בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה ערעור שהגיש מפקח בנייה הסובל מבעיות שמיעה, שנדחה כשתבע מהביטוח הלאומי להכיר בו כנפגע עבודה. השופטים לאה גליקסמן, סיגל דוידוב-מוטולה ורועי פוליאק קבעו פה אחד שבית הדין האזורי החמיר איתו, ולכן עניינו יוחזר לשם לצורך מינוי מומחה.
מדובר בבן 56 העובד שנים רבות בענף הבנייה, וכמפקח בנייה עצמאי החל מ-2001. ב-2022 הוא הגיש תביעה לצורך הכרה בליקוי השמיעה שלו כפגיעה בעבודה. הוא סיפר שביקוריו באתרי הבנייה שעליהם פיקח נחשף לרעש מזיק שבקע מכלי העבודה. לדבריו בעיית השמיעה שממנה הוא סובל קשורה לתנאי העבודה שלו.
1 צפייה בגלריה
אתר בנייהאתר בנייה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
ואולם השופט דורי ספיבק מבית הדין האזורי בתל אביב קבע שלא הוכחה חשיפה לרעש מזיק כדרישת חוק הביטוח הלאומי. מסקנתו נשענה על כמה נימוקים, בהם היעדר ראיות לעצם העבודה באתרי הבנייה, כגון חשבוניות והזמנות עבודה. כמו כן, מנהלי חברות בנייה שעל אתריהן פיקח וזומנו להעיד מטעם התביעה היו לעמדת השופט "בעלי אינטרס" שגרסתם מוטלת בספק.
הוא קבע שתביעת מפקח הבנייה תידחה אף ללא הצורך במינוי מומחה רפואי לשם בירורה. על רקע זה הגיש מפקח הבנייה ביוני שעבר את הערעור לבית הדין הארצי.
ואכן, שופטי הארצי קבעו פה אחד שההחלטה עושה עוול למפקח הבנייה: "שוכנענו כי בית הדין האזורי החמיר עם המערער, וכי די בתשתית הראייתית שהובאה על ידו כדי ללמד בסבירות הנדרשת שנחשף בעבודתו רבת השנים לרעש שעשוי להיות מזיק".
לאשהעו"ד רונית כהןאמנון הלוי
הם התרשמו שמפקח הבנייה עמד בנטל להוכיח שסביר להניח שנחשף לרעש העלול להיות מזיק באתרי הבנייה שבהם שהה באופן יומיומי לאורך שנים, ובאופן המצדיק מינוי מומחה. לעניין זה הודגש שגרסת המפקח לא רק שלא נסתרה בבית הדין האזורי, אלא נתמכה בעדויות מנהלי חברות הבנייה.
בחלטה צוין שהלכה למעשה, המערער עבד תחת מנהלי החברות - ולא הם תחתיו כפי שסבר האזורי - כך שקשה להחשיבם כ"עדים בעלי אינטרס", ומכל מקום אין הצדקה לשלול את עדותם רק מטעם זה.
אשר לעצם עבודתו באתרי הבנייה, שהוטלה בספק בבית הדין האזורי, ציינו שופטי הארצי שלכתב הערעור צורפו חשבוניות רבות, הזמנות עבודה ותוכניות לדוגמה מפרויקטים שעליהם פיקח, באופן המוכיח ששהה בהם כחלק אינטגרלי מעבודתו. לדבריו, הוא לא צירף את המסמכים לתביעה שהוגשה לאזורי "שכן לא העלה על דעתו שעצם עבודתו כמפקח בנייה מצויה במחלוקת".
בסופו של דבר שוכנעו השופטים כי עלה בידי מפקח הבנייה להוכיח שהוא נחשף לרעש העלול להיות מזיק במשך חלק לא מבוטל משעות עבודתו. לפיכך הם קבעו שעניינו יוחזר לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה רפואי שיבדוק את הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבעיית השמיעה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • המערער: בעצמו • ב"כ המשיב: עו"ד יסמין דיגורקר • עו"ד רונית כהן עוסקת בביטוח לאומי • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין