בית המשפט למשפחה בפתח תקווה הפחית לאחרונה באופן משמעותי את סכום המזונות שמשלם אב לשלושה לבת זוג לשעבר: השופטת מירב אליהו נימקה שתשלומי המילואים שקיבל בזמן שירותו במלחמה היו זמניים בלבד, כך שלא יהיה זה צודק לראות בהם הכנסה לצורך חיוב האב במזונות.
בדצמבר האחרון קבע בית המשפט שהאב ישלם לאם מדי חודש מזונות זמניים, בתוספת מדור, בסך כולל של 5,400 שקל. עוד נקבע שהצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוך והבריאות החריגות של ילדיהם.
האב, שמשמעות ההחלטה עבורו היא להתחיל את החודש בכ-10,000 שקל הוצאות (מזונות + דמי שכירות שלו בסך 4,450 שקל), סירב להשלים עימה ופנה לבית המשפט בבקשה לביטול המזונות, או לפחות הפחתתם. לטענתו, הוא והאם מרוויחים כמעט אותו הדבר וחולקים בזמני שהות שוויוניים, וחיובו במזונות גבוהים נבע רק מהחשבת תגמולי המילואים שקיבל כשכר עבודה.
הוא הוסיף שמאז ינואר הוא כבר לא משרת במילואים, מה שמחדד את האבסורד שבחישוב המזונות על בסיס תגמולי מילואים. הוא טען שיש לבטל את חיובו במזונות או לחלופין להעמידם על סך מינימלי של 830 שקל עבור שלושת הילדים.
לעומתו טענה האם שיש לדחות את הבקשה ולהותיר את המזונות כפי שנקבעו. לדבריה האב קיבל שכר גבוה יותר בשל שירות המילואים, ומנגד לא שילם מזונות במרבית תקופה זו, ולמעשה התעשר על גב ילדיהם בעשרות אלפי שקלים. "בקשה זו היא בבחינת הוספת חטא על פשע", טענה.
תחילה ציינה השופטת אליהו שזמני השהות בין האב לילדיו מתקיימים כסדרם - פעמיים באמצע שבוע ומדי סופ"ש שני, כאשר לאחרונה אף הוחלט שהם ילונו אצלו במוצאי השבתות שהם אצלו. מכאן שמדובר בחלוקה כמעט שוויונית בנטל גידול הילדים.
עו"ד ורד זילברמןצילום: מעיין סלעהיא העירה שטענת האם, שלפיה בתקופת שירות המילואים נבצר מהאב לקיים זמני השהות עם הילדים באופן שהפיל עליה במלואו את נטל גידולם, אינה מובנת, "שכן ברור שמסיבות שאינן תלויות בו או ברצונו לא יכול היה לקיים את זמני השהות כסדרם".
בהמשך קיבלה השופטת את טענת האב שאין לראות בתגמולי המילואים שקיבל כהכנסה שוטפת, לצורך חיובו במזונות ילדיו. "בנסיבות שבפניי", כתבה, "לא מצאתי לראות בתגמולי המילואים כשכר עבודה. בכל הכבוד הראוי, מדובר בתשלום זמני בגין שירות המילואים וממילא המבקש סיים נכון לעת הזו את שירות המילואים ומתקיים ממשכורת בלבד".
היא מצאה שקיים בין בני הזוג לשעבר פער השתכרות זניח יחסית: בעוד האב מרוויח 19 אלף שקל בחודש, האם משתכרת 16 אלף שקל ומתלושי שכר שהציגה בעבר עולה שמשכורתה אף גבוהה יותר, ומגיעה ל-17 אלף שקל.
לפיכך, בהתחשב בחלוקת הנטל הכמעט שוויונית בין הצדדים, בפער המינורי בהכנסותיהם מעבודה, ובקביעתה שאין לראות בתגמולי המילואים כהכנסה לעניין זה - החליטה השופטת שמזונות האב יופחתו ב-2,100 שקל ויועמדו על 1,500 שקל בלבד, 500 שקל לכל ילד. אשר לרכיב המדור קבעה שהשתתפות האב תעמוד על 50% או 1,000 שקל, הנמוך מביניהם.
• לקריאת פסק השדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקש: עו"ד רות דיין-וולפנר
• ב"כ המשיבה: עו"ד דניאל ישראלי
• עו"ד ורד זילברמן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
