בית משפט השלום באשדוד הכריע לאחרונה בסכסוך בין אישה שרכשה דירה "על הנייר" בערד לבין חברת "אשכול מגורים" סביב המועד שבו הודיעה היזמית על ביטול העסקה. התובעת טענה שההודעה הגיעה מוקדם מדי ובניגוד לתנאי החוזה, אבל השופט יהודה ליבליין קבע שמדובר בהתנהלות ראויה.
באוגוסט 2020 חתמו הרוכשת וחברת "אשכול מגורים" על הסכם בנוגע לדירת ארבעה חדרים בקומה השביעית בפרויקט "רום הטיילת" בערד. מדובר היה בדירה על הנייר שטרם התקבל היתר לבנייתה ונמכרה בכמיליון שקל. בהסכם נקבע שאם תוך שנה ההיתר לא יושג - כל אחד מהצדדים יוכל להודיע על ביטול העסקה.
החודשים נקפו, היתר הבנייה לא התקבל והרוכשת חששה שהעסקה תרד לטמיון. ביולי 2021, כשלושה שבועות לפני הדד-ליין החוזי, התממש החשש כשהיזמית פנתה אליה בבקשה להגיע לפגישה לצורך חתימה על מסמכים לביטול ההסכם מאחר שלא התקבל היתר בנייה.
בתביעה שהגישה ביוני 2022 היא טענה שאשכול מגורים הפרה את הסכם המכר כשמסרה הודעה על ביטולו לפני הזמן שבו הייתה רשאית לעשות זאת. היא דרשה פיצוי בסך 300 אלף שקל בגין עליית הערך בשוק הנדל"ן שנרשמה מאז, וסכום נוסף בשל עוגמת נפש.
מנגד טענה היזמית שפעלה לאורך כל תקופת ההסכם בשקידה לצורך קבלת ההיתר, והרוכשת הייתה מודעת לאפשרות שהוא לא יתקבל בסופו של דבר. מכאן, לטענתה, לא מדובר בהפרת חוזה.
עו"ד נחום שראבי אביטבולהשופט ליבליין ציין שאין מחלוקת שכל אחד מהצדדים רשאי היה להודיע על ביטול העסקה בחלוף שנה אם לא התקבל היתר. הוא הדגיש שגם התובעת הודתה במשפט שאם הודעת הביטול הייתה מתקבלת אצלה לאחר תום השנה, "אז זה היה תקין לפי ההסכם, ולא היינו נמצאים פה".
ואולם בחינה טכנית של השתלשלות העניינים העלתה שהודעה תקנית על הביטול - בדואר רשום כפי שנדרש בהסכם - נמסרה על ידי היזמית בחלוף תום השנה, במהלך ינואר 2022. לתגובתה האפשרית של הרוכשת כי מדובר בעמידה פסולה על "קוצו של יוד" השיב השופט כי גם דרישתה מהיזמית שתמתין 22 ימים נוספים עם הודעת הביטול "היא עמידה על 'קוצו של יוד', ונגועה בחוסר תום לב".
בפסק הדין נקבע שלרוכשת לא נגרם נזק מהקדמת הודעת הביטול, אלא אדרבה - היא רק הרוויחה ממנה: "לגישתי, העובדה שלא נגרם כל נזק לתובעת עקב הקדמת ההודעה בדבר אי-השגת היתר בנייה וביטול הסכם המכר, אלא להפך, התובעת יכולה הייתה לשקול את צעדיה במועד מוקדם יותר, אזי עמידתה הדווקנית על הטענה שבמסירת ההודעה המוקדמת ישנה הפרה של ההסכם ומצדיקה פיצוי, נגועה להשקפתי בחוסר תום לב".
מסקנת השופט הייתה שלא רק שהודעת הביטול המוקדמת מצד היזמית אינה מהווה הפרת חוזה, אלא מדובר בהתנהלות ראויה מצדה, שאפשרה לתובעת לכלכל מחדש את צעדיה. הוא הורה על דחיית התביעה ועל חיוב הרוכשת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 35 אלף שקל לטובת היזמית.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד עידן אטיאס
• ב"כ הנתבעת: עו"ד אייל מלכה
• עו"ד נחום שר עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
