בית משפט השלום בראשון לציון נדרש לאחרונה לפתרון יצירתי שישחרר פרויקט פינוי-בינוי ממבוי סתום שאליו נקלע: השופט אילן בן-דור אישר הסכמה שתאפשר את תחילת העבודות חרף הליך חדלות פירעון של אחד חייב שאמור היה לרשת את אחד הנכסים במתחם.
לאביו של החייב היו זכויות בדירה במרכז הארץ, העוברת בימים אלה התחדשות עירונית מסוג פינוי-בינוי ועליה אחראית חברת "אזורים". האב הלך לעולמו בדצמבר 2022 ולאחר כמה חודשים הוצא צו ירושה שלפיו אלמנתו תירש את מלוא רכושו, לרבות הדירה. זאת אחרי שילדיה - ובהם החייב - הסתלקו מהעיזבון לטובתה.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
כשנה לאחר מתן הצו נפתחו הליכי חדלות הפירעון בעניינו של הבן. על רקע הוראת סעיף 220 לחוק חדלות פירעון, המאפשרת לבטל הענקות שביצע חייב לטובת קרובו בארבע השנים שקדמו לפתיחת ההליכים, הוטל על דירת האב צו איסור דיספוזיציה (=איסור ביצוע עסקאות), מחשש שהחייב, בהסתלקותו לטובת אימו, למעשה הבריח נכסים מפני נושיו.
כך יצא ש"אזורים" נותרה בין הפטיש לסדן, שכן מצד אחד כבר הודיעה לדיירי הפרויקט שעליהם להתפנות לצורך תחילת העבודות, ומן העבר השני נבצר ממנה לרשום משכנתה לטובת הבנק המלווה ולקבל ממנו מימון לפרויקט, נוכח צו איסור הדיספוזיציה. לעמדתה, שאליה הצטרפו החייב ואימו, יש להסיר את הצו בדחיפות.
מנגד טען הנאמן שיש להותיר את צו המניעה על כנו, שכן הסתלקות החייב נחזית כפעולה שגרעה נכס שניתן לממש לצורך תשלום החובות - והיא לכאורה בטלה. לדבריו הבן היה חדל פירעון בארבע השנים שקדמו לפתיחת הליכי חדלות הפירעון, ולכן קיימת הצדקה חוקית לבטל את הסתלקותו.
עו"ד צביקה ציפוקעו"ד צביקה ציפוק
פריצת הדרך בתיק נרשמה בתחילת החודש, בדיון שנערך בבית המשפט בהשתתפות היזמית, הנאמן, החייב ואימו. הצדדים העלו הצעה מוסכמת שלפיה ההערה על איסור הדיספוזיציה תוסר, ובתמורה תתחייב "אזורים" שמלבד רישום המשכנתה לטובת הבנק המלווה ורישום הירושה לטובת אם החייב - היא לא תאפשר כל דיספוזיציה בנכס.
תחילה הבהיר השופט בן-דור שהתנאים להותרת צו המניעה על כנו מתקיימים במקרה זה. הוא חידד שמדובר בחייב המנהל הליך חדלות פירעון שני, ובהתאם לפסיקה עליו להיות "בראש ובראשונה הוגן כלפי נושיו בטרם יהיה נדיב כלפי קרוביו, ועליו לדאוג לשלם את חובותיו בטרם ייתן מתנות לאחרים".
בהקשר לכך כתב השופט שפעולת ההסתלקות נעשתה בתקופה הנתפסת בעיני החוק כחשודה. הוא הסביר שלצורך ביטול הענקה אין צורך בהוכחת תרמית או כוונה להברחת נכסים, כלומר אפילו אם החייב ביצע הסתלקות לטובת אימו בתמימות מתוך כוונה טובה, ניתן ברמה העקרונית לבטלה.
גם מבחינת "מאזן הנזקים" קבע השופט שהוא נוטה במובהק לטובת צו איסור הדיספוזיציה שניתן. ואולם לדבריו טוב עשו הצדדים כשפנו לפתרון מוסכם, אשר מצד אחד יעניק הגנה לאם בדמות רישום הירושה לטובתה, ומן העבר השני יאפשר את התקדמות הפרויקט בשל רישום המשכנתה לטובת הבנק המלווה. הוא נתן להסכמה תוקף של החלטה.
• לקריאת ההחלטה המלאה - לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ החייב: עו"ד דקלה עקנין שרעבי • ב"כ אם החייב: עו"ד ישעיהו קינן • ב"כ הממונה: עו"ד יעקב זערור • הנאמן: עו"ד משה תורג'מן • עו"ד צביקה ציפוק עוסק בתמ"א 38 • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין