לאחר שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל הורידה את הריבית במאי וביולי, היא תפרסם ביום שלישי את החלטתה הבאה. מרבית ההערכות נוטות להותרתה ברמה של 3.5%, אולם האפשרות להפחתה שלישית ברציפות, ברבע אחוז, לרמה של 3.25%, עדיין נמצאת על השולחן.
הנתונים מציגים תמונה מורכבת: מצד אחד, האינפלציה השנתית ירדה ל-1.5%, השקל חזק והפעילות הכלכלית עדיין נמוכה מהמגמה ארוכת הטווח. מצד שני, שיעור האבטלה נמוך, בענפים רבים חסרים עובדים, הוצאות הממשלה גדלות ואי-הוודאות הביטחונית נמשכת. לכן בנק ישראל עשוי להעדיף להמתין ולבחון את השפעת ההורדות האחרונות.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בענקית הפיננסים סיטי מעריכים כי הריבית תישאר ללא שינוי. כלכלני הבנק סבורים כי אף שיש נימוקים טובים בעד הפחתה נוספת, אין דחיפות לפעול כעת. עם זאת, להערכתם תהליך ההקלה עדיין לא הסתיים: הפחתה אחת צפויה עד סוף השנה ואחרת ברבעון הראשון של 2027, עד לרמה של 3%.
לעומת זאת, בבית ההשקעות מיטב מעריכים כי הריבית תופחת כבר השבוע ברבע נקודת אחוז. לדבריהם, האינפלציה הנמוכה, חוזקו של השקל ורמת הפעילות במשק מצדיקים עידוד נוסף של הכלכלה.
כלכלני לידר שוקי הון מצביעים על הכוחות המנוגדים שמולם ניצבת הוועדה. הכלכלן הראשי יונתן כץ הסביר כי "מצד אחד ציפיות האינפלציה נמוכות ופגיעה בתעשייה בגין הייסוף החד בשקל תומכות בהורדת ריבית. מנגד, חזרת המשק לפעילות מלאה, למעט ענף המלונאות, תוך כדי מחסור בעובדים, תומכת במדיניות מוניטרית זהירה".
למה לחכות?
סיבה מרכזית להמתנה היא מצבו של שוק העבודה. שיעור האבטלה נמוך ובענפים רבים עדיין קיים מחסור בעובדים. מצב כזה עלול להוביל לעליות שכר, לייקר את השירותים ולגרום להתייקרויות נוספות.
גם המדיניות התקציבית מחייבת זהירות. העלייה בהוצאות האזרחיות והביטחוניות מותירה את הגירעון ברמה גבוהה. אם הממשלה תמשיך להרחיב את התקציב ללא מקורות מימון מתאימים, הביקוש עלול לגדול ובעקבותיו גם המחירים.
לכך מצטרפת אי-הוודאות בעולם. בנקים מרכזיים במדינות שונות נוקטים בחודשים האחרונים מדיניות זהירה יותר, ולא ברור מתי ובאיזה קצב ישנה הבנק המרכזי האמריקאי את הריבית. בתנאים כאלה עשוי בנק ישראל להעדיף לשמור על מרווח ביטחון, כדי למנוע זעזועים בשער השקל ובשוקי ההון.
שיקול נוסף הוא קצב ההפחתות. הריבית כבר ירדה ארבע פעמים מאז נובמבר 2025, מרמה של 4.5% ל-3.5%. לאחר מהלך כזה נהוג לעיתים להמתין ולבחון כיצד השפיע על משקי הבית, בעלי המשכנתאות והעסקים.
למה להוריד?
הטיעון המרכזי בעד הפחתה הוא האינפלציה השנתית, שעומדת על 1.5% בלבד, הרמה הנמוכה ביותר מאז מאי 2021. הנתון נמצא מתחת למרכז יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה, העומד על 1% עד 3%, ומעניק לבנק ישראל מרחב להמשיך להקל.
חוזקו של השקל הוא סיבה נוספת. הוא מוזיל מוצרים מיובאים, ובהם חומרי גלם, מוצרי צריכה ואנרגיה, ובכך מסייע למתן את עליות המחירים. במקביל, המטבע החזק מקשה על היצואנים ועל התעשייה, והפחתת הריבית עשויה להקל עליהם.
גם לאחר ההורדות האחרונות, הפער בין הריבית לאינפלציה עומד על כ-2%. המשמעות היא שהריבית הריאלית עדיין גבוהה יחסית. התומכים בהפחתה טוענים כי מצב כזה מכביד על משקי הבית, מייקר את המשכנתאות והאשראי, מכביד על העסקים הקטנים ועלול לעכב את הצמיחה.
ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 3.5% וריבית הפריים על 5%. אם הריבית תופחת השבוע ברבע נקודת אחוז, תרד ריבית הפריים ל-4.75%.
נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, עו"ד רועי כהן, דרש בסוף השבוע להפחית את הריבית בחצי אחוז: "המשק הישראלי זקוק דווקא עכשיו לזריקת עידוד. זה הזמן לעבור ממדיניות של המתנה למדיניות שמעודדת צמיחה. יש מקום שהנגיד יודיע על הפחתת ריבית של חצי אחוז בבת אחת כבר עכשיו".
