הבינה המלאכותית (AI) פרצה לחיינו בסערה, וכבר היום היא משנה את האופן שבו אנו יוצרים, צורכים וחווים תוכן. ממלל שנכתב בלחיצת כפתור ועד תמונות וסרטונים ריאליסטיים להפליא – נראה שה-AI פותח אינסוף אפשרויות. אך עם כל הכוח הזה, עולות שאלות חשובות: מי הבעלים של התוכן שנוצר על ידי AI, מהן החובות שלנו כמשתמשים? והאם מותר לסטודנטים או בעלי מקצוע לעשות בה שימוש בלי להסתכן בסנקציות?
באמצעות עורכות הדין שיר שושני-כץ ודורית בלר דה-בר ממחלקת משפט וטכנולוגיה בפירמת AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', גיבשנו מדריך המסביר את המורכבות של יצירת תוכן בעידן הבינה המלאכותית.
מי נחשב היום ליוצר תוכן?
בעבר, יוצר תוכן היה סופר, עיתונאי, במאי או קולנוען. כיום, הצטמצם המרחק בין דימיון יצירתי למימושו בפועל. על פניו, כמעט כל מי שמתחזק חשבון טיקטוק פעיל, מעלה פוסט או יוצר תמונה באמצעות כלי AI יכול להיחשב כיוצר תוכן, וכאשר הוא מעלה את יצירתו לפלטפורמה – הוא הופך למעשה למוציא לאור של היצירה.
"חשוב לציין", מסבירות עוה"ד שושני-כץ ובלר דה-בר, "שגם חברה והעובדים שלה יוצרים לעיתים תכנים, וגם הם עשויים להיחשב כיוצרי תוכן בעלי זכויות קנייניות על התוצרים. פלטפורמות הדיגיטל, הרשתות החברתיות והבינה המלאכותית הפכו את היצירה לנגישה לכולם הן מבחינת היכולת ליצור והן מבחינת הוצאתה לאור, החשיפה והפרסום לציבור".
יותר קל לחשוב על אנשים פרטיים כיוצרי תוכן, איך הדברים רלוונטיים לארגון?
ניקח למשל מקרה שבו עובדי מחלקת שיווק בחברה מסחרית יצרו סרטון שיווקי למוצר שבכוונתם להשיק באמצעות כלי בינה מלאכותית, ועכשיו הם רוצים להשתמש בו במסגרת קמפיין פרסומי ברשתות חברתיות. עו"ד בלר דה-בר מסבירה כי "עובדי מחלקת השיווק שיוצרו את הסרטון כעובדי החברה יכולים להוות יוצרי תוכן, העמדת הסרטון לצפייה ברשתות חברתיות עשויה להפוך את הארגון למפרסם/מוציא לאור של היצירה, מה שעשוי כמובן להקים על הארגון אחריות וחשיפות משפטיות שצריך להכיר ולצמצם".
אילו חשיפות למשל?
הכל מתחיל בשאלה המאוד מורכבת: מי בעל הזכויות הקנייניות ביצירה? "בהקשר של יצירה שנוצרה באמצעות כלי AI או בעזרתו, התשובה ממש לא פשוטה", מסבירה עו"ד שושני-כץ . "הרי לכאורה מצד אחד, כלי ה-AI הוא זה ש'יצר' את פלט היצירה בפועל, אבל מצד שני, המשתמש בכלי תרם משמעותית ליצירתה באמצעות ניסוח ההנחיות (הפרומפטים) לכלי ה-AI. המשתמש לעיתים נדרש להשקיע בכך ידע, ניסיון, יצירתיות ומחשבה, והרבה פעמים כדי ליצור תוצר משביע רצון למשתמש, נדרשת לא מעט מחשבה, ניסוי וטעיה ולפעמים לשם כך יידרשו מאות פרומפטים בנוסחים מורכבים. האם ההשקעה הזאת של המשתמש מקנה לו זכויות יוצרים בלעדיות בתוצרי הכלי? בכלל לא בטוח. יש מצבים שבהם הזכויות נשמרות בידי החברה המפתחת של הכלי. במצב הזה, שבו יש סיכוי לא מבוטל שכותב הפרומפט הוא לא בעל הזכויות הבלעדי בתוצר, יכול שתהיינה מגבלות על השימוש המותר בו". כמו כן חשוב לתעד את תהליך העבודה על מנת לגבש הגנה במקרה ויגיע להליך משפטי.
האם מותר בנסיבות שתיארתן להשתמש בתוצר לצרכי פרסום מסחריים?
תלוי. התשובה נמצאת בחוק ובדין, בתנאי השימוש של הכלי ובהצהרות שמתלוות אליו. למשל, אם הכלי השתמש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים כדי לייצר את התוצר, והתוצר יצא דומה מאד ליצירה מקורית שנוצרה קודם לכך, אז ייתכן שהשימוש בתוצרים ייחשב להפרה. לכן חשוב לבדוק את התוצר עצמו, מה מקור החומרים בהם משתמש הכלי, ומה מותר לעשות עם תוצריו לפי תנאי השימוש של הכלי.
מה הסיכון המשפטי בשימוש לא זהיר בתוצרים שבוצעו על ידי כלי AI או בעזרתו?
משתמשים עלולים להיתבע בגין לשון הרע, הפרת תנאי שימוש, הפרת זכויות יוצרים או הפרה של זכויות אחרות, כמו למשל הזכות לפרטיות והזכות הפרסום.
מה לגבי פרטיות?
אם המשתמש מזין מידע אישי לכלי AI מסוים, עליו לוודא מראש שהדבר מותר – גם בשלב ההזנה וגם בשלב השימוש בתוצר. כמובן שתהיה חשיפה גדולה יותר אם מדובר במידע אישי מאוד רגיש כמו מידע רפואי או בתוצר מאוד "לא נוח" כלפי אדם מסוים, שעלול בסבירות גבוהה לפגוע בפרטיותו (כמו למשל תוצר שהוא תמונה של אדם מסוים ושימוש בה לצורך מסחרי).
איך ניתן לפעול באחריות?
עוה"ד שושני-כץ ובלר דה-בר: "אז קודם כל שקיפות היא מילת מפתח בהקשר הזה. הכוונה היא להיות שקופים כלפי אחרים, כמו למשל לציין שהתוצר נעשה על ידי או בשילוב כלי AI. אגב, שקיפות לא רק מסייעת מבחינה משפטית – היא גם עשויה לחזק את אמינות התוכן ולמצב אותו כחדשני. מעבר לשקיפות, חשוב לקרוא את תנאי שימוש, ואף להתייעץ עם הכלי עצמו באם שימוש מסוים או פעולה כלשהי היא מותרת לפי תנאי השימוש של הכלי (תוך, כמובן, ווידוא של התשובה). חשוב להפעיל שיקול דעת ובמקרים של ספק מומלץ להתייעץ עם עו"ד מתמחה בתחום".
"אי-הצהרה על שימוש בבינה מלאכותית או העתקה של תוכן שנוצר על ידו ללא ייחוס מתאים, עלולה להיחשב להונאה אקדמית. תקנוני משמעת של מוסדות אקדמיים מפרטים עונשים שונים על עבירות כאלו, החל מנזיפה חמורה ופסילת המטלה, ועד להרחקה מהלימודים"
אני סטודנט שעשה שימוש בעבודה שהגשתי בבינה מלאכותית וכתוצאה מכך הופחת לי ציון. מה הדין?
הזכות של מוסדות אקדמיים להוריד ציון ולהחליט מה מותר ואסור ביחס לבינה מלאכותית תלוי בראש ובראשונה במדיניות המוסד האקדמי והתקנון. ד"ר אבישי קליין, שותף וראש תחום פרטיות, סייבר ובינה מלאכותית במשרד ברנע ג'פה לנדה מסביר כי "אוניברסיטאות ומכללות רבות כבר סיימו לגבש מדיניות בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית בעבודות סטודנטים, כאשר העיקרון המנחה הוא שהאחריות המלאה להבנת מדיניות השימוש בכלי בינה מלאכותית מוטלת על הסטודנט. לעיתים, האחריות הועברה למרצים להחליט האם קיימת רשות להשתמש בבינה מלאכותית בקורס ספציפי. במקרים רבים המוסדות אינם אוסרים שימוש ב-AI באופן גורף, אך דורשים הצהרה מפורשת על השימוש בו ופירוט תרומתו לתוצר הסופי. הדבר משקף תפיסה מתפתחת של יושרה אקדמית, המכירה בבינה מלאכותית ככלי לגיטימי אך מחייבת שקיפות ואחריות מלאה לתוכן המוגש. לפיכך, הציון שהופחת לסטודנט עשוי לנבוע לא מעצם השימוש ב-AI אלא מחוסר שקיפות והצגה מטעה של תוכן שנוצר על ידי AI כיצירה מקורית לחלוטין.
עו"ד דורית בלר דה-ברצילום: ניר עמוס"אי-הצהרה על שימוש בבינה מלאכותית או העתקה של תוכן שנוצר על ידו ללא ייחוס מתאים, עלולה להיחשב להונאה אקדמית. תקנוני משמעת של מוסדות אקדמיים מפרטים עונשים שונים על עבירות כאלו, החל מנזיפה חמורה ופסילת המטלה, דרך הדרכה בנושאי העתקות, ועד להרחקה על תנאי או בפועל מהלימודים. במקרים חמורים או חוזרים, העונשים יכולים לכלול שלילת פרסי הצטיינות, עיכוב זכאות לתואר, ואף הרחקה לצמיתות".
מה לגבי עו"ד שהשתמש בבינה מלאכותית לצורך הגשת תביעה או כתבי טענות לביהמ"ש?
השימוש בבינה מלאכותית אינו פוטר את עורך הדין מאחריותו המקצועית ומשיקול דעתו. ד"ר אבישי קליין מציין כי לשכת עורכי הדין בישראל פרסמה גילוי דעת והנחיות בנושא שימוש ב-AI בעבודת עורכי דין. ההנחיות מדגישות את חובתו הבלתי ניתנת להעברה של עורך הדין לבדוק ולאמת את אמינות המידע המופק מכלי ה-AI במיוחד לאור נטייתם ל"הזיות" וטעויות. עורך דין שלא פועל בהתאם לנדרש, עלול להיחשב כמי שמפר את חובת הנאמנות שלו ומקצועיותו כלפי הלקוח, דבר שיכול לגרור הליכים משמעתיים כנגד עורך הדין.
עו"ד שיר שושני-כץ צילום: ניר עמוסבית המשפט העליון בישראל פרסם פסק דין תקדימי בנושא בו נדון מקרה של עורכת דין שהסתמכה על AI וציטטה פסקי דין שאינם קיימים. מאז היו מספר תיקים בהם התופעה חזרה ואפילו הוטלו הוצאות אישיות על עורך הדין באחד המקרים שנדונו. הצגת מידע כוזב לבית המשפט, אף אם מקורו בבינה מלאכותית עלולה להיחשב כשימוש לרעה בהליכי משפט ולגרור סנקציות כספיות משמעותית.
"לסיכום", מציין ד"ר אבישי קליין, "השימוש בבינה מלאכותית, הן בהקשר האקדמי והן המקצועי, מבורך אך מחייב משנה זהירות, שקיפות ואחריות מלאה. על סטודנטים ועורכי דין כאחד מוטלת החובה לאמת את המידע המופק מ-AI ולשאת באחריות לכל תוצר המוגש בשמם. אי-עמידה בחובות אלו עלולה לגרור השלכות משמעתיות ומשפטיות חמורות".
