפלילי
- במקרה של אנשי ונשות מילואים – חשוב לצרף "אישור 3010" המעיד על אישור ביצוע ימי מילואים
מבקשי ומבקשות החנינה מוזמנים לצרף כל מסמך נוסף שיסייע בגיבוש חוות דעתה של מחלקת חנינות במשרד המשפטים. במידת הצורך, עורכי ועורכות הדין במחלקה יפנו את המעוניינים לקבלת ההשלמות הנדרשות.
