כל מי שחי מספיק זמן במטרופולין אירופי יודע: ביום שני אין בשביל מה ללכת לסופרמרקט לפני שעות הצהריים המוקדמות. המדפים ריקים, וייקח שעות עד שיאופסנו מחדש הגזרים הגמדיים, היוגורט היווני, ושאר המוצרים שרוקנו מהמדפים במהלך סוף השבוע. אבל היו שורות של מדפים שיצאו דופן בכך שכמעט היו מלאים לחלוטין: בקבוקי הפלסטיק של הקטשופ, זכוכיות המיונז, דגני הבוקר, שוקולדים, מוצרי בריאות, מאנצ'יז ושתייה קלה. המשותף לכולם: מוצרים שמיובאים לאירופה מארצות הברית.
לאחר ההתערבות של יועצי ומקורבי הנשיא טראמפ בבחירות המקומיות בגרמניה, לאחר מלחמת המכסים, לאחר שריפת מכוניות הטסלה והירידה החדה במכירות שלה בכל רחבי אירופה, ולאחר שטראמפ הבהיר למדינות האיחוד האירופי כי הן צריכות להתחיל לדאוג לביטחונן בעצמן, המלחמה בין שתי היבשות מגיעה למעברי הסופרים באירופה, שם החליטו קונים רבים להחרים את התוצרת האמריקנית.
3 צפייה בגלריה
ההבדל בסימונים בין מוצר מהאיחוד האירופי לבין מוצר מארה"ב
(צילום: Bo Amrstrup / Ritzau Scanpix)
במדינות כמו דנמרק, שזועמת על כוונתו של טראמפ לנכס אליו את גרינלנד, לקחו את זה צעד אחד קדימה וסימנו את כל המוצרים מאירופה בכוכב כדי שהקונים יידעו לרכוש רק תוצרת מקומית ולא אמריקנית. מנהלי הסופרמרקטים בחרו במכוון בקמפיין חיובי של לעודד קניה מקומית ושל מדינות האיחוד, על פני קמפיין החרם, בדומה לזה שבו מסמנים מוצרים ישראלים.
במקדונלד'ס מרגישים את הירידה
לפי סיפור שהופיע בסוכנות הידיעות AP, קונים בדנמרק העדיפו לקנות מוצרים מאיראן על פני מוצרים מארצות הברית, ולפי מנועי החיפוש של גוגל יש בשבועות האחרונים טרנדים בולטים עם צירופי המילים "להחרים מוצרים אמריקניים". אירופיים רבים גם מביעים את רצונם להגיב למהלכים האגרסיביים של הממשל האמריקני החדש, גם אם יצטרכו לשלם מעט יותר. רבים גם ביטלו חופשות מתוכננות בארצות הברית, אם כי זאת גם בגלל מעצרי גבול של כאלה שניסו להיכנס ממקסיקו לארצות הברית, ועשרות אלפי תושבים ממדינות האיחוד האירופי הצטרפו לקבוצות ברשתות החברתיות שקוראות לבטל גם המינויים לנטפליקס, את הקניות באמאזון והשימוש בוואטסאפ.
וכך, בתוך הר הגעש של לאומנות אירופית כמעט בכל מדינה באיחוד, הוליד הזיווג בין דונלד טראמפ לאילון מאסק פטריוטיזם כלכלי: כמעט אף אחד לא נוגע בקוקה קולה במקרר, המגדל של גבינות פילדלפיה עומד על כנו וכך גם המדפים של עוגיות אוריאו, משחות השיניים של קולגייט, והצ'יפסים של פרינגלס.
נכון שטראמפ כבר ניסה להתחיל במלחמת מכסים נגד אירופה עוד בקדנציה הראשונה שלו, אבל זו הייתה אירופה של לפני הקורונה, משבר המהגרים, הפלישה הרוסית לאוקראינה ומשבר האנרגיה, או עליית הימין. תושבי האיחוד אולי שחוקים יותר מכל הקרבות, אבל נחושים להגן על עצמם מפני עוד מתקפה.
"יש אצלנו ירידה נמשכת בכמות הקונים כמעט מאז שטראמפ נבחר, בעיקר צעירים שהיו באים לפה אחרי בית הספר", אומר אחראי משמרת בסניף מקדונלד'ס ב"אלקסה", מרכז הקניות באלכסנדרפלאץ במרכז ברלין. "בהתחלה רק שמנו לב שיש אצלנו פחות קונים, אבל עכשיו אנחנו יכולים לראות גם כמה המקומות סביבנו התמלאו. אנחנו הרבה פחות אטרקטיביים, למרות שכולנו מוכרים עדיין את אותו מוצר". בקבוצות מסוימות ברשתות החברתיות עם עשרות אלפי עוקבים וחברים, יש רשימה מסודרת לא רק של מוצרים אמריקניים, אלא גם של מוצרים מאירופה שמשתמשים במוצרים אמריקניים לייצור (כמו שוקולד שמיוצר עם שקדים אמריקניים, לדוגמא).
שתו יותר שמפנייה
לא מדובר עדיין בחרם ענק, אלא בתנועה יותר עממית, אבל צריך גם לזכור שהמכסים החדשים של טראמפ על מוצרים מאירופה ייכנסו לתוקף רק ב-2 באפריל, תאריך שבו יכולים להצטרף עוד המונים לחרם על מוצרי יבוא מאמריקה. לא בטוח שמדובר בכמות מספקת של אנשים וכסף שיכולים להשפיע על המלחמה הכלכלית בין אירופה לארצות הברית, אבל בטוח שיש פה פגיעה במותג האמריקני ויש אמירה ברורה של הקונה האירופי שהוא לא מוכן יותר לתרום את הכספים שלו לכלכלה של הנשיא טראמפ.
לצד הפגיעה הכלכלית לבתי עסק שהמכירות שלהם סובבים סביב מוצרים מיובאים באמריקה, יש לחרם הזה גם תוצאות חיוביות עבור התוצר הלאומי של מדינות האיחוד. הקבוצות ברשתות החברתיות שעוסקות בקריאות לחרם, גדושות גם בקריאות לשתות יותר שמפניה ויין צרפתי (שתיים מהמטרות למכסים של טראמפ) ובייעוץ לקניית מוצרים שהם על טהרת הייצור האירופי בלבד. וישנן קבוצות אתיות שמייעצות לקונים אם קוקה קולה המיוצרת באירופה או גלידות בן אנד ג'רי ששייכות לקונצרן בריטי הן ברות חרם או מחוצה לו.
בקנדה, השכנה לארצות הברית, מלחמות המכס והחרמות נמצאות בשלב הרבה יותר מתקדם, כשחברות בינלאומיות רבות הודיעו שיפסיקו לשווק ולהפיץ ברשתות קנדיות מוצרים שאותן הן מייצרות בארצות הברית. היחידות שכנראה לא ייפגעו ממאמץ החרם הזה יהיו הרשתות החברתיות, כולל X (לשעבר טוויטר) של מאסק. בלעדיהן, ובלעדי האפשרות לייצר בתוכן קבוצות אחידות וגלובליות, כל החרם הזה בכלל לא היה יכול להתקיים.
