בית המשפט למשפחה בתל אביב, שדן בסכסוך ירושה בין אלמנת גבר לבין חמשת ילדיו ממערכת יחסים קודמים, דחה לאחרונה את טענתם שלפיה יש לנשל אותה מעיזבונו משום שהם היו נשואים "על הנייר" בלבד. השופט ליאור ברינגר קבע כי כל עוד הם היו בעל ואישה באופן רשמי – היא היורשת.
בנובמבר 2021 חתמו המנוח והאישה על מסמך בן עמוד אחד המעגן את פרידתם. נכתב בו ש"ישנה הסכמה בינינו שאנו פרודים" וכי "אנו נשארים ברישום כנשואים כדי שהאישה תישאר אזרחית ישראל ותו לא". בהמשך הודגש שוב כי "ברישומים אנו נשארים כנשואים כדי שלא לפגוע בזכויות האחד של השני", אלא שבפועל "אנו גרושים".
אחרי מות הבעל, ובהיעדר צוואה שהספיק להניח, הגישה פרודתו-אלמנתו את בקשתה לקבלת צו ירושה שלפיו היא יורשת של 50% מהעיזבון. היא התעקשה שהם לא באמת נפרדו, אלא רק רבו. לדבריה היא חתמה על הסכם הפרידה תחת לחץ של בנו של בעלה, אלא שכך או אחרת – היא קיבלה את אזרחותה עוד לפני חתימתה עליו, ולכן לא הייתה זקוקה לו כדי להגן על זכויותיה. משהייתה אשתו הרשמית ערב מותו, היא טענה שיש להכיר בה כיורשת שלו על פי דין.
עו"ד עפר גמליאלמנגד טענו ילדי המנוח כי האחרונה הייתה נשואה לאביהם על הנייר בלבד ולכן היא אינה זכאית לרשת אותו. הם כפרו בגרסתה על ריב בלבד עם אביהם. לטענתם, בני הזוג נפרדו עם חתימתם על הסכם הפרידה, ומאז לא חזרו לחיות יחד. לדברי הילדים, שיש לפרש את ההסכם על פי חוק החוזים, באופן שאביהם "ודאי לא היה רוצה שעיזבונו יונחל למבקשת".
השופט ברינגר הסביר שלפי ההלכה הפסוקה, המונח "בן זוג" שבסעיפים 11-10 לחוק הירושה מתייחס למי היה לו קשר של נישואים עם המוריש בעת פטירתו, וזאת אפילו אם מדובר בנישואים פורמליים בלבד, ללא תוכן ממשי מזה עשרות שנים. "המבחן הינו פורמלי", הדגיש, "כלומר אם קיים קשר נישואים בין המוריש לבן זוגו, האחרון יורש אותו כאמור בסעיף 11 לחוק הירושה".
בפסק הדין צוין שברבות השנים הפסיקה לא רק שלא ריככה את נוקשות המבחן, אלא אדרבה - החמירה אותו: "כך שלעניין הירושה אין חשיבות לשאלה מה הייתה מערכת היחסים בין בני הזוג, ואף לא לעובדה שהם חיו בנפרד בעת מותו של המוריש".
אכן, העיר השופט, יש טעם לא טוב בכך שבני זוג מחליטים להיפרד ורואים עצמם כגרושים, ולמרות זאת כשאחד מהם הולך לעולמו עותר השני לרשת את חלקו בעיזבונו בהתאם לחוק. ואולם על פי הדין, אין מנוס מהתוצאה שלפיה האישה יורשת את חלקה בעיזבון בהתאם לאמור בחוק. "זה הדין ובית משפט זה אינו רשאי לסטות ממנו", חתם. לפיכך הוא הכיר באלמנת המנוח כיורשת שלו על פי דין, לצד חמשת ילדיו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשת: עו"ד פרי-אל ברוורמן
• ב"כ המשיבים 4-1: עו"ד רונן דלהיו
• ב"כ המשיבה 5: עו"ד עדי ברקוביץ
• עו"ד עפר גמליאל עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
