"תקציב הביטחון בשנתיים הקרובות ישפיע על כלכלת ישראל לשנים ארוכות. כעת, כשאנו לקראת התייצבות, יש מקום לעצור ולחשב מסלול מחדש" - כך אמר היום (ב') מנכ"ל משרד האוצר אילן רום בכנס החשב הכללי בירושלים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הבטחון צריכה להתעדכן", הוסיף.
רום הדגיש בנאומו את הצורך של צה"ל בהתייעלות: "חיפשתי וחקרתי, במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי שום צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות. צריך תקרה להוצאות הביטחוניות, אך עושה רושם שהתקרה גבוהה עד שאינה נראית". רום נתן כדוגמה לכך את ניהול ימי המילואים, שלדבריו "נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".
רום ניתח את המצב הביטחוני הנוכחי ורמז כי לדעתו תקציב הבטחון העתידי צריך להשתנות מהיסוד ולהתחשב בכך שהמצב הביטחוני טוב בהרבה מכפי שהיה לפני המלחמה. "האיום המרכזי מול איראן הושמד, ולכל הפחות עוכב משמעותית, חיזבאללה נחלש ולא מהווה צבא חזק כפי שהיה, חמאס חלש ומפורק מאי פעם, בסוריה אין צבא ואין מדינה, יו"ש תחת שליטה בטחונית, ואת הזירה המתפתחת מול תורכיה יש לנהל במגוון דרכים שאינן דווקא בשדה המלחמה", טען רום, בעצמו יוצא מערכת הביטחון.
דבריו של רום זכו לתגובה חריפה בקרב אנשי מערכת הביטחון שנכחו בכנס. כך למשל, תא"ל יעקב נגל, שעמד בראש ועדת נגל שבחנה את תקציב הביטחון, טען כי "מצבנו היום והאתגרים שלנו גדולים יותר. החיה הכי מסוכנת בטבע היא חיה פצועה. האיומים שלנו בסכום המצרפי 'לא קטנו".
נגל ניצל את ההזדמנות כדי להבהיר שכאשר התייחס בדו"ח שלו לעובדה שצריך לנהל סיכונים מול מצרים וטורקיה, הוא לא התכוון להגיד שמתוכננת מלחמה עם אחת מהמדינות הללו. לטענתו, דבריו נלקחו לממדים מוגזמים בתקשורת העולמית.
גם אלוף משנה טליה לנקרי, חברת ועדת נגל, התעמתה עם דבריו של רום: "הניתוח של הזירות השונות אינו נכון. חיזבאללה קיים ויכול להתפתח. אני מסכימה לגבי חמאס, אבל אף אחד לא מקבל החלטה לסיים את המלחמה. הניתוח לגבי יו"ש איננו נכון, ובוודאי באיראן הניתוח לא נכון, כשאנחנו לקראת עוד סבב". לנקרי הוסיפה כי אם באמת רוצים לטפל בסוגיית תקציב הביטחון, קריטי לטפל גם בסוגיית גיוס החרדים. רום עצמו – שהוא מינוי של סמוטריץ' – התעלם כמובן מהצורך בסיום המלחמה ובגיוס החרדים בכדי להקטין את תקציב הביטחון.
מפקד חיל האוויר לשעבר, עמיקם נורקין, העיר כי יש היבטים יעילים מאוד בפעילות הצבא. כך לדוגמה, "במדינת ישראל יש חיל אוויר עם יותר מטוסים מחילות אוויר באירופה אך בחצי מחיר, בגלל ששני שליש מכוח האדם בישראל הם צעירים בני 19, וגם הרבה משירות המילואים מבוסס על שירות מילואים יומי, שהוא זול למדי".
מיכל עבאדי, חברת ועדת נגל והחשבת הכללית לשעבר, אמרה כי "יש משתנה שהוא נקודה לא פתורה וזה היקף הוצאות הביטחון השוטפות. אנחנו לא יודעים איך לאמוד את רמת הביטחון השוטף החדשה, וזו נקודה מורכבת שגם בוועדה לא הצלחנו לתת לה מענה".
גם החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, דיבר ברוח דומה לזו של המנכ"ל, והתייחס קונקרטית לתקציב 2026 המתעכב. "בשנתיים האחרונות כלכלת ישראל נתנה רוח גבית למלחמה ומשרד הביטחון", אמר רוטנברג. "כעת צריך לקחת את ההזדמנויות שנוצרו בעקבות המלחמה לשיפור המשק. חובה לבנות תקציב לשנת 2026 שיוריד את יחס החוב תוצר. התקציב צריך לתמוך בצמיחה ובשיקום". לדבריו, "אין ארוחות חינם. צריך לרדת ביחס חוב-תוצר ולהשקיע כמה שיותר במנועי צמיחה, דוגמת תשתיות, טכנולוגיה, והכשרת הילדים שלנו להתמודד עם אתגרי שוק העבודה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
