בכירי משרד האוצר מתחו היום (שני) ביקורת חריפה על מערכת הביטחון, ועל צה"ל בפרט, אחרי דרישתם לתוספת של 60 מיליארד שקל לתקציב של השנה הנוכחית, שפורסמה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". לדבריהם, "הצבא עושה ככל העולה על רוחו: הוא מגייס עשרות אלפי חיילי מילואים מבלי להתחשב בעלות העצומה, וחותם על רכישות והוצאות עתידיות ללא מעצורים ומבלי לבקש אישור ממשרד האוצר".
בצמרת האוצר אמרו כי הם עודכנו מראש כי צפויה תקיפה באיראן, אמנם מבלי לקבל פרטים על היקפה ועל המועד המדויק: "התקיפה באיראן כבר נלקחה בחשבון בתוך 135 מיליארד השקלים של תקציב הביטחון לשנה הנוכחית". עוד ציינו כי "כל מה שהיה צריך לטובת המבצע אושר. קיימנו ישיבות בנושא, ואף לפני חודש וחצי ערכנו ישיבה מיוחדת בעניין".
עם זאת, באוצר מבהירים כי "התקיפה הייתה גדולה ויקרה מהצפוי, ואת ההפרש הזה אנחנו נממן. גם המלצות 'ועדת נגל' והכספים שהובטחו על ידה לקחו את זה בחשבון". גורם בכיר באוצר אף כינה את תביעות הצבא "הזויות" ו"חסרות שחר".
בכיר נוסף אמר כי "ההצטיידות במיירטים והתחמשות לקראת איראן, כמו גם רכש המטוסים, לא נעשו בחודשים האחרונים. ההכנה למבצע נמשכה שנים. אין בסיס לטענות שנשמעות בצה"ל שכל ההוצאות למלחמה הזאת היו השנה". יש לציין כי כבר בפברואר החשב הכללי באוצר פנה אל מערכת הביטחון והזהיר כי ההתנהלות תוביל לחריגה עצומה מהתקציב.
"אפשר לשכוח ממספרים כמו 60 או 40 מיליארד"
באוצר, כאמור, הודו כי המבצע באיראן היה רחב מהצפוי, אך מבהירים כי אין בעיה לממן זאת: "תהיה תוספת לתקציב, אבל אפשר לשכוח ממספרים כמו 60 או 40 מיליארד. עדיין מוקדם לומר בכמה נסכים להגדיל עוד את התקציב. יהיו על כך דיונים. לא יכול להיות שמערכת הביטחון תתנפח מעל ומעבר לכל היגיון".
עם זאת, באוצר מבהירים כי "מה שתוכנן יתוקצב, ומה שלא – לא. הדרישות ברורות: הפסקת גיוס מילואים בלי שום גבולות והפסקת חתימה על הוצאות עתידיות, כמו התחמשות בלי אישור מוקדם של משרד האוצר. ימי המילואים יצאו מכל פרופורציה. מגייסים אלפים בלי שום מחשבה תחילה. זה פשוט לא עולה להם, אז מגייסים וגורמים לנזק כבד מאוד למשק. משתמשים בחיילים בצורה לא יעילה ובלי שום אישור מוקדם".
עוד ציינו כי גם מבצע "מרכבות גדעון" בעזה היה רחב מהצפוי, וגם זה כבר תוקצב והועברה בקשה לאישור תוספת תקציב של 3 מיליארד שקל לכנסת.
"התנהלות הצבא תביא להעלאות מסים"
בתגובה להאשמות שנשמעו מפי גורמים במערכת הביטחון בימים האחרונים, שלפיהן האוצר מונע רכש מהצבא, גורם בכיר באוצר השיב כי "האוצר לא עוצר שום רכש. יש כאן מגבלת תקציב וחוק תקציב ואנחנו פועלים לפי זה".
באוצר גם מותחים ביקורת חריפה על התנהלות הרכש של צה"ל: "בצבא רוצים לרכוש את כל המלאים מחדש השנה. לא קיימת שום סיבה להתחמש כבר השנה, ובטח שלא להוציא כספים להתחמשות עתידית ללא אישור, מה שצה"ל כבר עושה. זאת ממש הפקרות. צריך לחשוב על המצב הנוכחי ולתכנן מתי ואיך למלא את המלאי החסר ולהתחמש. לא יכול להיות שהם יעשו ככל העולה על רוחם. צריך במדינה שלנו גם תקציבים לחינוך, לרווחה ולבריאות". באוצר מבהירים כי רק החשב הכללי יכול לאשר רכש אם אינו כלול בתקציב.
בעניין חיילי המילואים ציין בכיר באוצר כי "אין שום מגבלה למערכת הביטחון לגייס חיילים, מעבר למה שהחליטה ואישרה הממשלה לגייס". אפשר יהיה לגייס עד 450 אלף חיילי מילואים, "אבל לא את כולם בבת אחת". גורם נוסף באוצר הזהיר כי אגף המבצעים עושה מה שהוא רוצה: הוא יכול להחליט למשל על גיוס של עוד 6 אוגדות. "מבחינתם אין מחיר לגיוס אלפי חיילי מילואים מיותרים".
בכירי האוצר הביעו תקווה כי המלחמה תסתיים כבר השנה, ומציינים כי אופן ניהול הרכש צריך להתחשב בכך: "כבר עכשיו הצבא מבקש תקציב ל-2026, כאילו שזאת עובדה שהמלחמה תמשיך. אנחנו חוששים מעשור אבוד כמו שהיה אחרי מלחמת יום הכיפורים. ניאבק שזה לא יקרה".
גורם בכיר באוצר הזהיר כי התנהלות הצבא תגרור מחירים כבדים: תקציבי המשרדים החברתיים יישחקו, הצמיחה תיפגע, הגירעון יגדל, והגרוע מכול - העלאות מיסים: "הצבא מתנהל כאילו מה שהוא קובע - יקרה. משרד האוצר לא יוכל להשלים עם זה. לא נפרוץ עוד את מסגרות התקציב".
מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, מסר בתגובה: "״אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה. משרד הביטחון ימשיך לפעול בכל דרך כדי לספק לצה"ל את כל האמצעים הנדרשים לניצחון על האויב בכל הזירות".
