כשאנשים, חברות וארגונים משתמשים בביטוי "עתיד בריא", הם מכוונים לכך, שהעתיד לבוא יהיה בטוח, איתן, אולי אפילו ודאי. אלא שרק להצהיר כוונות זה פשוט לא מספיק. את הכוונות והאג'נדות יש לתרגם לפעילות ממשית בשטח. בעולם התאגידי "תרגום" זה נעשה סביב שלושה נושאים עיקריים - אחריות התאגיד להשלכות הסביבתיות של פעולותיו, והיערכות לאופן ששינויים סביבתיים ישפיעו על התעשייה בעתיד, האחריות כלפי החברה והקהילות שבהן התאגיד פועל וכלפי הלקוחות שלו, ולבסוף עולמות הממשל התאגידי, שהנחת המוצא בהן היא שכאשר חברות מתנהלות בהוגנות ושקיפות, הן גם מציגות ביצועים עסקיים טובים יותר. בז'רגון המקצועי יש מי שקורא לזה ESG, שהם ראשי התיבות של (Environment, Social and Governance), או בעברית פשוטה אחריות התאגיד לכדור הארץ, לאנשים החיים בחברה ובקהילות שבהן הוא פועל, תוך יישום פרקטיקות של ממשל תאגידי תקין. דוגמה טובה לכך יכולה לשמש חברת טבע, שפרסמה לאחרונה דו"ח מפורט בנושא, בהובלתה של עמליה אדלר־וקסמן, סמנכ"לית בכירה ומנהלת קיימות גלובלית בטבע. "האסטרטגיה שלנו מתפתחת כל הזמן, ונקראת 'עתיד בריא'", היא מסבירה. "לפני כשמונה שנים עברנו בטבע מעולם האחריות החברתית המסורתי לעולם של תפיסה יותר אסטרטגית, שמסתכלת על קיימות בכל המישורים שלה".
איך בנויה האסטרטגיה?
"יש לאסטרטגיה הזו שלושה רבדים, שמיתרגמים לפעולות בשטח. רובד אחד קשור לכל עולם השקיפות והדיווחים, כדי לעמוד בסטנדרטים הכי מתקדמים ותובעניים של דיווח, לוודא שאנחנו מדורגים במקום טוב בעולם בסקטור הפארמה הגלובלי. הרובד השני הוא להעמיד לעצמנו יעדים ומטרות כמותיים, מעשיים ותחומים בזמן בנושאים הכי מהותיים (מטריאליים) לחברה בתחום הקיימות. הרובד השלישי הוא לוודא שקיימות מתבצעת בכל היחידות הרלוונטיות בחברה כחלק מניהול השוטף של העסק".
מהם היעדים שהצבתם לעצמכם ומה מתוכם כבר הושג?
"ראשית, אנחנו בונים את היעדים שלנו כארוכי טווח. נושא חשוב במיוחד הינו הנגישות לתרופות ונגישות לשירותי בריאות טובים, ובתוכו יש יעדים מעשיים. אחד הוא השקת תוכניות הנגשה והבאה של כמות מסוימת של תרופות בעיקר לאוכלוסיות שהגישה שלהן לתרופות יותר מוגבלת – יש לנו כבר 9 תוכניות כאלה ברחבי העולם, באמצעותן העברנו כ־20 מיליון מנות תרופות, שהגיעו ל־187 אלף מטופלים. יעד אחר מתמקד בנושא הגדלת הייצוג של מגוון אוכלוסיות במחקרים הקליניים שלנו, כדי שהאפקטיביות של התרופות שלנו תגדל עבור יותר חולים. יעד נוסף הוא חיזוק מערכות בריאות מקומיות, להן אנחנו תורמים תרופות שהגיעו ל־56 אלף איש בשנת 2024, מכיוון שללא חיזוקן של מערכות הבריאות, השיפור בתוצאות יהיה מינורי ואולי אף לא יקרה כלל".
יש לכם גם יעדים שנוגעים לאנשים בטבע?
"בטח, אנו משקיעים בהגדלת ייצוג הנשים בדרגות בכירות כחלק מתוכניות גיוון והכלה בחברה. מצאנו כי בקבוצת הניהול הבכירה יותר היו פערים, ואנו בהחלט מצליחים לצמצם אותם בהדרגתיות. כבר היום יש יחס שווה של 50% נשים ו־50% גברים ברמת הגיוס, ובישראל אנו גאים בייצוג שווה גם בדרגי הביניים של המנהלים והמנהלות. בדרגי הניהול הבכירים הצלחנו לשפר את המספרים ל־35% נשים מנהלות בכירות למול 25% בשנים קודמות. המטרה היא להגיע לשוויון מלא בייצוג, ככל שניתן, עד שנת 2030".
מה לגבי אחד התחומים החשובים בתחום הסביבתי – עולם בריא?
"כמובן, השמירה על איכות הסביבה היא אחד הנושאים החשובים לנו ביותר. היעדים שלנו כוללים הפחתת פליטות גזי החממה, ואנו גאים בכך שהצלחנו לצמצם בכ־29% את פליטת גזי חממה מאז 2019 מכלל פעילות טבע שנפרסת במעל 50 שווקים בעולם, בנוסף 47% מכלל צריכת החשמל של עשרות אתרי טבע בעולם מגיעים ממקורות מתחדשים, ובישראל כבר עברנו בכל אתרינו ל־'חשמל ירוק' כלומר – חשמל סולארי. אנו מתמקדים גם בהפחתת ההשפעה של חומרים מורכבים על הסביבה, נושא שבתוכו יש יעד קונקרטי לגבי הפחתת שפכים שהם תוצר לוואי של ייצור אנטיביוטיקה".
השפעת המלחמה על טבע: תרומות ויוזמות לעובדים ולחברה בישראל
אדלר־וקסמן מתייחסת גם לכל נושא הקיימות ושרשרת האספקה, לנושא זכויות אדם ויעדי אתיקה נוקשים, הנוגעים להכשרת העובדים בנושא. "כל העובדים שלנו עוברים הכשרה על הקוד האתי, ויש גם הכשרות ייעודיות לעובדים במקצועות מסוימים ויעדים של תרבות אתית", היא מדגישה, ומוסיפה את העובדה, שלמטרות אלו שותפים המנהלים והעובדים בטבע. "הצוות מנהל את הדיווחים, את היעדים, את קביעת האסטרטגיה ואת נושא הנגישות לתרופות", היא מסבירה. "להכנת הדו"ח המקיף שלנו תורמים כ־170 עובדים מעשרות יחידות שונות בטבע".
איך השפיעה על טבע מלחמת "חרבות ברזל" מבחינת יעדים ותוכניות עתידיות?
"בשמונה באוקטובר כבר יצאו משאיות של תרופות של טבע, והגיעו כרגיל לבתי המרקחת בקריית מלאכי ובשדרות ולכל הארץ. עובדים התייצבו מהיום הראשון במרכז הלוגיסטי של טבע־סלא בשוהם ועלו על משאיות, כשעדיין היו זירות לחימה פעילות בשטח ישראל. עם תחילת המלחמה גיבשנו מדיניות של תרומה לקהילה, כשהדגש היה לחזק את המשפחות המפונות וכוחות הסיוע וההצלה. תרמנו מחשבים ותרופות וחומרים ייעודיים לבעיות שונות, וגם תרומות כספיות. כשהבנו שהאירוע הוא אירוע מתמשך ושהשותפות של טבע עם הקהילה בישראל צריכה להיות מסוג אחר, השקנו את תוכנית 'מטפלים בנפש', זאת לנוכח הערכות ראשוניות שדיברו על כשליש מהישראלים, שיזדקקו לסיוע נפשי כלשהו עקב הטראומה הלאומית. מדובר בתוכנית דגל – במעורבות ובעידוד המנכ"ל הגלובלי שלנו – בשיתוף ארגונים ועמותות מובילים בתחום, שמספקת ארגז כלים איכותי, יעיל ויצירתי למטפלים, החל מהכשרות ממוקדות צרכים, דרך תמיכה במרכזי חוסן ועד לפתרונות טכנולוגיים. גם מנכ"ל 'טבע ישראל', יוסי אופק, נרתם לתוכנית והסכים מייד לתת לנו תמיכה כספית משמעותית, וכיום הוא מוביל אותה להישגים יוצאי דופן, בזירות של חיזוק החוסן הלאומי והתמודדות עם טראומה.
2 צפייה בגלריה
תוכנית Global Hope להנגשת תרופות אונקולוגיה ילדים – בשיתוף Texas Children's Hospital – באפריקה
(צילום: Courtesy of Texas Children’s Hospital)
"החלטנו להתמקד מלכתחילה בבניית יכולות בחברה הישראלית, לטפל בטראומה ולהתמקד דווקא בקהילת המטפלים המקצועיים, שגם הם גיבורים וגיבורות של התקופה, שלצערנו, אינם זוכים למלוא ההוקרה והתודה להן הם ראויים, כמי שאמונים על שלמות ציפור הנפש והחוסן שלנו.
"היום אנחנו פועלים ומסייעים לשנות זאת, להגדיל את מספרם ואת סט כליהם, ולחזק אותם בכל דרך. תוכנית זו העניקה סיוע, עד סוף שנת 2024 למעל 2,580 איש – מטפלים, 'מגיבים ראשוניים' ומפיצי חוסן. ומאז המספרים רק נוסקים. בתוכנית יש תמיכה בכאלו שנמצאים באזורים שנפגעו, יש חדשנות, יש העלאת מודעות ויצירת מרחבים בטוחים. הקמנו כמה מעגלי תמיכה גם באזורי העוטף, גם בקהילות הבדואים, גם בקהילות שנפגעו בפסטיבל הנובה, כשהכול ממוקד במטפלים ודרכם לכל מי שזקוק לתמיכה. אנחנו פועלים במטרה לזהות טכנולוגיות חדשניות, שמתאימות יותר להיקף וגודל הבעיה. תוכנית נוספת שמבדלת אותנו בישראל היא פרויקט 'דואגים למטפלים' שמתמקד בבני המשפחה המטפלים".
כמה זמן אתם מתכוונים להריץ את התוכניות האלו?
"עוד הרבה מאוד זמן".
איך את מודדת את היעדים והתוצאות שלכם למול העולם בתחום הקיימות?
"אנחנו מאוד תחרותיים וכל הזמן בודקים את עצמנו מחדש למול התעשייה העולמית. טבע מוגדרת כחברה ביו־פראמה, ששמה דגש על פיתוח ושיווק תרופות חדשניות (אינובטיביות), אך עדיין אנחנו חברה שהיא גם מובילה עולמית בגנריקה. כך או כך מסתכלים עלינו כעל 'ביג פארמה', וזה חשוב לנו גם מול משקיעים ומול הבנקים. אני מקבלת השראה בתחום הזה מחברות גדולות בתחום הפארמה, כמו NOVO NORDISK ונוברטיס ועוד כמה חברות פורצות דרך".
קחי את טבע ואת עצמך חמש שנים קדימה. מה יהיה אז?
"כרגע אנחנו נמצאים בבנייה של אסטרטגית קיימות חדשה, שבה מתחילים למדוד באופן שונה את ההשפעה שלנו. אם עד עכשיו בדקנו את עצמנו רק בתחום התרופות והיקפן, עכשיו יצרנו מודל, ולפיו מתחילים למדוד את כמות החולים שאנחנו משפיעים עליהם. לא ממקום של תחרות, של מי הגיע ליותר חולים, אלא כדי להבין מה האימפקט הבריאותי של מה שאנחנו עושים.
עמליה אדלר־וקסמן, סמנכ"לית בכירה, מנהלת קיימות גלובאלית, טבעצילום: עוז שכטר"אנחנו גם מביטים קדימה עם תוכניות הקיימות שלנו כחלק מהרעיון של השקעה לטווח ארוך. ממשיכים לכוון לאפס פליטות גזי חממה, ועם יעדים חדשניים בתחום של אנרגיה מתחדשת.
"המטרה היא להגיע ל־100 אחוז אנרגיה מתחדשת. בישראל אנחנו עובדים ונמשיך לעבוד עם ארגון 'חברים לרפואה' לחלוקת תרופות לאוכלוסיות שידן אינה משגת, ולהנגשת טיפולים מתקדמים, וממשיכים להשקיע במעורבות העובדים שלנו בקהילה, למשל בהתנדבויות וכמובן, בתרומות לעמותות חולים, שהגדלנו השנה משמעותית את היקפן (מעבר לתוכנית הדגל הפילנתרופית של 'מטפלים בנפש').
"הקמנו פלטפורמה חדשה בשם TEVA GIVES, שהיא למעשה מרקטפלייס של הזדמנויות להתנדבות ולניצול 16 שעות ההתנדבות בשנה, העומדות לזכות כל עובד במשרה מלאה. פלטפורמה זו גם מאפשרת תרומה לקהילה בכל אתרי טבע בעולם וגם מדידה של כל נושא ההתנדבויות.
"אנחנו שוקדים כל הזמן על יוזמות חדשות לטובת העובדים, המטופלים והקהילה המקומית ולבידולה של 'טבע' בעולם התחרותי".
