ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ היוצא, סיים ממש לאחרונה קדנציה בת שש שנים. סרוגו החל את תפקידו בהתאחדות בפברואר 2019 ולא היה יכול לנחש מה צופן לו העתיד, ועד כמה האתגרים שעמדו בפניו היו לא רק משמעותיים, אלא כאלה שאף אחד אפילו לא יכול היה לדמיין.
"אלו היו שנים סוערות במיוחד, בלי רגע דל", נזכר סרוגו בריאיון פרישה מיוחד למגזין "ידיעות הנדל"ן". "זה התחיל עם מערכות בחירות שלא מסתיימות, ממשלת מעבר שאי אפשר לעבוד איתה, ואז פתאום מגפה עולמית – הקורונה. ממשלת השיתוק של נתניהו וגנץ, ממשלת בנט-לפיד, הממשלה הנוכחית והרפורמה המשפטית, ומעל הכול - אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל".
ובאמת, רשימת האירועים הארוכה שפקדה את ישראל בשש השנים האחרונות בלתי נתפסת, וכל אירוע כזה, מעבר להשפעה הכוללת שלו על החיים עצמם, השפיע גם על ענף הנדל"ן. "כל אירוע כזה וכל תקופה הביאו איתם אתגרים משמעותיים. היה קשה מאוד להוביל מהלכים, אבל זה היה חיוני, וכן, הצלחנו בסופו של דבר להגיע גם להישגים", הוא אומר.
"אחד מהם, למשל, קשור לתקופת הקורונה. מי היה יכול לדמיין מגפה כלל עולמית עם סגרים והתמודדות עם שיתוק כזה. אבל הצלחנו במקרה הזה להגדיר את ענף הנדל"ן כחיוני, הצלחנו לשכנע את הממשלה שהענף חייב להמשיך לעבוד, וזה קרה. אני חייב לתת קרדיט גם לשרת הבינוי והשיכון דאז, יפעת שאשא-ביטון, שתמכה והובילה מהלכים. הבינו אז את החשיבות בהנעת המשק.
"זה הרי משוגע לחשוב על כך היום, אבל בקורונה 100 אלף פלסטינים, שלא נכנסים לישראל מאז המלחמה, נשארו תקופה ארוכה בתוך ישראל בלי לחזור לשטחי הרשות. הם היו בין הראשונים שקיבלו חיסונים נגד קורונה, מצאנו מגורים בכל מיני מקומות, והכול כדי שהענף ימשיך לזוז. בכל העולם השתאו אז מהפתרונות האלו וגם מהיחס אליהם. היום זה נראה ממש הזוי".
סרוגו מספר גם על העבודה מול מספר רב של ממשלות, שרים מתחלפים ואי יציבות שלטונית. "תמיד היה קשה לפעול. בטח כשמשתנים כל הזמן המשרדים או השרים. אבל הצלחנו לרתום שרים ולהוביל מהלכים. בעיקר לגרום לכך שיקשיבו לנו ויקבלו גם את ההמלצות או ההצעות. אנחנו גוף משפיע, ואחד ההישגים שלי, שאני הכי גאה בהם, זה שהובלתי את ההתאחדות להיות גורם משמעותי שמקשיבים לו, עם אפשרות אמיתית לחולל שינוי".
עוד נושא שסרוגו מציין כהישג שלו כנשיא ההתאחדות, קשור למצב הבטיחות של פועלי הבניין בענף: "הצלחנו להפחית את כמות ההרוגים באתרי הבנייה בחצי. הקמנו את מטה הבטיחות והפעלנו תהליך שלם לטיפול בנושא. יותר מ-200 חברות עברו את תוכנית הכוכבים של ההתאחדות (תוכנית המתייחסת לבטיחות אתרי הבנייה ולתרבות בטיחות - א.ח), ואני מרגיש שהצלחתי להשפיע על התרבות בענף, על השטח וגם בשדרות הניהול של החברות. זה חשוב מאוד, הצלחנו להציל חיי אדם, וזה התאפשר כי לקחנו אחריות. חשוב להגיד שהדרך עוד ארוכה, והמטרה הברורה היא להוריד את מספר ההרוגים והנפגעים עד כמה שיותר קרוב לאפס, אם לא לאפס מוחלט".
2 צפייה בגלריה
"הצלחנו להוריד את כמות ההרוגים באתרי הבנייה בחצי". פועלי בניין בתל אביב
(צילום: שאול גולן)
"ראש הממשלה לא מתערב"
בעוד סרוגו מונה הישגים בשנות פעילותו, כשמגיעים לדבר על המלחמה ועל התקופה הנוכחית, הטון משתנה. "השוק ממשיך לעלות. בהיבט הזה לא הצלחנו לשכנע את הממשלה לעשות מה שנכון לענף, שזה לתמרץ בנייה ולהגדיל היצע", הוא מודה. "לצערי, נכון לעכשיו בממשלה הנוכחית יש פחות קשב לפן הכלכלי, יותר לביטחוני. אין ספק שמלחמה מחייבת התייחסות ביטחונית משמעותית, אבל חלק מהחוסן של מדינת ישראל קשור גם לכלכלה".
לדבריו, "נכון, לדעתי, לייחס יותר חשיבות ומשקל מצד מקבלי ההחלטות לצד הכלכלי. לא להתעלם ממנו. אבל הממשלה הזו לא מבינה ולא עושה את זה, וחבל. התקציב נגרר (עד לאחרונה), אין תוכנית דיור משמעותית, אין יעדים לשוק הדיור והתשתיות. בקריית שמונה למשל, לא רק, אבל כדוגמה, חייבים תוכניות ברורות. איך יחזרו האנשים? מה צריך לעשות כבר עכשיו? ואין תוכניות".
"אין תוכנית דיור משמעותית, אין יעדים לשוק הדיור והתשתיות. בקריית שמונה למשל, לא רק, אבל כדוגמה, חייבים תוכניות ברורות. איך יחזרו האנשים? מה צריך לעשות כבר עכשיו? ואין תוכניות"
בעוד לסרוגו בטן מלאה על הממשלה ובכיריה, הוא לא מסיר אחריות מהדרגים המקצועיים: "זה לא רק הממשלה ושרי הממשלה. גם בפקידות המקצועית אני מזהה בעיה. הם אנשים טובים, אבל הם לא יודעים או לא מצליחים לדבר זה עם זה. אין סינרגיה בין משרדי הממשלה. הקבינט הכלכלי, למשל - הקימו גוף חשוב, אבל לדעתי, לא כינסו אותו במלחמה מלבד פעם אחת. איך זה ייתכן?
"אני מוצא את עצמי מגיע עם תוכנית או רעיון למשרד המשפטים, רעיון טוב, שגם הם חושבים שהוא רעיון טוב, והם שואלים אותי האם הוא מתואם מול המשרדים האחרים. למה? אם זה רעיון טוב – התפקיד שלהם לתאם ולחבר ולנסות לגרום לזה לקרות. יש כשל גדול ומתסכל במציאת פתרונות".
"זה אומנם לא כולם, ישנו מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון למשל, וגם במשרד הפנים יש מי שעושה עבודה טובה וראוי למילה טובה, אבל אין נטילת אחריות משמעותית מכיוון הממשלה וראש הממשלה על תחום הנדל"ן. ראש הממשלה לא מתערב בצד הכלכלי, וזו טעות", הוא מדגיש.
מה הממשלה צריכה לעשות?
"חייבים תוכנית סדורה גם לשיקום, גם להחזרת האנשים לצפון וגם לתחום הנדל"ן כולו. אני רואה היום את הוויכוחים בין משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון ומינהל התכנון על תחום השכירות. זו רק דוגמה אחת לחוסר הסינרגיה שמורגש כבר תקופה ארוכה. חייבים לדעת איך לעבוד יחד ואיך להתמודד עם המציאות בענף, עם הריבית הגבוהה, עם מכרזים שלא מצליחים".
"צריך גם להפסיק עם מחיר למשתכן, דירה בהנחה או כל שם אחר שנתנו לתוכנית הזו", אומר סרוגו. "זו לא הדרך הנכונה. המדינה מפסידה מיליארדים ולא משיגה את המטרה, כי המחירים ממשיכים לעלות. רק חלק קטן מאוד מהזוכים נהנים מזה, ובשורה התחתונה לצעירים אין יכולת לרכוש דירה. חייבים רעיונות חדשים".
"צריך גם להפסיק עם מחיר למשתכן, דירה בהנחה או כל שם אחר שנתנו לתוכנית הזו, זו לא הדרך הנכונה. המדינה מפסידה מיליארדים ולא משיגה את המטרה, כי המחירים ממשיכים לעלות. רק חלק קטן מאוד מהזוכים נהנים מזה, ובשורה התחתונה לצעירים אין יכולת לרכוש דירה"
"לקדם דיור בהישג יד"
במקביל, מציע סרוגו במה כדאי לממשלה להשקיע במטרה לאפשר לציבור רחב יותר לרכוש דירות: "צריך שיהיה בישראל ענף אמיתי של דיור בהישג יד. לחוקק חוק אמיתי. שיהיו קריטריונים למי שיקבל את הדירה, מי זכאי, וגם מי ינהל את זה ומה התמריצים שיתנו ליזמים כדי להיכנס לזה. זה עולם ומלואו, וזה פועל בחו"ל. חייבים ללמוד איך עושים שם וליישם כאן. זה יכול וצריך לתת מענה קודם כול לשלושת העשירונים הנמוכים".
כמו כן, הוא מוסיף כי "חייבים יותר היצע, לקחת את המיליארדים שהמדינה מוציאה על מחיר למשתכן ולהשקיע בתשתיות, בבנייה, בדירות ובכמה שיותר דברים שיכולים - ולקדם שכונות ודירות חדשות, גם התחדשות עירונית. לראות מה אפשר לעשות כדי לקדם, לא רק במרכז, גם בפריפריה. אולי לחשוב להחזיר את מענקי המקום. זה היה פעם, והאוצר תמיד טען שהמענקים מעלים בסוף את המחירים ולכן הוא מתנגד להם. אבל אם ייצאו עשרות אלפי דירות לשוק, המחירים לא יעלו, כי תהיה תחרות, ואז הסבסוד יהיה משמעותי מאוד למי שמקבל אותו".
מה הלאה? לאן פניך אחרי התפקיד?
"אני עוזב בסיפוק גדול. הצלחתי להשפיע על ענף שלם, לא רק על הקבלנים. אני מייצג את הענף כולו. יש מעגלים רחבים שמושפעים מהפעילות שלנו - רוכשי הדירות, עורכי דין, שמאים, מהנדסים ועוד. אני עכשיו חוזר לחברה הפרטית שלי ולמשפחה, שקצת נפגעו בתקופה הזו. תפקיד נשיא ההתאחדות גוזל הרבה זמן וקשב. אצלי זה נע בין 60%-100% עיסוק בהתאחדות.
"נתתי את כולי לענף, ואני חושב שכך זה צריך להיות. עכשיו אני חוזר הביתה, אבל אני גם יוצא עם תובנה משמעותית, שקשורה למשך הקדנציה בתפקיד ציבורי - חייבים לקצוב את משך התפקיד, כל תפקיד במדינה, אם זה שר, ראש ממשלה, ראש עיר. זה חשוב מאוד. המערכת, כל מערכת, צריכה מנהיג חדש עם רעיונות חדשים, וארגון שמחפש חיים, חייב התרעננות".
"אני יוצא עם תובנה משמעותית, שקשורה למשך הקדנציה בתפקיד ציבורי - חייבים לקצוב את משך התפקיד, כל תפקיד במדינה, אם זה שר, ראש ממשלה, ראש עיר. זה חשוב מאוד. כל מערכת צריכה מנהיג חדש עם רעיונות חדשים"
איזו עצה תשאיר למחליפך בתפקיד?
"קודם כול לשמור על הצוות של ההתאחדות, אנשים טובים ומוכשרים. דבר שני, אני חושב שהמשימה הראשונה שלו צריכה להיות ללכת לשר האוצר, לשבת איתו ולהציג לו תוכנית לתחום הדיור והתשתיות. לשכנע אותו שחייבים להכין וליישם תוכנית כזו. יש גם לנסות להוביל לכך שראש הממשלה יהיה בתמונה. זה מה שהמדינה צריכה היום, ואני מקווה שזה מה שיקרה".
הכתבה פורסמה לראשונה במגזין "ידיעות הנדל"ן" של "ידיעות אחרונות"
פורסם לראשונה: 06:00, 28.02.25
