"טופס פתיחת חשבון בנק אינו יכול להיחשב לצוואה": כך הבהירה לאחרונה השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט מבית המשפט למשפחה בירושלים, שקבעה שכסף של אישה שהלכה לעולמה – והיה צבור בחשבון משותף עם בתה - שייך לעיזבון ולא לבת באופן אישי.
ב-1998 פתחה האם את החשבון נשוא התביעה בבנק לאומי וכעבור ארבע שנים צירפה אליו את בתה. עוד באותה השנה היא ערכה צוואה שלפיה הבת ושישה קרובים נוספים הם יורשיה בחלקים שווים. האם הלכה לעולמה לאחר כ-15 שנה וניתן צו לקיום צוואתה.
בשלב זה נתקלו ששת היורשים האחרים בסירוב מצד הבת לחלוק עימם בכספים הצבורים בחשבון. בתביעה שהגישו הם טענו שהיא הוכנסה כשותפה לחשבון רק לצורך הנוחות, אבל הכספים שהופקדו בו לאורך השנים הם תגמולי ביטוח לאומי של האם. הם ביקשו להצהיר על הכספים הצבורים בחשבון ככאלה השייכים לעיזבון, כך שיתחלקו בין כלל היורשים על פי הצוואה.
לעומתם טענה הבת כי מאחר שהחשבון כולל סעיף "אריכות ימים" שמאפשר לה להמשיך לפעול בו גם אחרי מות אימה, הרי שהכספים בו שייכים לה. היא הודתה שהתקבלו בחשבון דמי ביטוח לאומי של אימה, אבל ציינה שגם היא הפקידה לשם כספים ואין הצדקה לשתף בהם את התובעים.
בנק לאומי, שצורף כנתבע, הותיר את ההכרעה בסכסוך הנוקב לשיקול דעת השופטת דבירי-רוזנבלט, שדחתה את טענת הבת לגבי סעיף "אריכות הימים" בחשבון המשותף. "הסעיף שלעיל פורש משכבר הימים בפסיקה באופן שקבע כי טופס פתיחת חשבון בנק אינו יכול להיחשב לצוואה", הבהירה.
היא הוסיפה שבהתאם לפסק דין של העליון מלפני כעשור, על הבת - כמי שצורפה לחשבון רק לאחר פתיחתו - להוכיח שכוונת אימה בזמן אמת הייתה להעניק לה במתנה את הכספים הצבורים בו. לפי אותה פסיקה, עליה להוכיח שני תנאים מצטברים: גמירות דעת של האם להעניק את המתנה; ועיתוי נתינת המתנה - טרם המוות ולא אחריו.
מסקנת השופטת הייתה שהבת לא עמדה באף אחד מהתנאים האמורים. לדבריה היא כלל לא טענה לכוונת שיתוף מצד המנוחה, אלא לזכותה האוטומטית כביכול לקבלת הכספים במלואם, נוכח רישומה כשותפה בחשבון - אלא שכאמור, טענה זו נדחתה ברמה העקרונית.
לזאת הוסיפה את הודאת הבת במהלך המשפט שיש לה חשבון פרטי משלה, וכי היא לא העבירה ממנו כספים כלשהם לחשבון המשותף - כך שלמעשה, יתרת החשבון כוללת רק הפקדות לזכות האם.
בנסיבות אלה קבעה השופטת כי הכספים שבמחלוקת שייכים למנוחה בלבד, ומדובר בכספי עיזבון. היא הורתה לבנק לאומי לחלק את כספי החשבון בהתאם לצו קיום הצוואה של המנוחה. על פי הסכם פנימי שנכרת בין התובעים, חלקם בחשבון יועבר לאחת מהם. הבת חויבה ב-5,000 שקל הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד ברק ג'ורדן
• ב"כ הנתבעים: לא צוין
• עו"ד אליסה אורנים עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
