בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע לאחרונה שהמדינה תפצה ב-300 אלף שקל אישה הסובלת מנכות עקב הזרקת אפידורל רשלנית, וסכום זה יתווסף לגמלאות ביטוח לאומי בסך כשני מיליון שקל. האישה ציפתה לפיצוי גבוה באופן משמעותי וסיפרה שהיא משותקת בגפיה התחתונות, אלא שסרטונים שבהם היא תועדה הולכת כרגיל הובילו את השופטת בלהה טולקובסקי לפסוק פיצוי מתון.
באוקטובר 2017, בהיותה בת 37, אושפזה התובעת בבית החולים רמב"ם על מנת ללדת את בתה השלישית בניתוח קיסרי מתוכנן. לטענתה, זריקת הרדמה אפידורלית שבוצעה לקראת הניתוח הוחדרה במיקום גבוה מדי, וכתוצאה מכך נגרמה לה פגיעה קשה בחוט השדרה.
לדבריה היא סובלת מאז מכאבים עזים בכל שעות היממה, ונעדרת תחושה בכפות הרגליים, שהן קרות כל הזמן, מנומלות ורדומות. היא הוסיפה שבכל כמה שניות מופיעים בהן זרמי חשמל המרגישים כמו שריפות ודקירות. היא סיפרה שמאז האירוע היא מעבירה את רוב יומה במיטה, כשנטל הטיפול בבית ובילדים נופל על בעלה ואימה.
היא הוסיפה שכתוצאה מהשיתוק וחוסר התחושה ברגליה היא מרותקת לכיסא גלגלים ונדרשת לרכב מותאם. לדבריה היא נוטלת תרופות רבות וחזקות לשיכוך כאבים, לרבות קנאביס רפואי, כאשר עצם השימוש בהן גורם לה לתופעות לוואי קשות, בהן חולשה, הרגשת עילפון ודיכאון. "אפילו סיפור זה משהו שאני לא מסוגלת לספר לילדים כי אני בייסורים ובכאב", סיפרה על דוכן העדים.
פסק הדין עסק בסוגיית הנזק בלבד, אחרי שהמדינה כבעלת בית החולים הודיעה שלא תטען בשאלת ההתרשלות ובכך למעשה הודתה באחריותה. ואולם שני סרטונים שהגישה קעקעו לחלוטין את גרסתה של התובעת. היא תועדה בהם בתקופה שלאחר הלידה הולכת באופן תקין, ובחלק מהזמן אף ללא היעזרות במקל. באחד מהם היא נראתה מסתובבת במשתלה, מתכופפת, מרימה עציץ וכל זאת כשהיא נועלת כפכפים.

"ראיות הזהב" מטעם ההגנה הובילו את מומחי בית המשפט בתחום הנוירולוגי והנפשי, שמונו על ידי השופטת טולקובסקי לצורך הערכת נזקי האישה, להעמיד את נכותה על שיעור נמוך יחסית - סביב 10%.
בתחום הנוירולוגי נקבע שנותרה לה נכות קלה בגין מחלת חוט שדרה, שהייתה "סיבוך כלשהו של פרוצדורת ההרדמה". בהיבט הנפשי נמצא שהיא "סובלת מהפרעת הסתגלות עם ביטויים דיכאוניים וחרדתיים שהתפתחה לאחר האירוע נושא התביעה".
השופטת אימצה את מסקנות המומחים, לא לפני שהטיחה ביקורת נוקבת בתובעת על ניסיונה להאדיר את נזקיה: "דומה כי אין צורך להכביר מילים בדבר הפער שאינו ניתן לגישור בין עדותה של התובעת כי היא מרותקת לכיסא גלגלים, מסוגלת לעשות צעדים ספורים בלבד ונדרשת לשימוש בגרביים טרמיות בשל הכאבים ותחושת הקור ברגליה, לבין סרטוני המעקב שבהם התובעת נצפתה בשתי הזדמנויות שונות הולכת בצורה תקינה".
במישור הכספי מצאה השופטת שנזקי התובעת, המוערכים ב-950 אלף שקלים, נבלעים במלואם בגמלאות הביטוח הלאומי שנפסקו לטובתה בשל האירוע. אלא שנוכח סעיף 330(ג) לחוק הביטוח הלאומי, נקבע שבמקרה כזה היא עדיין זכאית ל-25% מסכום הפיצוי. לפיכך השופטת קבעה שהמדינה תפצה אותה ב-237.5 אלף שקל, בתוספת שכר טרחת עו"ד של 56 אלף שקל וכן הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד ע' מולסון
• ב"כ הנתבעת: עו"ד א' זאואר
• עו"ד חיה רודניצקי-דרורי עוסקת ברשלנות רפואית
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין