בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה ערעור שהגיש משרד הביטחון וקבע שאין להכיר בנכות נפשית של סוהר לשעבר שפוטר משירות בתי הסוהר (שב"ס) עקב התנהלות חמורה שיוחסה לו.
ליבת המחלוקת נגעה לשאלה אם קשרים שקיים הסוהר עם עבריינים, אסירים ובני משפחותיהם – קשרים שלא דווחו ונעשו בניגוד לפקודות – עולים כדי "התנהגות רעה וחמורה" כהגדרתה בסעיף 9 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), באופן השולל את זכאותו לתגמולים.
1 צפייה בגלריה
אילוס אילוסטרציה אסיר סוהר בית סוהר כלא
אילוס אילוסטרציה אסיר סוהר בית סוהר כלא
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
סעיף זה קובע כי אדם שנכותו נגרמה עקב "התנהגות רעה חמורה" – לא יהיה זכאי להטבות לפי החוק. הסעיף כולל חריג מצומצם שלפיו ניתן להעניק בכל זאת תגמולים, אם מדובר באדם שאינו מסוגל להשתכר וללא הכנסה מספקת, אך המקרה הנוכחי לא נכנס לגדר החריג.
המשיב שירת כסוהר בשנים 2005–2015. בדצמבר 2014 הוא נעצר לקשירת קשר עם עבריינים והחדרת סמים לכלא, והושעה. הוא עבר שימוע ופוטר במאי 2015, תוך קביעה כי התנהלותו מהווה הפרה חמורה של חובותיו, במיוחד נוכח קשרים אסורים עם גורמים עברייניים.
הסוהר לא ערער על ההחלטה לפטרו, אך ב-2017 הגיש תביעה להכרה בנכות נפשית שנגרמה לו, לטענתו, בשל ההליכים שננקטו נגדו. קצין התגמולים במשרד הביטחון דחה את תביעתו על בסיס סעיף 9 לחוק, ואולם ערעור שהגיש הסוהר לוועדת הערעורים התקבל ברוב דעות, ונקבע כי אין להחיל עליו את הסעיף.
עו"ד קובי מזרחיעו"ד קובי מזרחי
מכאן הערעור שהגיש משרד הביטחון למחוזי. ואכן, השופטים ישראלה קראי-גירון, עדי חן-ברק ויואב פרידמן הסכימו שהתנהגות הסוהר עלתה כדי "התנהגות רעה וחמורה". השופטת קראי-גירון, שכתבה את פסק הדין המרכזי, הדגישה שמדובר במעשים חמורים לרבות שימוש בטלפון נסתר וניהול קשרים עם גורמים עברייניים, אשר חותרים תחת ביטחון שב"ס ועובדיו.
היא יצאה נגד דעת הרוב בוועדה, שסברה כי מאחר שלא הוכח לבסוף שהסוהר היה מעורב בעבירות סמים - ניתן להכיר בנכותו. לדבריה, "דווקא התעוזה להפר חובת אמון, נהלים והוראות העסקתו, תוך יצירת אווירה המאפשרת מתן השפעה על הנעשה בבתי כלא לגורמי חוץ, בהתחשב בעובדה שמדובר בסוהר, היא החמורה דיה בענייננו, ומספיקה לצורך סעיף 9 לחוק הנכים, ללא קשר באם בנוסף עסק או לא עסק המשיב בעבירות סמים".
השופט פרידמן ציין כי אין להקל ראש בקשרים טלפוניים עם עבריינים, גם אם לא הוכחה העברת סמים בפועל, והדגיש את החשיבות לשמור על טוהר השירות ותדמית הסוהרים בעיני הכלואים. לדבריו, הסוהר לא סיפק כל הסבר לקשרים, ולפיכך הוכחה התנהגות רעה וחמורה במאזן ההסתברויות, כפי שנדרש במשפט אזרחי.
השופטת חן-ברק הוסיפה כי די בעצם קיום הקשרים האסורים כדי לקבוע כי מדובר בהתנהגות רעה וחמורה, בהתחשב בתפקידו של המשיב כסוהר. לפיכך הערעור של משרד הביטחון התקבל ונקבע כי הסוהר לשעבר אינו זכאי להכרה כנכה לפי חוק הנכים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד קובי מזרחי עוסק בצבא ומשרד הביטחון • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין