לפיד מציג את תוכניתו הכלכלית
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הציג היום (שלישי) "תוכנית הצלה כלכלית", הכוללת סדרת סעיפים. אולם נראה כי כשהיה חבר בממשלה הקודמת לצד נפתלי בנט, ואף שימש לאחר מכן כראש ממשלה, הוא לא קיים את חלקם. הדוגמאות הבולטות ביותר הן צמצום מספר השרים בממשלה ומאבק עיקש במחירי הדיור, שלא נעשו בזמן ממשלת השינוי.
באופוזיציה בירכו את הצגת תוכנית, וסבורים כי זה צעד חיוני לאור המשבר הכלכלי שהמדינה שרויה בו, וכולל גירעון הולך ועולה, פיחות ההשקעות מחו"ל, צמיחה שלילית לנפש והעברת מיליארדי שקלים לגורמים שלא תורמים שקל אחד לצמיחת המשק. בתדריך שקיים לפיד האשים את חברי הקואליציה וטען כי המשבר נובע משוחד פוליטי בהיקפים חסרי תקדים.
"במקום למנוע את המשבר, הממשלה מחמירה את המצב. היא מעבירה בימים אלה תקציב פופוליסטי שמשתמט מכל הבעיות הבוערות. אם הספינה לא תשנה את הכיוון, הדבר יוביל להורדות דירוג נוספות, זינוק בריביות שהמדינה משלמת על חובותיה, ולמשבר פיננסי חריף והעלאות מיסים", אמר לפיד. לדבריו מדינת ישראל נתונה לפני משבר כלכלי חמור, אך אזרחי המדינה אינם מרגישים בו משתי סיבות עיקריות:
- נקודת מוצא טובה: בתום כהונת ממשלת לפיד-בנט בקופה היה עודף תקציבי של 9.8 מיליארד שקל ואבטלה נמוכה במיוחד - אף שיצויין שאז המדינה לא הייתה נתונה במלחמה ממושכת.
- הרחבה מתמשכת של הגירעון: ב-2025 מדינת ישראל תשלם 55 מיליארד שקל ריביות על חובות. בעת כהונת ממשלת בנט-לפיד חייבו ריבית בסכום של כ-40 מיליארד שקל, ללא מלחמה.
עוד טען לפיד כי העובדה שהממשלה לא מטפלת בבעיות ליבה של הכלכלה הישראלית כמו תעסוקת חרדים וייעול מערכת הביטחון, תוביל להעלאות מסים נוספות שיפגעו בצמיחה. "ישראל זקוקה לניהול כלכלי מבוסס עובדות, אחראי, פרגמטי ויעיל, שממוקד במעמד הביניים הישראלי בדגש על משפחות צעירות. אם יש כסף פנוי, הוא צריך קודם כל ללכת לסיוע למעמד הביניים".
התוכנית שהציג לפיד כוללת 26 צעדים מבניים, שלדבריו מספקים מענה ל-7 אתגרי יסוד בכלכלה הישראלית, בין היתר יצירת ודאות במשק והורדת יוקר המחיה.
הצעדים חולקו ל-4 קטגוריות
1. תמריצים והשקעות - הורדת מיסים; ביטול הכספים הקואליציוניים; תמרוץ המוסדיים להשקעות בהייטק; הנפקות מיעוט בבורסה; חיזוק עסקים קטנים ובינוניים; חיזוק מאבק בהפקעת מחירים; חיזוק מערכת הבריאות ועצירת בריחת הרופאים; ועידוד עלייה כמנוע צמיחה.
כשיש גירעון גדול לא ניתן להימנע מהעלאות מיסים. גם בנק ישראל וגם המוסדות הכלכליים המובילים בעולם כמו OECD, קרן המטבע הבינלאומית וחברות דירוג האשראי, תומכים בצעדים אלו.
גם בעבר לפיד נקט בגישה דומה: בעת שהיה שר האוצר הוא הציע לבטל את המע"מ על דירות חדשות, מה שהיה מפחית את מחירי הדירות בישראל ב-17%. נתניהו לא אהב את היוזמה, וזמן קצר לאחר מכן פיטר אותו.
2. שינוי מבנה הממשלה - צמצום משרדי ממשלה; הקמת משרד לטיפול ביוקר המחייה; מינוי נציב מלחמה בבירוקרטיה; ביזור סמכויות נציב שירות המדינה; שיפור היעילות בחברות הממשלתיות; וחיזוק עצמאות השלטון המקומי.
ואולם, ממשלת בנט-לפיד לא הגבילה את מספר השרים בממשלה. לפיד אף הבטיח זאת בעבר והתנצל בפני מפלגתו על שנכשל בצמצום מספר השרים. "זה חלק מהדרך להקים ממשלה", אמר אז. עם זאת, לפיד כן פעל למנוע פוליטיזציה של מינויים והקים את נבחרת הדירקטורים לחברות הממשלתיות.
3. חינוך והכשרות - חיזוק לימודי המדעים; הנחלת לימודי מתמטיקה ואנגלית לכל; העברת החינוך היסודי לשלטון המקצועי; והרחבת מערך ההכשרה במשרד העבודה, בדגש על תעסוקת חרדים. בממשלת השינוי דווקא עמדו, או לפחות ניסו, לעמוד בהבטחות האלה: הוכרזה מדיניות להעלאה דרסטית של התלמידים שיגשו לבחינות בגרות במתמטיקה בחמש יחידות, ושאף צלחה; אושרו תוכניות להגדלת מספר דוברי האנגלית לפי דיווחים היו מגעים בין משרד החינוך לישיבות על הכנסת לימודי ליבה.
4. פרויקטים לאומיים - תוכנית לאומית לשיקום הדרום והצפון; עידוד תחבורה ציבורית בשבת; האצת פרויקט תשתיות דיגיטליות; קידום פרויקט מחקר לאומי; תוכנית רב שנתית למיסוי; קידום מיזמים כלכליים איזוריים; וקידום ההתייעלות בצבא.
חלק מהצעדים הללו נעשים כעת על ידי הממשלה, כמו למשל הקצאת מיליארדים לשיקום הדרום והצפון. באשר להתייעלות הצבא - הממשלה הקודמת לא עשתה מספיק גם בתחום הזה. עם זאת צעדים כאלה כן יביאו להעלאת הצמיחה הנמוכה כיום בישראל.
בסיום התדריך סיכם לפיד: "אלה הצעדים. זה מכלול. זה צריך להיות מנוהל ממשרד ראש הממשלה, כמשימה לאומית עליונה, כמובן בשיתוף של משרד האוצר. זו צריכה להיות תוכנית לאומית של ממשלה שמייצרת כלכלה, ולא רק סוחטת את אזרחיה. ממשלה שמבינה שהציבור היצרני והעובד הוא לא פרה שחולבים אותה עוד ועוד ועוד עד שהיא מתה מתשישות. אפשר עדיין למנוע את המשבר הכלכלי".
