דן ליכטמן כבר היה בכמה צמתים משמעותיים בחייו הכוללים תפקידי ניהול בכירים ושירות ביחידות מגוונות בצה"ל ושחרור בדרגת אלוף משנה, אך כשהוא מדבר על החזון שלו לפארק אריאל שרון עיניו נוצצות מתשוקה והתלהבות משל היה ביום הראשון לעבודתו. "בתקופה של אתגרים לאומיים, הפארק שלנו הפך מחלום אישי למשימה לאומית - ליצור ריאה ירוקה שמחברת בין אנשים, טכנולוגיה וטבע. למעשה, אנחנו משנים את היחסים בין האדם לסביבה", הוא אומר.
הפארק, שצמח בשנתיים האחרונות להיות מרחב החדשנות המוביל בישראל, מייצג את החיבור הייחודי בין קיימות לטכנולוגיה מתקדמת, בין עבר לעתיד, ובין אדם לסביבה. הפארק מציע לא רק נוף מרהיב וריאה ירוקה, אלא גם סיפור של התמדה והתגברות על מכשולים. מדובר באחד ממיזמי השיקום הסביבתיים המרשימים אי פעם בישראל, והוא תוצאה של מאבק סביבתי בלתי מתפשר שהביא לכך שאת הר הזבל המיתולוגי ‘חירייה’ ועוד אלפי דונמים של קרקע ב’שטח גלילי’ החליפה ריאה ירוקה ומזמינה, ללא בינוי עירוני, בליבו של מטרופולין גוש דן הצפוף.
ירוק כחול לבן
פארק אריאל שרון משמש כ"מסדרון אקולוגי" חיוני המחבר בין אזורי טבע שונים. מתוך תפיסת עולם של קיימות וחשיבה על הדורות הבאים, ההנהלה וצוות העובדים שומרים על מערכות אקולוגיות רגישות, מגבילים את השימוש בתשתיות שפוגעות בסביבה ומשקיעים בשיקום קרקעות ובתי גידול טבעיים. ניתן להבחין בכך כמעט בכל פינה בפארק, החל ממערכות מים חכמות שיחסכו כ-70% בצריכת המים, עבור בלוחות סולאריים שיהפכו את הפארק לעצמאי אנרגטית וכמובן בהיותו של הפארק מרכז מחקר וחינוך בנושאי סביבה. "עד 2030 נהיה הפארק הלאומי הגדול בישראל, אולי במזרח התיכון כולו, המשלב בין טבע, פנאי, ספורט וחדשנות אקולוגית. ממש סנטרל פארק הישראלי", אומר מנכ"ל הפארק דן ליכטמן. "יהיה פה אגם מלאכותי על שטח של 90 דונם, טיילת עם שטחי מסחר, אמפיתאטרון לעשרות אלפי אנשים ומתחם גלמפינג וקמפינג ייחודי, בשילוב של טיילות להולכי רגל ורוכבי אופניים המקיפות את הפארק, גשרים המחברים את המתחמים השונים. זאת לצד הובלת מהלכים חדשניים כמו פרויקט קירוי פוטו-וולטאי על גבי חניונים ומבנים, שיתרום לעצמאות אנרגטית ולצמצום טביעת הפחמן. אני רואה את הפארק כמחבר בין האוכלוסיות המגוונות ומספק מגוון של צרכים ובאופן הזה מוביל שינוי סביבתי, חברתי ותרבותי בישראל. בעיני זו ציונות".
המחויבות לקיימות מתבטאת גם בתוכניות החינוכיות המתקיימות בפארק. "מדי חודש, אלפי תלמידים עוברים סדנאות והדרכות חינוכיות בנושאי סביבה וקיימות ובעתיד הפארק יהיה מוקד אקדמי, מרכז מחקר והתנסות לסטודנטים עם שלוחה של אוניברסיטה בתחום הסביבה והקיימות. זו לא רק העברת ידע, אלא יצירת תחושת שייכות ואחריות שתלווה אותם לכל החיים".
מהמעבדה אל הטבע
מהפכת הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, לא פוסחת גם על פארק אריאל שרון. טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך הופכות מושגים כמו "עיר חכמה" ו"חקלאות מדייקת" למציאות מוחשית בפארק עם מערכות ניטור אוויר, תאורה מפחיתת זיהום אוויר, שימוש באפליקציות וטכנולוגיות של מציאות רבודה (AR) ומציאות מדומה (VR) כחלק מהחוויה החינוכית של המקום. טכנולוגיות נוספות, דוגמת רחפנים לניטור שטחים ושימוש בדאטה לניתוח דפוסי ביקור, יתרמו בעתיד גם בתחום של תפעול הפארק ויסייעו בייעול התהליכים.
"טכנולוגיה היא כלי, לא מטרה. המטרה שלנו היא לשפר את איכות החיים של תושבי ישראל", מבהיר ליכטמן. "הטכנולוגיה הטובה ביותר היא זו שמשרתת את האדם בצורה שקופה ונגישה, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים כאן: הופכים טכנולוגיה מתקדמת לחלק טבעי מחוויית הביקור. אנחנו מאמינים שישראל יכולה להוביל את העולם במתן פתרונות טכנולוגיים לאתגרים סביבתיים. הפארק הוא בעצם מעבדה לאתגרים של שמירה על האיזון בין פיתוח וחדשנות לשימור וחזרת הטבע 150 שנים אחורה. התובנות שלנו יכולות לשמש כמודל לערים ורשויות אחרות בכל הנוגע לחדשנות סביבתית וניהול שטחים ירוקים".
באוקטובר 2023 פגעה בפארק רקטה ששיגר חמאס מרצועת עזה. ימי מתקפת הפתע הראשונים, דרשו מהמנכ"ל ליכטמן וצוות הפארק להתארגן באופן שמכיל את קשיי העובדים, מגן עליהם ויחד עם זאת ממשיך בקידום הפרויקטים והצרכים של ניהול הפארק. מהר מאוד הפך הפארק למקום מפלט ומרפא עבור רבים, דבר שבא לידי ביטוי גם במספרים: אם בשנת 2021 ביקרו בפארק 130,000 אנשים, הרי בשנת 2024, אחרי פרוץ המלחמה הגיעו אליו 1.3 מיליון מבקרים.
איך אתה מסביר את הקפיצה המספרית הענקית הזו?
"הטבע מרפא. המרחב הירוק והגדול הזה מאפשר לאנשים לעבד את הטראומה, לנשום, ולהתחבר מחדש לתחושת המסוגלות שאבדה להם. הפארק מציע מתחמי בילוי ופנאי ומתקיימות בו גם הופעות מוזיקה של מיטב אומני ישראל. הוא לא רק מקום בילוי, הוא מרחב שמחבר אנשים, מרפא פצעים, ומזכיר לנו שיש עתיד. בנוסף, יש לפארק יכולת לאחד ולחבר בין מגוון גדול של אוכלוסיות ישראליות. הוא נמצא בגוש דן במיקום המחבר בין מספר רשויות, ולכן יכול להוות מקום מפגש לקהילות מגוונות. אנחנו שואפים לחבר את דרכי הגישה לפארק מהרשויות הסובבות באמצעות גשרים להולכי רגל ולרוכבי אופניים, תחנת מטרו, טיילת ארוכה, מתחמי חניות ועוד. אני מאמין שזו נקודת חיבור ישראלית חזקה מאוד גם בהיבט החינוכי וגם בהיבט התרבותי והחברתי. מרחב שמחבר בין אנשים ובין האדם לטבע".
כיצד המלחמה משפיעה על התוכניות האסטרטגיות והפיתוח של הפארק?
"המציאות הביטחונית אכן משפיעה על סדרי העדיפויות, אך היא גם מדגישה את הצורך במרחבים ירוקים לשיקום קהילתי, נופש ובריאות נפשית. במהלך ארבע השנים האחרונות תושבי ישראל מתמודדים עם מצבי קיצון של סטרס וחרדה, הן ממלחמה והן מהקורונה. הפארקים המשרתים את התושבים הם המפלט הבטוח, המרפא והבריא עבורם. אנו מאמינים כי הפארק הוא מענה חיוני גם לתקופות משבר מעין אלו".
הפארק שהינו חברה ללא מטרות רווח, ניזון מתקציבים ממשלתיים. עם זאת ליכטמן מקדם מנועי צמיחה כלכליים שיסייעו לפיתוחו ויפחיתו את התלות בתקציבי המדינה. הדברים האמורים כוללים שורה של שיתופי פעולה עם רשויות מקומיות יזמים פרטיים ליצירת מיזמים חינוכיים, תרבותיים וחברתיים כשהפארק משמש את האכסנייה המושלמת לכך. "בחמש השנים הבאות אנחנו שואפים להפוך את הפארק למודל לאומי לשילוב של קיימות, טכנולוגיה וחיבור קהילתי", מסכם ליכטמן. "מנתוני הצמיחה של הפארק רק בשנה האחרונה, אפשר להניח שאנחנו בדרך הנכונה לשם".
