דיווחי חברות הסטארטאפ על גיוסי הון הולכים ומתרבים בזמן האחרון. מה שמעניין בהם, מלבד העובדה שההייטק הישראלי חוזר לגייס כספים, הוא שבהרבה מהמקרים מדובר לא בגיוסים ראשוניים בסכומים קטנים, אלא בסבבי גיוס מתקדמים יותר ובסכומים גבוהים יותר. המגמה הזו עומדת בסתירה להערכות שהושמעו רק בתחילת השנה, למשל בסקר רשות החדשנות, שמצא שחברות מדווחות שהן מתקשות לגייס הון בסיבובי המשך. מנגד, סיכומי שנת 2024 הראו שזו הייתה שנה שנת שיא בהייטק הישראלי עם גיוסי הון בהיקף 12 מיליארד דולר. האם התמונה נעשית אופטימית יותר?
שתי חברות שדיווחו אתמול (שלישי) על סבבי גיוס הון ממחישות את המגמה. חברת ריקו (Reco) דיווחה על גיוס של 25 מיליון דולר משורה של קרנות הון סיכון, אחרי שהחברה צמחה בשנה החולפת בקצב מהיר, הגדילה את הכנסותיה פי חמש ושילשה את מספר הלקוחות. ריקו, שהוקמה ב-2020 על ידי היזם הסדרתי עופר קליין (מנכ"ל), גל נקש (סמנכ"ל מוצר) וטל שפירא (סמנכ"ל טכנולוגיות), פיתחה אבטחת אפליקציות בשימוש חברות עסקיות (יש עשרות אלפי אפליקציות כאלה), והיא מעסיקה כ-70 עובדים.
חברת סנטרה (Sentra) דיווחה על השלמת סבב גיוס של 50 מיליון דולר מקרנות הון סיכון, גם היא אחרי שהגיעה לצמיחה משמעותית של 300% בשנה והצטרפות לקוחות פור'צן 500 ללקוחותיה. סנטרה, שפיתחה טכנולוגיה להגנת מידע בענן, הוקמה ב-2021 על ידי יואב רגב (מנכ״ל), שהיה מפקד מרכז הסייבר ב-8200, אסף כוחן (נשיא החברה), שהיה מפקד 8200 בעבר, רון רייטר (CTO) ויאיר כהן (VP Product). החברה מעסיקה 85 עובדים רובם במטה בתל אביב.
בשבוע שעבר דיווחה חברת גראונקובר (groundcover) על גיוס הון של 35 מיליון דולר, לפיתוח פלטפורמת הניטור שלה של אפליקציות ותשתיות בענן. המכנה המשותף לשלושת הדיווחים האלה, מלבד העובדה שמדובר בחברות סייבר, הוא אחד המשקיעים המרכזיים שלהן: אורן זאב באמצעות קרן Zeev Ventures.
בשיחה עם ynet אומר זאב: "זה מתחיל מאנשים באמת מצטיינים, באמת יוצאי דופן, שמתחילים עם בסיס טכנולוגי מאוד חזק. השקעתי בהן בשלבים מוקדמים, עוד לפני מציאת התאמת המוצר לשוק (product market fit). מאז שהשקעתי הם עשו את ההתאמה לשוק ואני השתתפתי בשמחה בגיוסים בצורה משמעותית. אפילו לפני שנה לא הייתי אומר את המשפט הזה, אבל באמת זה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה".
זה נראה כאילו יש יותר גיוסי הון בתקופה האחרונה מאשר לפני כן?
"זה כאילו יצא במקרה שכמה מהחברות עשו סיבובי בהמשך. אחרי ארבעה חודשים מתחילת השנה - אני חושב שהיו לי יותר גיוסי המשך בחברות פורטפוליו שלי מאשר בשלוש שנים שלפני כן. זה מדהים. כולם סיבובים מוצלחים".
זה מקרי או שתחום ההשקעות בהייטק הישראלי קצת התעורר?
"תראה, לא הייתי קושר את זה למשהו שקרה בישראל. אני לא חושב שזה קשור למלחמה או לטראמפ. אני גם לא יודע עד כמה הפורטפוליו שלי מייצג את כל ההייטק. אבל אם אני מסתכל על החברות אני חושב שכל אחת מגייסת את הכסף על סמך איזה חלום, והאמת שכולם גייסו את הסיבוב הראשוני בזמן הבועה, ועם הרבה התלהבות. אבל לקח להם הרבה זמן למצוא את התאמת השוק והם דאגו שהכסף יספיק להם. והיום, שנתיים שלוש אחר כך, הם מצאו".
הרבה חברות נסגרו במשבר שהיה מאז 2022, יכול להיות שאלה החברות ששרדו?
"יכול להיות שבאמת מדובר בחברות שהצליחו לשרוד את השפל. אם היית שואל אותי על החברות האלה לפני שנה, לא הייתי בטוח שהם יצליחו לגעת בסיבוב הבא. והנה הם עשו את זה. אז אני מאוד שמח מזה כמובן, אבל מה שמשותף בכולם זה באמת הצוות יוצא הדופן".
הכותרת
כמה הייטקיסטים עזבו את הארץ עם פרוץ המלחמה ומה הסיבה לאופטימיות
19:25
"השוק פעיל, אבל הכל יותר מחודד"
בתוך כך, היו עוד לא מעט דיווחים של חברות על גיוסי הון בחודשים האחרונים. חברת הסייבר סולה (Sola) של היזם הסדרתי גיא פלכטר, ושל רון פלד נחשפה אחרי שגייסה 30 מיליון דולר, עוד לפני שהיה לה מוצר מוגדר. חברת הפינטק אנקדוט (Anecdotes) של יאיר קוזניצוב, רועי עמיאור ואיתן אדלר, גייסה 55 מיליון דולר, חברת הפינטק טפצ'ק (Tapcheck) של בני הזוג רן גבר וקיילינג גבר, גייסה 225 מיליון דולר, מתוכם 200 מיליון דולר לאשראי, חברת יוניפריים (Unframe) של מייסדי Noname נחשפה לאחרונה עם גיוס של 50 מיליון דולר לפיתוח פלטפורמת AI. והיו עוד גיוסי הון רבים נוספים.
בשיחה עם ynet אומר פלכטר: "קודם כל - השוק חוזר, הוא פעיל. אבל הוא הרבה יותר מחודד, הצוותים נדרשים הרבה יותר לעמוד במדידות מאוד ברורות. אבל יש גיוסים, יש כסף אצל הקרנות והן צריכות לעשות בו שימוש, במיוחד עכשיו כשהשקעה בהייטק היא אלטרנטיבה יותר טובה מהשווקים הציבוריים".
האם זה אומר שאנחנו חוזרים לתקופה שבה משקיעים רצים אחרי החברות ומתמודדים על כל גיוס הון?
"ברגע שחברה מסיימת לסגור את תנאי הסיבוב שלה, תמיד אחרי זה מגיעים עוד משקיעים. יש הרבה משקיעים והרבה קרנות, ויש להם עניין לשים עוד שניים-שלושה מיליון דולר כצ'קים נוספים. יש עשרות קרנות כאלו, שהן לשים את הצ'ק הנוסף הזה. כשאתה עושה סיבוב של 15 מיליון דולר ופתאום באות אליך עוד שתיים שלוש קרנות אז יכולים להיות לך פתאום עודפים של כמעט 10 מיליון ואז אתה בדילמה אם לוקחים את זה ומגדילים את הסיבוב כי יש לזה גם את החסרונות שלו".
גם קרנות ההון-סיכון מתעוררות
גם בקרב קרנות ההון סיכון עצמן ניתן לראות התעוררות. כך למשל קרן אינסייט פרטנרס, אחת מהקרנות הגדולות בארה"ב, שצמצמה את פעילותה בישראל בתקופת השפל, מרחיבה כעת את הפעילות מחדש. היא מינתה באחרונה את דניאל אהרונוביץ' כשותף שני בישראל. הקרן, שהשקיעה עד כה כ-6 מיליארד דולר בישראל, מתעתדת להרחיב את השקעותיה כאן.
כמו כן, קרנות הון סיכון אמריקניות, שמשקיעות בחברות דיפנס-טק אמריקניות, מבקשות כעת לאתר חברות ישראליות מתאימות להשקעה, כמו למשל חברת הסטארט-אפ קלע (Kela) של חמוטל מרידור שגייסה כבר 39 מיליון דולר.
קרן גרינפילד פרטנרס (Greenfield Partners) הודיעה על גיוס של קרן שלישית בהיקף של 400 מיליון דולר להשקעה בחברות בשלבי צמיחה. המשקיעים דיויד ציטרון ואלן בוך הודיעו על הקמת קרן הון סיכון בשם TBD VC, שמתכוונת להשקיע בע-20 סיבובי פרה-סיד וסיד של חברות ישראליות. קרן הון סיכון חדשה QBEAT שהוקמה על ידי דורית דור, יואב רוזנברג ומיה רסין נצר הודיעה על גיוס 100 מיליון דולר להשקעה בחברות קוונטום.
רז מנגל, שותף בקרן הצמיחה גרינפילד, אומר בשיחה עם ynet: "ב-12 החודשים האחרונים, המיני משברון הזה שהיה בסוף 2022-2023, הסתיים. הרבה חברות גייסו הרבה מאוד כסף, והן היו צריכות 'לגדול לתוך השוויים' שהשקיעו בהם. ועכשיו, מה שדיברו עליו לפני שנה כשאמרו שהחברות יצטרכו לאפס את התחזיות והשוויים ירדו - הרבה מזה לא בהכרח קרה, והסיבה היא שהחברות יצרו הרבה מאוד כסף, המשיכו לבנות את הביזנס בצורה עקבית, ואנחנו מתחילים לראות שהשוויים לא מנותקים מהמציאות".
איך זה נראה מהצד של המשקיעים? יש הערכות להרחבת ההשקעות?
"אנחנו בדיוק גייסנו קרן לפני כמה חודשים, אנחנו מאוד אקטיביים עכשיו, בדיוק נכנסים לעוד שתי השקעות שנוכל לפרסם בקרוב. אנחנו מחפשים במה להשקיע וחושבים שיש דברים מאוד מעניינים. אני יודע שיש קרנות אחרות שהן גם סופר אקטיביות. נראה לי שיהיו עוד הכרזות של קרנות נוספות בתקופה הקרובה, המשקיעים מאמינים בישראל ורוצים להשקיע בטכנולוגיה בישראל ומבינים שיש פה דברים מיוחדים שאי אפשר לפספס את זה".
