לאחר שממשלת ספרד ביטלה עסקת נשק נוספת עם רפאל, בתעשיות הביטחוניות מזהירים מהישאבות למערבולת מסוכנת של השעיית עסקאות מצד מדינות נוספות בניסיון ללחוץ על ישראל לסיים את המלחמה בעזה וזאת לצד הימשכות הקיפאון בקידום עסקאות חדשות בהיקף של מיליארדי דולרים.
היקף העסקאות הביטחוניות שספרד ביטלה בחודשים האחרונים עם רפאל ואלביט מערכות עומד על כ-600 מיליון יורו. בשבוע שעבר משרד ההגנה הספרדי ביטל את התקשרותו עם רפאל לקראת רכש עשרות מערכות לייטנינג 5 המאפשרות להנחות פצצות אוויריות מטווח של 100 ק"מ ובהיקף של למעלה מ-200 מיליון יורו. בחודשים האחרונים ספרד גם ביטלה רכש של טילים נגד טנקים מסוג "ספייק" שמתוצרת רפאל בסכום של כ-250 מיליון יורו. בין לבין היא ביטלה עסקת רקטות מסוג Puls בסכום של כ-700 מיליון יורו עם אלביט מערכות ושתי חברות מקומיות. חלקה של אלביט בעסקה הוא כ-20% המהווים כ-140 מיליון יורו ממנה. מוקדם יותר השנה בוטלה גם עסקת חימושים לנשק קל, בהיקף של כמה מיליוני יורו שנעשתה עם חברה בת של אלביט.
ביטול העסקאות הביטחוניות מהווה חזית אחת מתוך כמה שראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ס מנהל מול ישראל, תוך עוינות מופגנת, בניסיון ללחוץ עליה לסיים את המלחמה בעזה. אמברגו נשק שהטיל בשבועות האחרונים אוסר על עגינת ספינות המסייעות למאמצי הלחימה של ישראל בנמלי הים של ספרד ומונע יצוא של חומרי גלם מסוגים שונים באופן שאילץ חברות בארץ למצוא ספקים אחרים בעולם.
בסוף השבוע האחרון ספרד ואיטליה שיגרו ספינות קרב לליווי המשט "צומוד" שיצא מנמל ברצלונה בסוף אוגוסט ומנסה לפרוץ את המצור הימי על עזה. למרבה האבסורד, הספינה הספרדית ששוגרה אל המשימה ההפגנתית נושאת תותחים ומערכות הגנה מתוצרת רפאל. הודעתן של איטליה וספרד על ליווי המשט באה לאחר שמשתתפיו דיווחו כי הותקפו באמצעות רחפנים וכמה אוניות ניזוקו.
במערכת הביטחון לא מתייחסים, לפחות רשמית, למהלכיה של ספרד ולרטוריקה חסרת התקדים כלפי ישראל שאימץ ראש הממשלה שלה סאנצ'ס. "אחרי המלחמה הם עוד יחזרו על ארבע", אמר לכלכליסט בכיר באחת התעשיות הביטחוניות. "הם צריכים את הנשק שלנו יותר ממה שאנחנו צריכים אותם. הם שוק קטן ועדיין, זה לא פותר אותנו מקשב ודריכות לגבי מקומות נוספים".
בימים של מרוץ חימוש עולמי מערכות נשק לא מעלות אבק במחסני היצרניות, כך שאם ספרד מבטלת הזמנה של טילי ספייק הם יגיעו מהר יותר ללקוח מרוצה במיוחד. מצב כזה עשוי לנחם בטווח הקצר, אף שזאת נחמת טיפשים.
עוד יותר מביטולים אפשריים, בתעשיות חוששים מהימשכות הקיפאון בקידום עסקאות חדשות בהיקף כולל של מיליארדי דולרים. מדובר בקיפאון שנמשך זה חודשים ארוכים והימשכותו עלולה להוביל לסתימת הגולל על מימוש הפוטנציאל לביצוען. מנהלי רכש ומקבלי החלטות במשרדי הגנה וצבאות זרים המקיימים שיח בלתי פורמלי עם בכירים ישראלים מסבירים את הקפאת העסקאות בדעת קהל עוינת לישראל, ניסיון למנוע תסיסות פנימיות והימנעות מהחלטות שידרשו הסברים.
"העליונות הטכנולוגית של ישראל מובהקת והיא משחקת תפקיד מרכזי גם במצב הזה", אמר לכלכליסט בכיר באחת התעשיות. "מדינות רבות רוצות את הנשק שלנו ומבקשות לחכות עד שתסתיים המלחמה בעזה והעולם יתעסק בדברים אחרים. בינתיים המלחמה רק נמשכת ולקוחות בעולם לא יכולים לחכות לנו עד שנחליט אם השגנו את הניצחון המוחלט כי הם צריכים פתרונות. חלקם מחפשים חלופות. עסקאות ביטחוניות נמשכות הרבה זמן ואנחנו לא נראה את התוצאות מחר בבוקר. אם המצב הנוכחי יימשך עוד קצת, נתחיל לראות דעיכה ביצוא הביטחוני ב-2026, ואת המכה הרצינית נרגיש ב-2027. אם ההידרדרות תיעצר עכשיו, עדיין אפשר להציל את המצב ולהמשיך לרכוב על הביקושים החזקים והשם הטוב שיש לנשק הישראלי. אם נתברבר עוד קצת נמצא את עצמנו באירוע אחר לגמרי".
ב-2024 שבר היצוא הביטחוני של ישראל את שיא כל הזמנים והסתכם ב-14.8 מיליארד דולר כשמחצית מכלל העסקאות – באירופה. במשרד הביטחון הזהירו כבר לפני חודשים כי הימשכות הבידוד של ישראל בעולם עלולה להקרין לרעה על היקפי היצוא בשנים הבאות.
"מי שחושב שתעשיות ביטחוניות כמו אלה שיש לישראל יכולות להתקיים רק מההזמנות של משרד הביטחון לא מבין איפה הוא חי", אמר הבכיר. "אולי מהנשיא טראמפ יבוא סוף סוף ההיגיון, יפסיק את המלחמה הזאת ואולי נציל משהו. מצבנו לא קל בכלל וזה בלשון המעטה. גם אם יש לנו בעולם עוד כמה ידידים טובים, הם מרגישים שהם נופלים ביחד איתנו לבוץ. מי רוצה להיות ידיד של מדינה מצורעת? ישראל לא יכולה להיות ספרטה".
בידודה המעמיק של ישראל מעמיד בסימן שאלה גם את ישימותן של תוכניות המתגבשות במשרד הביטחון להעצמת היצוא הביטחוני לצד ייעול מנגנוני הפיקוח עליו. משרד הביטחון רואה בהגדלת המכירות של החברות מקור למימון פיתוח תשתיות ייצור חדשות ומערכות לחימה עתידיות שיקנו לצה"ל יתרון טכנולוגי אזורי.
בגזרה אחרת, בסוף השבוע שר הכלכלה ניר ברקת טס בבהילות לגרמניה, נסיעה שהוגדרה על ידו "נסיעת בזק של 24 שעות". כאשר לצידו נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, ברקת ביקש משרת הכלכלה והאנרגיה הגרמנית קתרינה רייכה לסכל את הניסיון של האיחוד האירופי להשעות סעיפים מהסכמי הסחר הנוגעים לסחורות מישראל. המשמעות של החלטה כזאת היא שסחורות ישראליות יחויבו במכס במדינות האיחוד שכן ישראל לא תהיה בין המדינות המקיימות ביניהן הסכם סחר חופשי.
השתדלנות הישראלית בגרמניה נובעת בשל היותה לשון מאזניים בהחלטה שעתידה לקבל נציבות האיחוד האירופי. "התמיכה של גרמניה בנו אל מול הסנקציות שמתהוות נחוצה לנו מאוד. קיבלנו מסר מעודד שהם לא יתנו יד לפגיעה בסחר עם ישראל אבל מצד שני, קשה לדעת נוכח אילוצים פוליטיים שיש גם שם", אמר לכלכליסט עם שובו מגרמניה נשיא התאחדות התעשיינים תומר.
סקר שהתאחדות התעשיינים ערכה בימים האחרונים בקרב 132 יצואנים העלה כי מחציתם חוו ביטולים או אי חידוש עסקאות קיימות מלקוחות בחו"ל. 70% דיווחו שהביטולים נובעים מסיבות פוליטיות, 84% מהביטולים הם ממדינות שחברות באיחוד האירופי. 38% מהם דיווחו על קשיים בשילוח בינלאומי של סחורות, 29% טענו לעיכובים במכס ובנמלים ברחבי העולם. "המותג הישראלי נפגע", אומר תומר. "נכנסנו לפינה שלא האמנו שאפשר להיכנס אליה אבל אני אופטימי. מהמקום שאליו הגענו אפשר רק לעלות".
בין שלל מדורי הגיהינום שהעולם פתח על הכלכלה הישראלית נמצא גם זה של חברת מיקרוסופט. החברה הודיעה ביום חמישי על חסימת גישה ליחידת 8200 של אגף המודיעין בצה"ל לחלק משירותי הענן שלה, בעקבות חשיפה בגרדיאן שלפיה היחידה עשתה שימוש בשירותים לצורך יכולות איסוף המידע והמעקב שלה, ובפרט על מנת לאחסן הקלטות של מיליוני שיחות שביצעו פלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית.
"אנחנו לא מספקים טכנולוגיה שמאפשרת מעקב המוני אחר אזרחים", אמר נשיא וסגן יו"ר החברה בראד סמית' בהודעה שפורסמה באתר מיקרוסופט. מאז פרוץ המלחמה עובדים בענקית הטכנולוגיה ערכו הפגנות ומחאות בשל הקשר עם ישראל, כולל השתלטות על משרדו של סמית'.
באוגוסט חשף הגרדיאן, בתחקיר משותף עם כלי התקשורת הישראלי-פלסטיני +972 Magazine, ש-8200 עושה שימוש בשירות הענן Azure של מיקרוסופט על מנת לאחסן מידע מעקב שנאסף על פלסטינים, ובפרט מיליוני שיחות טלפון שיירט השירות. בנוסף, לפי הדיווח, השתמשה 8200 ביכולות המחשוב של השירות גם כדי לנתח את השיחות ולחלץ תובנות מהמידע שנאסף בהן. לדברי מקורות, היקף המידע שנאסף עמד על 8,000 טרה-בייט, וביחידה רווחה מנטרה לא רשמית שהגדירה את יעדי היקף המידע שנאסף כ"מיליון שיחות בשעה".
על בסיס ממצאים אלו הודיעה מיקרוסופט למשרד הביטחון שהחליטה להשעות ולבטל גישה של המשרד ושל 8200 לשירותים שלה, ובהם אחסון בענן ושירותי וטכנולוגיות AI. "בחנו את ההחלטה הזו עם משרד הביטחון, והצעדים שאנחנו נוקטים נועדו להבטיח ציות לתנאי השימוש שלנו, וממוקדים בווידוא שלא נעשה שימוש בשירותים שלנו לצורך מעקב המוני אחר אזרחים".
גורם ביטחוני מסר בתגובה לכלכליסט: "לא קיימת פגיעה ביכולות המבצעיות של צה"ל".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות – הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
