בנק ישראל ממשיך לגלות זהירות רבה במדיניות הריבית, ושוב לא הפחית אותה. הריבית במשק תמשיך לעמוד על 4.5%, והפריים על 6%. זו הפעם ה-14 ברציפות בה הוועדה המוניטרית מחליטה להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי.
הוועדה, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, דנה ביומיים האחרונים באפשרות להוריד את הריבית לראשונה זה 21 חודשים, אולם בהתאם להערכת רוב האנליסטים, הורדת הריבית הראשונה מאז ינואר 2024 תידחה לכל המוקדם להחלטה הבאה בנובמבר, או אף לתחילת 2026.
החלטת הריבית התקבלה שעתיים לפני פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ סביב נושא המלחמה בעזה. היו כאלה שאמרו שהיה עדיף שהנגיד היה ממתין עד לסיומה של הפגישה החשובה, ורק לאחר מכן מפרסם את החלטתו, כשהוא לוקח בחשבון את תוצאותיה.
במסיבת העיתונאים לאחר פרסום ההחלטה אמר הנגיד ירון כי "המלחמה מותירה חותם משמעותי על המשק, שממשיך לפעול בסביבה של אי ודאות רבה". עוד אמר ירון שהוא צופה כי "האינלפציה תחצה בקרוב שוב את הרף העליון של היעד". בנוסף הבהיר כי "תנאי המשק כעת אינם מצדיקים עדיין הורדת ריבית".
בתשובה לשאלת ynet על נאום ספרטה של ראש הממשלה נתניהו, ענה הנגיד כי "ישראל לא יכולה ולא רוצה להיות משק סגור. אני שמח שראש הממשלה הבהיר את הדברים למחרת הנאום שלו. אני לא בא לתת ציונים. אנחנו משק קטן ופתוח. חשוב לנו לשמור על קשרי החוץ, חשוב לנו הסחר. ראינו דווקא בנתונים שיצאו שיפור בייצוא וגם בסחורות".
פרופ' ירון גם הגיב למסר התקיף של שר האוצר, שטען לאחרונה כי אם הנגיד לא יוריד את הריבית הוא יחליט להפחית מיסים: "להוריד מיסים בלי הורדת ריבית - זה כמו לקחת אספרסו אחרי כדור שינה".
תחזית בנק ישראל: הריבית תעמוד על 3.75% ברבעון השלישי של 2026
בתוך כך, בנק ישראל פרסם תחזית חלשה בהרבה למשק לעומת התחזיות הקודמות. הסיבה העיקרית היא התמשכות המלחמה, וככל הנראה גם בידודה הגובר של המדינה בשבועות האחרונים. על פי התחזית, בתרחיש בו הלחימה בעזה לא תסתיים עד סוף השנה, התוצר צפוי לצמוח בשנת 2025 ב-2.5% בלבד, ירידה משמעותית של 0.8% לעומת תחזית הבנק ביולי. בנק ישראל צופה כי הצמיחה תגדל בשנת 2026 ל-4.7%, עלייה של 0.1% מהתחזית הקודמת.
שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (שמסתיימים ברבעון השלישי של שנת 2026) צפוי לעמוד על 2.4%. במהלך שנת 2025 הוא צפוי לעמוד על 3.0%, עלייה של 0.4% לעומת התחזית הקודמת, ובמהלך 2026 על 2.2%, עלייה של 0.2%.
בנוסף, הבנק מעריך כי הריבית במשק ברבעון השלישי של 2026 תעמוד על 3.75%, מה שמשקף ירידה הדרגתית מהשיעור הנוכחי שעומד על 4.5%. מדובר, לפי התחזית, בירידה של 0.75% בשלושת רבעי השנה הבאה.
כזכור, באוגוסט עלה המדד ב-0.7%, אולם האינפלציה השנתית דווקא ירדה לראשונה זה זמן רב אל תוך היעד שקבעה הממשלה – 1% עד 3% – והיא עומדת על 2.9%. גורם זה לבדו עורר בקרב בכירי המשק הישראלי את התקווה שהנגיד ירון ישחרר מעט את החגורה ויפחית את נטל הריבית. עם זאת, מדד ספטמבר אשתקד היה נמוך במיוחד וירד ב-0.2%, ולכן גל ההתייקרויות הנוכחי במשק, כולל זינוק חד במחירי הטיסות לחו"ל בתקופת החגים, עלול להעלות שוב את המדד אל מעל לגבול העליון של יעד האינפלציה (3%).
גם שערי הדולר והאירו הנמוכים יחסית לא שכנעו את חברי הוועדה המוניטרית להתחיל כבר עכשיו במתווה הורדת הריבית, וכך גם הפחתת הריבית המחודשת בארה"ב והעובדה שישראל נותרה המדינה המתקדמת היחידה בעולם שבה זה לא קרה מאז ינואר 2024.
מנגד, הרחבת המלחמה והכניסה המחודשת לעיר עזה, בעלות עצומה של עשרות מיליארדי שקלים עד סוף 2025 לבדה, היוותה ככל הנראה את הגורם העיקרי להמשך המדיניות הסופר-זהירה שנוקט הנגיד בעקביות. עד כה, הימשכות המערכה בעזה גרמה להגדלה מדאיגה נוספת של הגירעון ל-5.2%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות – הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
