בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה לאחרונה עתירה שהגישו בני זוג ממושב תירוש שבמטה יהודה שרצו למנוע הריסת בית מגורים בן שלוש קומות ובריכה שהקימו ללא היתר בנייה. השופטת דנה כהן-לקח הדגישה שהם המשיכו בבנייה האסורה בזמן ההליך המשפטי, ויש לדחות את עתירתם על הסף מחמת היעדר ניקיון כפיים.
בני הזוג הם בעלי זכויות ב"בית מקצועי" בשטח 40 מ"ר במושב. בית מקצועי הוא מבנה שנבנה בעבר למגורים של בעלי מקצוע חיוניים כמו מורה או רופא שאינם חקלאים. בשלב מסוים המשפחה הרסה את המבנה והקימה תחתיו בית מגורים בן שלוש קומות ובריכת שחייה, בשטח כולל של כ-575 מ"ר - וזאת ללא היתר בנייה, ומבלי שהזכויות במגרש הרלוונטי הוקצו להם על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
בשל הבנייה הבלתי חוקית נחתם באוגוסט 2023 צו הריסה מנהלי בנוגע לנכס, אלא שבני הזוג סירבו להשלים עם רוע הגזירה. בעתירה המנהלית שהגישו הם טענו שהריסת המבנה משמעותה גזר דין מוות כלכלי עבורם ועבור ילדיהם. הם סיפרו שלוו כסף רב לצורך בניית הבית, והריסתו תוריד את השקעתם לטמיון. הם טענו לאכיפה בררנית כלפיהם ולפגיעה בזכותם לקניין ולדיור נאות.
בעוד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה במטה יהודה לא התנגדה לביטול הריסת הבית, רמ"י והרשות לאכיפה במקרקעין עמדו על כך שיש לבצעה. הרשויות טענו לחוסר תום לב קיצוני והיעדר ניקיון כפיים מצד העותרים, על רקע העובדה שהם המשיכו בבנייתם הבלתי חוקית חרף צו ההריסה שניתן, אל תוך ההליך המשפטי.
ואכן, השופטת כהן-לקח דחתה את העתירה. היא קיבלה את הטענה שלפיה המשך הבנייה הלא חוקית, חרף צו ההריסה, מהווה חוסר ניקיון כפיים מצד בני הזוג: "העותרים פעלו לקביעת עובדות בשטח תוך עשיית דין עצמי בוטה, תוך התעלמות מצו הריסה מנהלי שהליכים משפטיים בעניינו נדחו, ובחוסר ניקיון כפיים בולט בניסיון להוביל למעשה עשוי, כאילו לית דין ולית דיין. די בכך כדי להוביל לדחיית העתירה על אתר".
היא הסבירה שאין בנסיבות העניין הצדקה כלשהי להתערב בהחלטת רמ"י שלא להקצות לעותרים את המגרש שעליו ביצעו את הבנייה הבלתי חוקית במטרה להכשירה. הובהר שלא עומדת לבני הזוג הזכות להקצאת המגרש הספציפי בפטור ממכרז.
נדחתה גם הטענה של בני הזוג שלפיה הריסת הבית תעמוד בניגוד לזכות שלהם ושל ילדיהם לקניין ולדיור נאות: "נראה כי העותרים לא השכילו להבין לאורך הדרך את חומרת המצב, המשיכו בבנייה הלא חוקית, ובכך הגדילו את נזקיהם במו ידיהם בשעה שהיה עליהם להבין שהם שמים את כספם על קרן הצבי. בנסיבות אלה, ככל שייגרם לעותרים נזק כלכלי או אחר, אין להם להלין אלא על עצמם".
בסופו של דבר הורתה השופטת על דחיית העתירה תוך חיוב בני הזוג ב-15 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. היא קבעה שההריסה תבוצע תוך 105 ימים ממועד מתן פסק הדין.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרים: עו"ד צביקה אייזנברג ועו"ד טל אייזנברג
• ב"כ המשיבות 2-1: עו"ד שמעון דיאוגטמן (פמ"י)
• ב"כ המשיבה 3: עו"ד איל ד. מאמו ועו"ד אריאל אופק
• שם ב"כ המשיבה 4 לא צוין
• עו"ד גילה בן שטרית עוסקת במקרקעין ונדל"ן
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
