בית המשפט למשפחה בפתח תקווה אישר לאחרונה לקיים צוואה מאוחרת שהותיר אדם שהלך לעולמו ובמסגרתו הותיר את כל העיזבון רק לאחד משלושת בניו. אלה טענו שאביהם לא היה כשיר וביקשו לקיים צוואה קודם שערך, אבל עידית בן-דב ג'וליאן דחתה אותם.
לפני מותו ב-2020 ערך האב שתי צוואות בהפרש של כשנה. בראשונה, מדצמבר 2018, הוא ציווה שדירתו תוענק אחרי מותו לבנו המשפטן, בעוד יתר רכושו יחולק בין שלושת ילדיו שווה בשווה. בשנייה, מינואר 2020, ציווה את כל עיזבונו לבן אחד בלבד.
סמוך לאחר מותו הגיש בנו עורך הדין את תביעתו לקיום הצוואה המאוחרת, בעוד אחיו הגישו התנגדות, בצירוף בקשה לקיים את זו המוקדמת. לטענתם במועד חתימת צוואת 2020 אביהם לא היה כשיר וסבל ממחשבות שווא, ואחיהם ניצל את מצבו כדי להשתלט על רכושו. הם טענו כי המנוח היה "אדם שדגל בשוויון" ולכן אין היגיון בבחירתו לנשל אותם ואת אימם מירושתו.
מנגד טען הבן עורך הדין שאביו היה צלול עד יום מותו, ובפרט במועד חתימת צוואתו האחרונה. הוא סיפק שני מניעים לבחירתו של המנוח להוריש לו הכול: האחד, יחס מחפיר של אחיו כלפי האב בשנותיו האחרונות; השני, תיקון עוול היסטורי - אחרי שאביו תמך כספית כל חייו בנתבעים וקיפח אותו.
ואכן, השופטת בן-דב ג'וליאן דחתה את טענות האחים המנושלים לאי-כשירות וחוסר היגיון בצוואה המאוחרת, שלשיטתם גוררים את בטלותה. היא אימצה חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, שלפיה המנוח היה כשיר במעמד צוואת 2020. המומחה גם דחה את הטענה שהאב סבל באותה תקופה ממחשבות שווא, והשופטת קיבלה ספציפית גם את הקביעה הזאת.
לעניין זה היא הבהירה שאף במנותק מחוות הדעת, עולה שמצב המנוח בתקופה הרלוונטית איפשר לו בהחלט לערוך צוואה. כך למשל, בתיעוד מאוקטובר 2020 - תשעה חודשים אחרי עריכת הצוואה האחרונה וכארבעה שבועות טרם מותו – הוא הוגדר "צלול ותפקודי".
בפסק הדין נכתב: "המנוח היה עצמאי בכל פעולות היום יום ולא הזדקק לעזרת אחרים. היה מתנייד ללא סיוע, היה פעיל בדיור המוגן, בילה במועדון, נהג ללכת לבנק, ללכת להסתפר. היה מיוצג בהליכים משפטיים שניהל ונפגש עם עורכת הדין".
נקבע שהמנוח אפילו לא נזקק לעזרה כדי לאשר את צוואתו בפני רשמת הירושה. הוא נסע לשם לבדו במונית והגיש את המסמך לרשמת, שהקריאה בפניו את הצוואה ובהמשך אישרה כי היא נערכה על ידו ומרצונו החופשי.
לסיום דחתה השופטת את הטענה שהצוואה המאוחרת לא הגיונית. זאת על רקע ההסבר שכתב המנוח בצוואה זו, ולפיו נפגע מילדיו הנתבעים בערוב ימיו. "הם ניסו להפריד ביני לבין אשתי, להוציא אותי מהדיור המוגן ולהפוך אותי לבלתי כשיר", כתב שם.
בנסיבות אלה הורתה השופטת על דחיית ההתנגדות, קיום הצוואה האחרונה לטובת הבן עורך הדין, וחיוב אחיו ב-95 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לטובתו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד מאיר בר מוחא ועו"ד גיא אברהמי
• ב"כ הנתבעים 2-1: עו"ד אברהם לוי
• ב"כ הנתבעת 3: עו"ד דניאלה דויטש
• עו"ד לי אמילי אביטן עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין