משפט המפתח בהודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על השינוי במחירים בחודש ספטמבר הוא: "על פי נתוני המגמה, קצב העלייה השנתי במדד המחירים לצרכן ללא דיור בחודשים יוני עד ספטמבר 2025 הגיע ל-0.9%". כדאי לקרוא אותו שנית. לפי הלמ"ס, האינפלציה בארץ קרסה ברבע בשלישי של השנה לשיעור שנתי של פחות מאחוז אחד. לא היינו במקום הזה בשלוש שנים וחצי האחרונות.
מדידת המגמה הרב-חודשית של ההתייקרות מראה כי אנו נמצאים בתהליך של התכנסות אל החלק התחתון של הטווח שנקבע מזה שנים ע"י הממשלה כיציבות מחירים – קצב אינפלציה שנתי של 1% עד 3%.
שתי שאלות עומדות פתוחות מול נתונים מצוינים אלו. שאלה ראשונה: האם הירידה במדד המחירים בספטמבר ב-0.6% פירושה שישראל יצאה כליל מהמעגל המכושף של האינפלציה וחזרה סופית לימים טובים של שקט בחזית הזו, ניצחון מוחלט? לא הייתי מזדרז עם פסיקה כה גורפת.
מתחילת השנה עדיין עלה המדד ב-2.6%, ועל פני 12 החודשים האחרונים ב-2.5%. ההכרעה, לפיכך, טרם הושגה. זאת ועוד, לשער הדולר הנמוך הייתה תרומה מאוד משמעותית להוזלות במוצרים ושירותים מיובאים, מכרטיסי טיסה עד ביגוד ותקשורת.
כאן החשש בקהיליית הכלכלנים שהפחתה חדה מדי בשיעור הריבית של בנק ישראל הצפויה בעוד כחודש – מעבר ל-0.25% המובטחים – עשויה לתמרץ מעבר של כסף משקלים לדולרים ולהחזיר את האינפלציה. זה קורה במדינות לא מעטות.
מכאן לשאלה שנייה: האם הריסון החריף בקצב ההתייקרויות משקף האטה בביקושים צרכניים, ואפשר שגם בפעילות הכלכלית המקומית כולה? אל נא נשכח את גיוס המילואים המסיבי בחודשי הקיץ לקראת כניסת צה"ל לעיר עזה במבצע מרכבות גדעון ב', ואת הכניסה העצימה, יקרת משאבים ורבת קורבנות. כל אלו התפתחויות שמשפיעות לרעה על הצרכנים והמשקיעים ופוגעות בהכנסה השוטפת. הן בהחלט עלולות לגרום להאטה ואף למיתון. המראה של מרכולים ריקים למדי, של מסעדות ממתינות לסועדים, של חנויות אופנה חותכות מחירים אכן הצביע על התחלות של מיתון.
לסיכום, השילוב של ריבית יחסית גבוהה וקניות צרכניות יחסית ממותנות אחראי לחדשות טובות מחזית האינפלציה. כעת נשאר רק לקוות שזו לא תרים שוב את ראשה כשהשמחה מהשבת החטופים ומסיום המלחמה תתורגם לפריחת המשק.
