לאחרונה הוגשו תשע תביעות משפטיות בטענה להפרת זכויות יוצרים של יוצר שיר הכטב"ם, להיט רשת שיצר הילד ניר קריגל בן ה-11, שזכה לתפוצה חסרת תקדים ברשתות החברתיות.
עו"ד אריאל דובינסקי, שמייצג את ההורים ואת הילד שהגישו התביעות, מציין כי הן לא הוגשו נגד משתמשים פרטיים שהעלו סרטונים לשימוש אישי, אלא נגד בעלי עסקים. הגשת התביעות נגד בעלי עסקים, חלקם עסקים קטנים, עוררה ביקורת רבה ואפילו זעם. כמו כן, חלק מהנתבעים טענו כי לא פעלו בניגוד לדין ונטפלים אליהם.
"אני בהחלט מבין את התחושה הציבורית", מציין עו"ד דובינסקי, "במיוחד כשמדובר בעסקים קטנים. אבל צריך לזכור מה קרה כאן: לא מדובר באנשים ששמעו את השיר בבית או שיתפו אותו עם חברים, אלא בבעלי עסקים שלקחו יצירה של יוצר אחר והשתמשו בה כדי לקדם את העסק שלהם. השאלה אינה אם מדובר בעסק קטן או גדול, אלא האם מותר להשתמש ביצירה של אדם אחר כדי לקדם עסק ללא הסכמת בעל הזכויות? העובדה שניר הוא ילד בן 11 אינה גורעת מזכויותיו - היא רק מדגישה שגם יוצר צעיר זכאי להגנה על יצירתו". בית המשפט טרם הכריע בתביעות שהוגשו.
המקרה ממחיש עד כמה חשוב להסביר מה מותר ומה אסור בנושא הפרת זכויות יוצרים ברשתות החברתיות. זאת, על מנת למנוע חשיפה משפטית לתביעות בהיקף כספי ניכר, כשלעיתים הטעות נובעת מחוסר מודעות.
ynet גיבש מדריך בנושא באמצעות עו"ד נטע דורון, היועצת המשפטית מטעם ארגון עילם לזכויות המוסיקאים המבצעים בישראל, ועו"ד ליאת גלילי-פרל, שותפה מנהלת במשרד פרל עורכי דין, וראש הקליניקה המשפטית לקניין רוחני במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.
החשיפה המשפטית של רבים מאיתנו מתחילה לעיתים קרובות כשמעלים רילס לרשתות החברתיות. מה זה בכלל?
רילס (Reels) או שורטס (Shorts) הם סרטוני וידאו קצרים שמעלים לפלטפורמות כמו אינסטגרם, פייסבוק ויוטיוב. הפורמט הפך לפופולרי בעקבות טיקטוק, והוא מבוסס בדרך כלל על סרטונים קצרים, לרוב עד 90 שניות, עם מוזיקה או סאונד ברקע.
עו"ד נטע דורון מסבירה כי "בניגוד לפוסט רגיל, הסרטונים האלה יכולים להגיע גם לאנשים שלא עוקבים אחריכם. האלגוריתם של האפליקציה מזהה אילו תכנים מעניינים כל משתמש ומציג לו סרטונים דומים. זו אחת הסיבות שרילס הפכו לכלי כל כך משמעותי גם עבור עסקים, מסעדות, חנויות ומשפיענים שרוצים להגיע לקהל חדש".
מה עלול להיחשב להפרת זכויות יוצרים?
עו"ד ליאת גלילי-פרל מסבירה כי בהתאם לחוק, כל אחת מהפעולות הבאות, באופן לא מורשה, ביצירה אחרת, עלולה להיחשב הפרה של זכות יוצרים: העתקה (לרבות אחסון, העתקה זמנית והפיכת היצירה לדו ממדית או תלת ממדית), פרסום היצירה (לדוגמה ברשתות החברתיות), ביצוע פומבי (לדוגמה לנגן שיר ברחוב), שידור (לדוגמה שידור משחק כדורגל בבר), העמדה לרשות הציבור (לדוגמה אתר שמאפשר לצפות בתכנים פיראטיים), עשיית יצירה נגזרת (לדוגמה תרגום ספר לשפה שונה) והשכרה (לדוגמה פתיחת עסק להשכרת משחקי מחשב). "די בעשיית שימוש לא מורשה בחלק מהיצירה כדי להיחשף לסיכון של תביעה על הפרת זכויות יוצרים. אמנם, לרוב מדובר בשימוש מסחרי, לדוגמה לצורך קידום העסק, אך חשוב לציין כי גם שימוש אישי תמים עלול בהחלט להוות הפרה. הגנת 'המפר התמים' בחוק תחול רק אם הנתבע יצליח להוכיח שהוא לא ידע על ההפרה (מבחן סובייקטיבי) אך גם לא היה עליו לדעת על ההפרה (מבחן אובייקטיבי אשר נקבע על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות העניין)".
אינסטגרם רילס
(צילום: shutterstock)
כלומר, תביעות יכולות להיות מוגשות גם נגד אנשים פרטיים שהעלו משהו לחשבון שלהם ברשתות החברתיות?
כן, יש לא מעט תביעות שמוגשות גם נגד אנשים פרטיים. עו"ד ליאת גלילי-פרל מציינת כי היו מקרים רבים של צלמים ששלחו מכתבי התראה לאנשים פרטיים שהעלו את התמונות שצולמו לרשתות החברתיות כמו פייסבוק או אינסטגרם, היו תביעות על שימוש במוזיקה בסרטוני טיקטוק (גם כשהיה מדובר בחשבון אישי ולא עסקי), ותביעות על העתקת כתבות חדשותיות (כולל צילומי מסך של כתבות) לקבוצות פייסבוק. כך למשל, במרץ 2025 חברה לתועלת הציבור שהפיקה חוברת לימודית השתמשה בתמונה של צילום רחבת הכותל מהאוויר. הצלם, ישראל ברדוגו, תבע וזכה ב-68 אלף שקל. ביוני 2026, מדריך סיורים על מורשתו של אריק איינשטיין קיבל מכתב התראה על הפרת זכויות יוצרים נטענת ושימוש במוניטין של אריק איינשטיין. מנגד, טען המדריך כי אין חוק שאוסר סיורי מורשת ויש עוד.
עו"ד גלילי-פרל מסבירה כי "החוק מאפשר לתבוע, ללא הוכחת כל נזק, רק על עצם הפרת זכות היוצרים, עד 100 אלף שקל לכל הפרה או פרסום, ובנוסף עד 100 אלף שקל על כל הפרה של הזכות המוסרית (היעדר מתן קרדיט או סילוק היצירה). "טענות כמו אי ידיעת החוק, היצירה חופשייה להעתקה מהאינטרנט או שימוש נרחב ביצירה ברשתות החברתיות, אינן מהוות טענת הגנה ואינן פוטרת מתשלום פיצויים. מבחינה פרקטית כדאי לשים לב כי גם אם תעמוד לכם הגנת 'מפר תמים' או 'שימוש הוגן', אין משמעות הדבר כי לא תשלמו דבר, על מנת להוכיח את טענות ההגנה שלכם בבית המשפט תצטרכו לשלם לעורך דין ולנהל הליך משפטי משך כמה שנים, וגם אם תזכו בהליך לא תמיד הפיצויים יכסו את ההוצאות שהיו לכם, לכן עדיף להימנע עד כמה שאפשר מהפרת זכויות יוצרים וזאת במחשבה תחילה".
עו"ד ליאת גלילי-פרל צילום: NIKKITA LUBACH©אם המוזיקה מופיעה באינסטגרם או בפייסבוק, היא חופשית לשימוש?
עו"ד נטע דורון מסבירה כי לא בהכרח. "נניח שאתה בעל מסעדה ורוצה להעלות רילס של מנה חדשה. אתה נכנס לאינסטגרם, לוחץ על האפשרות להוסיף מוזיקה, מחפש שיר מוכר ומוסיף אותו לסרטון. האם העובדה שאינסטגרם הציעה לך את השיר אומרת שמותר לך להשתמש בו? לא תמיד. צריך לבדוק איזה סוג חשבון יש לך ומה מטרת הסרטון".
לדבריה, אם מדובר בחשבון פרטי, ואתה מעלה סרטון מהחופשה, מהבית או מבילוי עם חברים, ניתן להשתמש בשירים שנמצאים בספריית המוזיקה הרשמית של האפליקציה - כלומר, במאגר השירים שאינסטגרם או פייסבוק עצמן מציעות לך בזמן יצירת הסרטון.
אבל אם מדובר בחשבון עסקי, למשל של מסעדה, מספרה או מאמנת כושר, שמעלה סרטון כדי למשוך לקוחות, מדובר בשימוש מסחרי. במקרה כזה רוב השירים המוכרים ייחסמו לשימוש ופשוט לא יופיעו בחיפוש של החשבון העסקי.
האם מותר להשתמש בכמה שניות בודדות משיר בלי לקבל אישור?
לא. אין משמעות לכמות הזמן. הפרת זכויות יוצרים היא הפרה מהשנייה הראשונה. עו"ד דורון מסבירה כי "הרבה אנשים בטוחים שיש איזשהו כלל שלפיו מותר להשתמש ב-7, ב-10 או ב- 15 שניות משיר. הכלל הזה פשוט לא קיים. נניח שבעלת מספרה מעלה סרטון 'לפני ואחרי' באורך 10 שניות ומשתמשת רק ב-5 שניות משיר מוכר. העובדה שהיא לא השמיעה את כל השיר, או אפילו את כל הפזמון, לא הופכת את השימוש למותר. יש בחוק שימושים מותרים, למשל ביקורת או סקירה, פרודיה או סאטירה, דיווח חדשותי או שימוש לימודי.
למשל, אם מבקר מוזיקה מדבר על שיר חדש ומשמיע חלק ממנו כדי להסביר מה הוא חושב על הלחן או על הביצוע, השימוש בשיר הוא חלק מהסקירה עצמה. גם בפרודיה או בסאטירה השימוש ביצירה הוא חלק מהמסר. אבל אם מסעדה, מספרה או חנות משתמשות בחמש שניות מלהיט מוכר רק כדי שהסרטון יהיה טרנדי ומושך יותר, העובדה שמדובר בכמה שניות בלבד לא פותרת את בעיית זכויות היוצרים".
עו"ד גלילי-פרל מוסיפה כי החוק אמנם כולל גם שימושים מותרים ביצירות של אחרים, אך יש לשים לב כי "לא מדובר בחסינות מוחלטת או אוטומטית. הדברים נבחנים לגופו של עניין, וגם במקרים אלו חובה לתת קרדיט ולא לסלף את היצירה, אחרת קיימת חשיפה לתביעה על הפרת הזכות המוסרית ביצירה".
איך אפשר לדעת אם סאונד מסוים בטוח לשימוש בעסק שלי?
עו"ד נטע דורון מסבירה: "נניח שאתה בעל מסעדה ורואה בטיקטוק סאונד ויראלי שכבר מופיע ב-100 אלף סרטונים. קל לחשוב שאם כל כך הרבה אנשים השתמשו בו, כנראה שגם לך מותר. אבל מספר הסרטונים שבהם מופיע הסאונד לא אומר דבר על הזכות שלך להשתמש בו בפרסום של העסק. כדי לבדוק אם מוזיקה מותרת לשימוש צריך לבדוק מאיפה היא מגיעה ומה תנאי השימוש שלה. יש ספריות שמציעות מוזיקה שאינה מתומלגת, אבל גם במקרה כזה חשוב לבדוק במפורש מה מותר לעשות עם המוזיקה. למשל, האם מותר להשתמש בה לצורך מסחרי? האם מותר להעלות אותה לרשתות חברתיות? האם מותר להשתמש בה בפרסומת? לא מספיק לראות את המילים "Royalty Free" ולהניח שהכול מותר. צריך לקרוא את תנאי השימוש ולוודא שהם מתאימים בדיוק לסרטון שאתם רוצים להעלות".
מה הטעויות הנפוצות שאנשים עושים כשהם בוחרים מוזיקה לסרטון?
הטעות הראשונה היא לחשוב שקרדיט לאמן הופך את השימוש לחוקי. נניח שבעלת חנות משתמשת בשיר מוכר וכותבת בתיאור הסרטון "כל הזכויות שמורות לזמר". זה אולי נותן לזמר קרדיט, אבל זה לא נותן לה אישור להשתמש בשיר. "מתן קרדיט אינו מהווה תחליף לקבלת רישיון", מציינת עו"ד דורון.
עו"ד נטע דורוןצילום: באדיבות המצולמת "הטעות השנייה", מסבירה עו"ד דורון. "היא לחשוב שאם שילמתם על ספוטיפיי או קניתם שיר באפל, מותר לכם להשתמש בו. נניח שמסעדן משלם בכל חודש על מינוי לספוטיפיי. המינוי מאפשר לו להאזין למוזיקה באופן פרטי. הוא לא קנה את הזכות לקחת את השיר ולהשתמש בו ברילס שמפרסם את המסעדה שלו. וזה נכון גם לאדם פרטי. העובדה שהחשבון שלכם אישי לא אומרת שמותר לכם לבחור כל שיר ולהוסיף אותו לסרטון בעצמכם. נניח שהעליתם פוסט והוספתם אליו שיר שלא דרך ספריית המוזיקה של האפליקציה, אלא פשוט שילבתם את השיר בסרטון. גם במקרה כזה צריך לקבל אישור להשתמש בשיר. עצם העובדה שמדובר באדם פרטי לא הופכת את השימוש לחוקי.
"הטעות השלישית היא לחשוב שאם יצרתם סרטון באפליקציה אחת, אפשר פשוט להעלות אותו עם אותה מוזיקה לכל פלטפורמה אחרת".
יש לי חשבון פייסבוק, העליתי סינק משיר מוכר וכתבתי משהו לא פרסומי, ולא על מנת למכור שירות אלא סתם פוסט אישי, האם עדיין מדובר בהפרה?
עו"ד גלילי-פרל מציינת כי במקרים רבים ובהתאם ללשון החוק זו אכן עלולה להיחשב להפרת זכויות יוצרים. הסיבה היא שהשיר הוא יצירה מוגנת והעלאת הפוסט לפייסבוק יכולה להיחשב "העמדה לרשות הציבור". לכן, גם העלאת סינק וגם אם מדובר בפוסט אישי, יש לקבל רישיון שימוש, נוסף על מתן קרדיט.
האם יש הבדל בין יוצר שחי לבין יוצר שנפטר?
אין הבדל מבחינת הקביעה המשפטית לעניין הפרת זכויות היוצרים, אך עו"ד גלילי-פרל מסבירה כי קיימים הבדלים, בעיקר באשר לתקופת ההגנה של זכות היוצרים ביצירה. "זכות יוצרים תקפה ל-70 שנה ממות היוצר, לאחר מכן ניתן לעשות שימוש חופשי ביצירה, כך שרק לאחר מות היוצר נוכל לדעת עד מתי היצירה מוגנת לפי החוק. ובאשר לגוף ממנו יש לקבל אישור לשימוש ביצירה (אם היוצר חי יש לפנות אליו, לגוף שמחזיק מטעמו בזכויות או לגוף שרכש את הזכויות, אך אם היוצר נפטר יש לאתר את היורשים או הבעלים שמחזיקים בזכויות ביצירה ולבקש את אישורם). החוק גם מאפשר שימוש ביצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע או לא אותר, אף בכפוף לרשימת תנאים המנויים בחוק".
עצות מעשיות לאנשים פרטיים ובעלי עסקים
תמיד העדיפו לעשות שימוש ביצירות מקוריות שלכם, יצירות שקיבלתם אישור לעשות בהן שימוש או יצירות שמוצעות לשימוש תחת רישיון מובנה (עם או בלי תשלום). עו"ד ליאת גלילי-פרל מסבירה כי "בשימוש עסקי/מסחרי החשיפה המשפטית גבוהה הרבה יותר. קיימים אתרים שמציעים יצירות לשימוש חופשי ללא תשלום (לעיתים בכפוף למתן קרדיט), ובשימוש עסקי מסחרי, בתשלום זול יחסית. אם כבר החלטתם לעשות שימוש ביצירה מוגנת ללא רישיון, נסו לוודא שאתם עומדים בתנאים של 'שימוש הוגן' ואל תשכחו לתת קרדיט. אם יש ספק, לעיתים עדיף לבקש רשות או לשלם לבעל הזכויות (נוסף על מתן קרדיט) ולעשות שימוש ביצירה בראש שקט (תעדיפו תמיד אישור בכתב ושמרו תיעוד של האישור לשימוש ביצירה).
עו"ד אריאל דובינסקיצילום: פיני סילוקהיזהרו מהפצת צילומי מסך של כתבות, ספרים, סרטונים. היזהרו מהעלאת סרטונים אישיים שלכם עם רקע מוזיקלי של שיר המוגן בזכויות יוצרים, גם אם זה רק חלק מהשיר וכן מהעלאת סינקים ללא רישיון לשימור בשיר. היזהרו משימוש לא מורשה בתמונות וסרטונים החופשיים להורדה ברשת האינטרנט, זה לא אומר שמותר לעשות בהם שימוש. היזהרו גם באתרים 'חינמיים'. אני מציעה לבעלי עסקים או יוצרי תוכן שעושים שימוש תדיר ביצירות של אחרים, ללמוד ולקבל כלים כיצד ניתן לבדוק האם יצירה מסוימת מוגנת ולאיזו תקופה".
מתי יש מקום להגיש תביעה על הפרת זכויות יוצרים?
כל מקרה נבחן לגופו ואין כללים אחידים בנושא, אך עו"ד גלילי-פרל, מציינת כי לרוב תציע ליוצר או בעל הזכויות להגיש תביעה במצבים בהם נעשה שימוש ביצירה ללא רשות, השימוש הלא מורשה פוגע ביוצר כלכלית או פוגע במוניטין של העסק או היוצר, השימוש הוא מסחרי ומשמעותי ונשלח מכתב התראה אך השימוש המפר ממשיך.
לדוגמה, צלם שמגלה כי בעל עסק עושה שימוש לא מורשה בצילום שלו ולא נותן לו קרדיט, יוצר שמגלה שימוש לא מורשה נרחב בשיר שלו בסרטון שיווקי של בית עסק, מאייר שמגלה כי בית עסק ביצע שינויים באיור שלו ללא רשות, סופר שמגלה כי קטעים מהספר שלו עלו כתמונות בקבוצת פייסבוק גדולה.
