מדינת ישראל מתכננת להקים תחנת כוח גרעינית לייצור חשמל. מקום הקמת המתקן - אזור שיבטה בנגב. עם זאת, נבחנת אפשרות נוספת - הקמת המתקן בים התיכון, כמה קילומטרים מערבית לגוש דן. כעת נערכים ניסויים לפיתוח הטכנולוגי מהדור החדש של כורים לייצור חשמל, אבל הסוגייה העיקרית היא גיאופוליטית: האם ישראל תורשה להקים תחנת כוח גרעינית למרות שהיא אינה חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT).
על פי התוכנית, פרויקט הכוח הגרעיני יוכרז בשנה הבאה, תחילת ההקמה תהיה ב-2029 ועד 2037 הוא כבר יספק חשמל לרשת. המטרה היא שעד 2050 ניתן יהיה לספק מחצית מתצרוכת החשמל של ישראל באמצעות תחנות כוח גרעיניות. "הדבר יבטיח את העצמאות האנרגטית של ישראל ואת שגשוגה הכלכלי לדורות הבאים", כך נכתב במסמך שהוכן במשרד האנרגיה והתשתיות והמועצה לביטחון לאומי. יצוין כי כל ראשי הוועדה לאנרגיה אטומית בשנים האחרונות תומכים בתוכנית: משה אדרי המכהן בתפקיד היום וקודמיו זאב שניר, שאול חורב וגדעון פרנק.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, אומר: ״אנרגיה גרעינית היא העתיד של משק האנרגיה. היא תסייע בגיוון מקורות האנרגיה של ישראל ותתרום במתן מענה חיוני לצרכי האנרגיה של המדינה בעשורים הבאים. כבר בחודשים הבאים, אפעל להביא להניח בפני הממשלה עבודה מקצועית שתכריע בכדאיות להקמת מתקן אנרגיה גרעינית״.
לפי המסמך, מדובר כעת בשעת כושר לקבלת תמיכה בינלאומית בהקמת המתקן על ידי ישראל. בין הסיבות: המגמה העולמית של חזרה לייצור חשמל באמצעות אנרגיה גרעינית, כש-30 מדינות הצהירו על שילוש התפוקה הגרעינית באמצעות טכנולוגיות גרעין מתקדמות. כמו כן, כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, התמיכה בישראל בקונגרס ובסנאט והאפשרות שייחתמו הסכמי נורמליזציה עם סעודיה, כל אלה עשויים לתת רוח גבית לפרויקט ולאפשר להתגבר על חסם ה-NPT.
ועדה ממשלתית נוספת - הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי וחיזוק הביטחון האנרגטי - המליצה לאחרונה על שימוש באנרגיה גרעינית לייצור חשמל בישראל. כפי שהתפרסם ב-ynet וב"ממון" לראשונה, הוועדה בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, ממליצה להרחיב את ייצוא הגז הטבעי מישראל במקביל להכנסת מקורות אנרגיה חדשים, כשהאפשרות לשילוב אנרגיה גרעינית בתמהיל ייצור החשמל במשק, היא אחת העיקריות.
השר כהן אומר כי קצב הגידול בביקוש לחשמל בישראל גבוה במיוחד, כ-4% בשנה, ולמשקי הבית והתעשייה נוספו צרכנים נוספים כמו מכוניות חשמליות וחוות שרתים שהולכות ומתרבות. לדבריו, עתודות הגז של ישראל יספיקו לעוד 22 שנה בלבד: "בהחלט צריכים לחשוב על מקורות אנרגיה נוספים. אם ימצאו עוד מאגרי גז – זה יהיה מצוין. ואם לא יימצאו, אז האנרגיה הגרעינית יכולה להיות פתרון חיובי", הוסיף.
יש הרבה צדדים חיוביים לייצור חשמל באמצעות כור גרעיני. מדובר באנרגיה ירוקה, שאינה פולטת פחמן לאטמוספירה. כך גם מתייתר הצורך לרכוש דלקים, פחם או גז, ולשנע אותם ברחבי העולם ועלות ייצור החשמל דומה לגז ונמוכה מלוחות סולריים. מצד שני יש גם כמה שיקולים לחשוש מכור גרעיני לייצור חשמל בישראל. למשל תקלות שעלולות להתרחש, צ'רנוביל כדוגמה. רעידות אדמה עלולות להביא לאסון קטלני, למשל בפוקושימה. ובישראל יש חשש ייחודי: פגיעה של טיל או כטב"מ בכור הגרעיני עלולה לגרום לאסון.
האמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני נחתמה לראשונה ב-1968 ואושררה ב-2007 על ידי 189 מדינות בעולם. ישראל היא אחת מחמש מדינות בלבד בעולם שאינן חתומות על האמנה, לצד הודו, פקיסטן, קוריאה הצפונית ודרום סודאן. ישראל נקטה לאורך השנים במדיניות של עמימות בנוגע לכוח הגרעיני שלה, אם כי מספר פוליטיקאים בהם גם ראשי הממשלה בעבר אוהד ברק ואהוד אולמרט, דיברו במפורש על כוח גרעיני ישראלי.
חברות הביג-טק הגדולות רוכבות על המהפכה
הסיבה העיקרית לחזרתה של האנרגיה הגרעינית למרכז הבמה העולמית היא טכנולוגיה חדשה שמאפשרת הקמה מהירה של תחנות כוח גרעיניות תוך הפחתת הסיכונים שכרוכים בהם, שהובילו לאסונות כמו צ'רנוביל או פוקושימה. הטכנולוגיה החדשה מכונה כורים מודולריים קטנים (SMR) והיא הדבר החם בעולם האנרגיה. הכורים מורכבים מיחידות ייצור כוח קטנות בודדות, שניתן לשלב כמה מהן ביחד כדי להגיע להספק הכולל הדרוש.
יש הרבה יתרונות לתחנות כוח גרעיניות מבחינת חברות הנתונים. למשל, העובדה שהן לא פולטות פחמן לאטמוספירה, אינן תלויות בשמש או ברוח, ודורשות מעט מאוד נדל"ן להקמתן. כורי ה-SMR הפכו ללהיט כשחברות הביג-טק הגדולות, בהן אמזון, גוגל, מיקרוסופט ומטא, החלו להיערך להפעלת הטכנולוגיה כמקור אספקת חשמל פרטי לחוות השרתים הענקיות, שהן מפעילות ברחבי העולם. החברות שמייצרות את הכורים האלה הפכו לכוכבות הבורסה עם עליות של מאות אחוזים במניות שלהן.
מרכזי נתונים, המקומות בהם מתנהלים שירותי "הענן" ובהם מאומנת ומופעלת הבינה המלאכותית של העולם, הם צרכני חשמל בעלי תיאבון שאינו יודע שובע. למעשה, גודל מרכז הנתונים שהיה נמדד פעם במטרים רבועים, נמדד כיום בהספק החשמל שהוא צורך. מרכזים שנבנים בישראל צורכים 20 או 30 מגה-וואט, אבל במרכזי הענק בארה"ב זה יכול להגיע ל-100 מגה-וואט ואף יותר.
חברות הענן הענקיות מוצאות בכורים הקטנים פתרון לכמה מהמכשלות שמוצבות בפניהן, למשל הדרישה המחמירות למניעת זיהום אוויר וחוסר היכולות לספק כמויות חשמל, שמגיעות לעיתים לצריכה של עיר גדולה. לפי תחזית שפרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), צריכת החשמל של מרכזי הנתונים בעולם תהווה 32% מסך הצריכה העולמית.
התוצאה היא שבמספר מדינות מערביות חלק מהבקשות להקמת מרכזי נתונים פשוט נדחות על הסף, וזו סכנה ברורה ומיידית עבור חברות המחשבים, שמגלגלות מחזורים של עשרות מיליארדי דולר סביב המרכזים. והנה אנחנו רואים את מיקרוסופט, גוגל, אמזון וחברות נוספות, שנמצאות בדרך להיות ספקיות החשמל של עצמן.
מיקרוסופט, למשל, הודיעה שתפעיל כורים גרעיניים שיספקו בשלב זה 35% מצריכת החשמל של מרכזי הנתונים שלה בווירג'יניה. כמו כן, החברה תפעיל מחדש ב-2028 את הכור ב-Three Mile Island שהושבת ב-1979 אחרי תאונה מחרידה. גוגל הודיעה שתרכוש חשמל מכורים גרעיניים קטנים של חברת Kairos Power החל מ-2030. אמזון הודיעה שהיא מקימה מרכז נתונים ענק בסמוך לתחנת כוח גרעינית בפנסילבניה, וזאת בנוסף להשקעה בשלושה כורים גרעיניים קטנים של חברת X-energy. מטא תכננה בכלל להיות הראשונה שתניע מרכז נתונים באנרגיה גרעינית, אבל אז התגלה זן של דבורים נדירות באתר המתוכנן, שמעכב בינתיים את ההתקדמות. אבל לא צריך לדאוג למארק צוקרברג, הוא יפתור את הבעיה.
גם בישראל נערכים
ענף חוות השרתים בישראל צומח במהירות, עם עשרות אתרים שצצים בישראל בזה אחר זה. רק השבוע הודיעה אנבידיה שהיא מקימה בישראל מרכז נתונים לפיתוח AI, בשטח של 10,000 מ"ר והספק של 30 מגה-וואט. המרכז הזה מצטרף למרכזים קטנים יותר של החברות הוותיקות בתחום, כמו MED1, בינת דאטה סנטרס, ו-GDC. ב-2020 הצטרפו לתחום גם אמזון (AWS) וגוגל, שזכו במכרז הענן הממשלתי "נימבוס", והקימו בישראל חוות שרתים גדולות. גם החברות שהפסידו במכרז, מיקרוסופט ואורקל, לא ויתרו על ישראל והקימו כאן מרכזי נתונים שמתחרים באלה של נימבוס.
עוד כמה דוגמאות אקראיות: חברת בינת דאטה סנטרס עומדת להקים חוות שרתים שלישית באזור התעשייה חבל מודיעין, בשילוב מרכז לוגיסטי ומשרדים בשטח כולל של 30,000 מ"ר. חברת טקטוניק מקימה חוות שרתים באזור התעשייה ברוש בבית שמש, בשטח של 15,000 מ"ר. קרן קיסטון תקים שתי חוות שרתים בהיקף 40 מגה-וואט בתוך שטח תחנת הכוח שנמצאת בבאר טוביה. לחגיגה שותפות גם חברות הנדל"ן כמו "סרברז", של קרדן גבע ורני צים, שהקימו חוות שרתים חדשה בכפר סבא בהיקף 10 מגה וואט, עמוק מתחת למרכז מסחרי ומבנה לוגיסטי שהחברה מקימה במקום. אפילו הזמר עומר אדם נכנס לתחום: הוא השקיע ביחד עם שותפים בהקמת חוות שרתים בצרעה.
מאיפה יהיה חשמל לכל מרכזי הנתונים האלה? עכשיו אנחנו מגלים שגם בישראל נבחנות תוכניות להקמת תחנות כוח גרעיניות קטנות לאספקת אנרגיה למרכזי הנתונים. התוכניות האלה אמנם יאלצו להמתין עד לאישור התוכנית הממשלתית בנושא, אבל ההכנה לעידן החדש כבר מתרחשת.
ח"כ אורית פרקש-הכהן מהמחנה הממלכתי הייתה בעבר יו"ר רשות החשמל ובהמשך גם שרת החדשנות והמדע, כך שהנושא של אספקת חשמל למרכזי נתונים מוכר לה היטב. כיום היא יו"ר ועדת המשנה לבינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות, ולאחרונה קיימה דיון בוועדה בנושא זה. בדיון הועלה הרעיון להקים בישראל פרויקט "האב" אזורי למחשוב ענן, אזור בו יופעלו חוות שרתים של מספר חברות שיספקו שירותי ענן גם למדינות שכנות. "ייתכן שישראל מפספסת השקעות ענק בתחום הזה, שמדינות אחרות באזור הזה רואות ומזהות", היא אמרה.
בסיכום הישיבה הוועדה קראה לשר האנרגיה ולרשות החשמל למפות את השפעת מהפכה הבינה המלאכותית על משק החשמל, ואת העומס שעלול להיווצר בו, ולגזור ממנה פעולות שנדרשות לביצוע. "על הממשלה לגבש מדיניות שתתמוך בהקמת חוות שרתים כחלק מהתפתחות התעשייה בישראל ובעולם, ומאידך תייצר תמריצים להקמת החוות באזורים שיהיו יעילים למשק ויחזקו את השימוש באנרגיה מתחדשת, דוגמת העוטף, הצפון, המדבר ועוד".
שפיגלר: המדינה בפיגור בכל הנוגע לשדרוג רשת החשמל
"חוות שרתים צצות כמו פטריות אחרי הגשם", אומר מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר. לדבריו, אספקת חשמל נקודתית לצרכנים כמו חוות שרתים יכולה להיעשות במספר דרכים, בהן גם אנרגיה גרעינית. "אנחנו בוחנים את זה מבחינת הטכנולוגיה, באמצעות יחידה שבוחנת יזמות עסקית וחדשנות טכנולוגית", הוא אומר. "כל חלופה לייצור חשמל, שהיא יעילה מבחינת נצילות אנרגיה, זיהום מופחת ואמינות משופרת - אני בעד. בעניין הזה אפשר לדבר על שימוש במימן, על אגירת חשמל, וגם השימוש באנרגיה גרעינית. מה שאפשר לעשות באירופה אפשר לעשות גם בישראל".
עם זאת, שפיגלר מדגיש שההחלטה הסופית אינה של חברת החשמל. "זה לא בתחום האחריות והסמכות של חברת החשמל. מי שאחראי על זה זו הן חברת נגה ורשות החשמל, וכמובן משרד האנרגיה. אני יכול להגיד לך שהרגולציה עובדת בצורה שלא תואמת את המחויבות שלה כלפי הציבור הרחב. עד 2018 לא היקצו פרוטה לשיפור ושדרוג רשת החשמל בארץ. ופתאום באים לך עכשיו רכבים חשמליים ומרכזי נתונים, ורכבת קלה והרשת לא מוכנה לזה. אז אנחנו הופכים עולמות, מתייעלים, מגבירים תפוקות ומנסים להתגבר על הפער".
סמוך לבית שמש למשל, מתוכנן מרכז נתונים ענק. יש חשש שהוא יבוא על חשבון המזגנים של התושבים?
"לא, אנחנו נספק לשם את האנרגיה באמצעות תחנת משנה ניידת, עד שתוקם תחנת משנה קבועה. במדינת ישראל כל דבר לוקח כאורך הגלות ושום דבר לא זז באורח סביר, ומי שמשלם את המחיר זה תמיד התושבים".
ברשות החשמל דוחים את טענותיו של שפיגלר בעניין הפיגור בשדרוג רשת החשמל בישראל ומזכירים את הרפורמות שמקדמת הרשות מאז 2018. גורם בכיר ברשות אמר כי "הרשת הייתה סטטית הרבה שנים, אבל מ-2018 מתחילות תוכניות להשקעה ברשת של יותר מ-40 מיליארד שקל. האנרגיות המתחדשות שינו את כללי המשחק ולכן הצורך בפיתוח הרשת הוא הרבה יותר דרמטי מאשר בעבר".
האם תחנות כוח גרעיניות הן פתרון מתאים לצרכים הדרמטיים? ברשות החשמל סבורים שזה אכן פתרון נכון, אבל לפני כן צריך שהממשלה תאשר הקמת עוד תחנות כוח חדשות. ברשות ממתינים לצעדים שיבואו מצד הוועדה לאנרגיה אטומית ומשרד האנרגיה, ולפתרון שצריך להימצא לכך שישראל לא חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. "יכול להיות שהפלונטר הזה פתיר. אולי יקימו תחנות כוח גרעיניות צפות, על אוניות", אומרים ברשות, "מבחינה מקצועית זה הדבר הנכון, בעיקר כשהטכנולוגיה עוברת מביקוע להיתוך ומדינות כמו צרפת, שביטלו פרויקטים גרעיניים, חוזרות אליהם עכשיו".
