2024 הייתה השנה הקטלנית ביותר בכבישים מאז שנת 2006 – 439 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים, זינוק של 22% לעומת השנה שלפניה. לצד האובדן האדיר בחיים, מאות המשפחות השכולות והאלפים רבים של פצועים שחייהם לא יחזרו להיות אותו הדבר, דוח חדש של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב״ד) שפורסם היום (שני) חושף את העלות הכלכלית העצומה למשק של הקטל בדרכים.
העלות המשקית של תאונות הדרכים בשנה שעברה מוערכת בכ-19.6 מיליארד שקל – עלייה של 1.7% לעומת העלות המוערכת ב-2023 ומספר המהווה שיעור לא מבוטל של 1% מכלל התוצר המקומי הגולמי (תמ״ג) של ישראל בשנה שעברה.
לפי הרלב״ד, עיקר הנזק הכלכלי בשנה שעברה נגרם בשל פגיעות בגוף ובנפש: העלות המשקית של התאונות הקטלניות זינקה מ-3.689 מיליארד שקל ב-2023 ל-4.487 מיליארד שקל בשנה שעברה – בשל הזינוק החד במספר ההרוגים. מנגד, מספר האנשים שנפצעו באורח קל ומספר המעורבים שלא אושפזו ירד מעט בשנה שעברה, כך שהעלות המשקית למשק הסתכמה בשנה שעברה ב-2.215 מיליארד שקל לפצועים קל ו-2.743 למעורבים שלא אושפזו – ירידה של 13% ושל 2%, בהתאמה.
סך העלות של פגיעות בגוף ובנפש עמד בשנה שעברה על 1.66 מיליארד שקל – עלייה של 2.4% לעומת 2023. מנגד, סך העלות המשקית של פגיעה ברכוש ושל עלויות נלוות לפי רכבים מעורבים הגיעה ב-2023 לסך של 2.982 מיליארד שקל לעומת 2.946 מיליארד שקל בשנה שעברה – ירידה קלה של 1.2%.
"הערך המתון יחסית של העלייה בעלויות ריאליות של התאונות בין 2023 ל-2024 (כ-387 מיליון שקל) נובע מהשפעה של הירידה בהיפגעות לא-חמורה (תאונות קלות; ד.ר)", מדגישים ברלב״ד. "עלויות של היפגעות חמורה עלו ב-2024 ביותר מ-800 מיליון שקל״.
לפי הנתונים, לצד מספר גבוה במיוחד כאמור של 439 הרוגים בתאונות דרכים, בשנה שעברה היו 2,714 פצועים באורח קשה, 11,016 פצועים באורח קל ועוד 98,882 מעורבים בתאונות דרכים שלא אושפזו.
אופן חישוב ה״עלות״ של כל הרוג או פצוע בתאונת דרכים מתבסס על הנחות ומתודולוגיות המוצגות בנוהל פר"ת מ-2021 (המדריך הרשמי של מדינת ישראל לבחינת כדאיות של פרויקטי תחבורה), והוא כולל שני מרכיבים עיקריים: הערכה של עלויות טיפול ושל ירידה בתפוקה בעקבות פגיעה או מוות, לצד אומדן כספי של הירידה ברווחה של הנפגע ושל משפחתו עקב מוות או פציעה, פרמטר שמכונה "נזקי צער, כאב וסבל".
כמו כן, הערכת עלות התאונות כוללת גם אומדן נזקי רכוש, עיכובים בדרך וטיפול בתוצאות (חברות ביטוח, משטרה, מערכת המשפט, שמאים, עורכי דין וכדומה). הערכת העלויות התבססה בין היתר על השוואה לנתונים קיימים בנושא ממדינות שונות באירופה ובארה״ב, בהתאמה לתמ״ג לנפש בישראל, לצד נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהמשטרה ומבתי החולים.
יחד עם זאת, נדגיש כי הדוח אינו כולל את העלות הכלכלית של תאונות שבהן מעורבים אופניים, אופניים חשמליים, קורקינטים וכלי תחבורה קלים נוספים – תאונות שמהן נהרגו 29 בני אדם בשנה שעברה – בשל חוסר בנתונים מהימנים.
זינוק של 11% במספר ההרוגים ברבעון הראשון של 2025
בינתיים, נראה כי המגמה הקטלנית ממשיכה גם לתוך 2025, ומספר ההרוגים ממשיך לעקוף אפילו את אחת השנים הקשות שנרשמו בכבישי ישראל בשני העשורים האחרונים: 146 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים מתחילת השנה ועד היום, זינוק נוסף של 11% לעומת מספר ההרוגים בתקופה המקבילה אשתקד. 48 מההרוגים היו נוסעים ברכב פרטי, לצד 45 הולכי רגל, 29 רוכבי אופנועים וקטנועים ועשרות הרוגים נוספים בכלי תחבורה אחרים כמו משאיות, אוטובוסים, אופניים חשמליים ועוד.
יורם הלוי, יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אמר עם פרסום הנתונים: "העלות הכלכלית של תאונות הדרכים חצתה את רף ה-19.6 מיליארד שקל – יותר מאחוז מהתמ"ג. זה לא רק מספר – זו נורת אזהרה בוהקת שממחישה את עומק המשבר. אנחנו מציגים כאן לא רק נתונים ומספרים, אלא קריאת השכמה לכל מקבלי ההחלטות.
"ועדת השרים לבטיחות בדרכים נדחתה שוב ושוב, ועדיין לא אושרה – וזה מצב שאי אפשר להשלים איתו. חייבים לכנס אותה באופן מיידי. הנתונים מדברים בעד עצמם – אף מדינה לא יכולה להרשות לעצמה להתעלם מהיקף כזה של אובדן בחיי אדם ונזק לכלכלה״.
עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, מסר בתגובה: "הדוח הקשה נותן ציון נכשל לממשלת ישראל ולמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים במאבק בקטל בדרכים.
"תאונות הדרכים לא רק גורמות לצער, סבל וכאב אלא גם עולות לכולנו הרבה מאוד כסף. הדוח מוכיח עד כמה מדינת ישראל פועלת בחלמאות כאשר היא מרימה ידיים במאבק בקטל בדרכים ומקצצת בכסף ולא משקיעה אותו כדי להציל חיים ומצד שני ההפסד הכלכלי הוא הרבה יותר גדול. מתסכל לחשוב מה יכולנו לעשות בכסף שהיינו חוסכים אם המדינה הייתה נלחמת בתאונות הדרכים. מהדוח עולה מסקנה אחת ברורה – השקעה כלכלית בצמצום תאונות הדרכים היא כדאית וכזאת שתחזיר את עצמה. צמצום הקטל בדרכים יחסוך למדינה מיליארדי שקלים וגם יציל חיי אדם".
