בית משפט השלום בתל אביב ביטל לאחרונה משכון שהוטל על זכויות עתידיות של אישה על שתי דירות, בשל הלוואה שלקחה עם בעלה לשעבר. השופטת רונית פינצ'וק-אלט קבעה הייתה שההלוואה נפרעה במלואה, תוך שהמלווה והגרוש עשו יד אחת כדי להסתיר זאת מהאישה.
בספטמבר 2016 לקחו בני הזוג הלוואה בסך 750 אלף שקל. המלווה היה אחד מלקוחות הבעל, שהוא בעלים של משרד עורכי דין. בהסכם ההלוואה נקבע שלצורך הבטחת פירעונה ימושכנו זכויות עתידיות של האישה לקבלת שתי דירות מכוח היותה בעלת מניות בחברה מסוימת.
באוגוסט 2019 הגיש המלווה את שטר המשכון לביצוע בהוצאה לפועל בטענה שההלוואה טרם נפרעה. האישה הגישה בתגובה בקשה לעיכוב הליכים, וכשנה לאחר מכן, ביולי 2020, הגישה גם תביעה נגד המלווה ונגד בעלה, שממנו התגרשה באופן רשמי בספטמבר אותה שנה.
לטענתה, מלכתחילה הם נזקקו להלוואה משום שבעלה שקע בחובות עקב הסתבכות כספית מול לקוחות. לדבריה היה חשש כבד מהידרדרות להליכים משפטיים ופליליים, והוא הפעיל עליה לחצים כבדים עד שנכנעה והסכימה לערוב להלוואה. היא הדגישה שהיא עצמה לא קיבלה אפילו שקל אחד מההלוואה, שלמיטב ידיעתה נפרעה במלואה. לפיכך היא עתרה להכריז על המשכון המוטל על זכויותיה לדירות כבטל ומבוטל.
המלווה והגרוש, לעומתה, הכחישו את פירעון ההלוואה. לטענתם האישה חתמה על ההסכם כלווה ולא רק כערבה, ועשתה זאת מתוך צלילות הדעת, ומכאן שהמשכון תקף.
השופטת פינצ'וק-אלט קבעה שהאישה אכן חתמה על ההסכם כלווה, אבל היא עמדה בנטל להוכיח שההלוואה נפרעה במלואה. שורש העניין מצוי בהליך הוצאה לפועל קודם שהתנהל בין הגרוש לבין המלווה, שבו עתר האחרון למימוש צ'ק שמסר לו הבעל בסך רבע מיליון שקל. ההליך נסגר מבלי שהשניים סיפקו הסבר על הסיבה לכך, ואחת האפשרויות היא "דיל" שסגרו מאחורי הקלעים, ובמסגרתו חובות שכר טרחה של המלווה לגרוש יקוזזו עם סכום ההלוואה.
עו"ד שי שמשמיטל אזולאי"הנתבע הודה שהגיע להסדר עם המלווה לסגירת תיק ההוצאה לפועל בגין הצ'ק של 250 אלף שקל, אך לא סיפק פירוט מה כלל ההסדר", כתבה. היא ציינה שעורך הדין הודה באופן מפורש בחקירתו שבינו לבין המלווה היה סיכום על קיזוז ההלוואה תמורת מתן שירותים משפטיים. לדבריה, סביר יותר להניח שההמחאה קוזזה משכר הטרחה שהמלווה היה חייב לגרוש, דבר שאיפשר את המשך הייצוג שלו בהליכיו המשפטיים.
בפסק הדין נכתב כי "מארג הנסיבות מצביע על מסקנה לוגית אחת ויחידה: הנתבע הגיע עם המלווה להסדר במסגרתו הנתבע פרע את ההלוואה, בין במתן שירותים משפטיים קודמים ובין אם עתידיים".
השופטת הוסיפה שעולה חשש כי במסגרת זו התחייב הגרוש לסייע ללווה "להפיל" את ההלוואה על אשתו. "מדובר במעשה מרמה מובהק שהנתבעים כשלו לספק לו הסבר אלטרנטיבי כלשהו", כתבה.
לפיכך, ומשהגיעה למסקנה שההלוואה נפרעה במלואה, הורתה השופטת על ביטול המשכון שהוטל על זכויותיה העתידיות של התובעת לדירות, וכפועל יוצא מכך על סגירת תיק ההוצאה לפועל. בעלה לשעבר והמלווה חויבו לשלם לה כ-120 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד רון קולנברג ועו"ד אורן יוסף
• ב"כ הנתבע 1: עו"ד ישראל ליכטנשטיין ועו"ד יפית אופק
• ב"כ הנתבע 2: עו"ד אבישי אוסטרייכר
• עו"ד שי שמש עוסק בהוצאה לפועל
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
