בית משפט השלום בראשון לציון פסק לאחרונה פיצוי של כ-120 אלף שקל לרוכשי דירת גן בפרויקט תמ"א 38 ביבנה, בין היתר בשל "ירידת ערך פסיכולוגית" שנגרמה לנכס נוכח ליקויי בנייה שאינם בני-תיקון בתקרה ובחניה.
התובעים הם בני זוג שרכשו דירת שישה חדרים מהיזמית. על פי חוזה המכר נקבע מועד המסירה למרץ 2017 אלא שבפועל הדירה הייתה מוכנה רק בנובמבר אותה שנה.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציהאילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בתביעה שהגישו טענו הרוכשים שכשלי היזמית לא הסתכמו רק בעמידתה בזמנים. לדבריהם, סמוך לקבלת המפתח הם גילו ליקויי בנייה רבים שהתבטאו בין היתר ברטיבות, שיפועים בתקרות ורוחב חניה צר מדי. בשל האיחור במסירה, הליקויים שנמצאו, ירידת הערך ועוגמת הנפש שנגרמה להם הם עתרו לפיצוי בסך מיליון שקל.
מנגד טענה היזמית שמדובר בתביעה מנופחת שמטרתה להתעשר שלא כדין. לגבי האיחור במסירה נטען שהרוכשים יכלו לקבל את הדירה במועד מוקדם יותר, אלא שהם סירבו לכך במטרה לקבל פיצוי. בכל הנוגע לליקויים הוסיפה שהיא כבר תיקנה את כולם לשביעות רצון בני הזוג.
עו"ד צביקה ציפוקעו"ד צביקה ציפוק
אלא שמומחה מטעם בית המשפט מצא שנותרו בדירה ליקויים שעלות תיקונם מסתכמת בכמה עשרות אלפי שקלים. מומחה נוסף, בתחום השמאות, העיר שגם אם כלל הליקויים יתוקנו, עדיין תיגרם לנכס "ירידת ערך פסיכולוגית" (תדמיתית), בשל שיפועים בתקרות חלק מהחדרים ורוחב חניה צר מדי, שלא מאפשר חניית כלי רכב גדולים, אשר אינם ניתנים לתיקון.
בתגובה טענה היזמית שמלכתחילה לא התחייבה לספק חניה "למשאיות או לטנקים" כך שאין לחייבה בגין ירידת הערך, אלא שהשופטת רבקה ארד פסקה אחרת: "רכב גדול אליו כיוון המומחה אינו משאית ואינו טנק, אלא רכב גדול, ג'יפ, לו נדרשת חניה תקנית. העובדה כי בחלקה הפנימי של החניה נמצאה הצרות משמעותית ברוחב החניה בהחלט משפיעה על יכולתם של התובעים לעשות שימוש סביר בחניה".
גם בנוגע לאי-הסימטריה שנמצאה בגובה שניים מחדרי הדירה היא אימצה את מסקנת השמאי שלפיה הדבר מהווה ירידת ערך פסיכולוגית, כלומר כזו שנגרמה בעקבות "איכות בנייה ירודה היוצרת פגיעה תדמיתית בבניין, הניתנת למדידה". נקבע שישנה ירידת ערך של 43,200 שקל בעקבות הליקויים בתקרות ובחניה.
לבסוף קבעה השופטת שהיזמית איחרה במסירת המפתח בשבעה חודשים ו-25 ימים, כך שעליה לשלם לרוכשים, ברמה העקרונית, 70,500 שקל. יחד עם זאת, מאחר שהיזמית שילמה כבר 41 אלף שקל עבור האיחור, היא חויבה בהפרש - כלומר 29.5 אלף שקל. בסך הכול חויבה היזמית לפצות את הרוכשים בשל האיחור במסירה, ליקויי הבנייה וירידת הערך בכ-102 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 18 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד שרה מלכה • ב"כ הנתבעת: עו"ד שוקי רגב • עו"ד צביקה ציפוק עוסק בתמ"א 38 • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין