חברת ביווייז (BeeWise), סטארטאפ הרובוטיקה והבינה המלאכותית בתחום הדבורים, נמצא בדרך להפוך ליוניקורן. החברה דיווחה השבוע על סבב גיוס הון חמישי (סבב D) בהיקף 50 מיליון דולר, מה שמעמיד את סך הכסף שגייסה על 170 מיליון דולר ומגדיר אותה כחברת טכנולוגיות הדבורים הגדולה בישראל. עם הכנסות ARR שמתקרבות ל-100 מיליון דולר בשנה, לא מן הנמנע שבקרוב החברה תגיע להנפקת מניות (IPO) בבורסה.
ביווייז פיתחה כוורות רובוטיות, גדולות מכוורות העץ המוכרות, שבהן אוכולוסיית הדבורים נמצאת תחת טיפול ומעקב מתמיד ובאופן אוטונומי. כך למשל, בזמן המלחמה בצפון ובעוטף עזה הכוורות המשיכו לתפקד למרות שהכוורנים לא יכלו להגיע אליהן. המעקב והטיפול מאפשר לצמצם משמעותית את תופעת קריסת הכוורות בעולם, שמדאיגה מאוד את המדענים ואת החקלאים. ללא האבקה על ידי דבורים – כמויות היבולים של עצי פרי שונים צונחות משמעותית.
סבב הגיוס הנוכחי נעשה כשלוש שנים לאחר הקודם, והשתתפו בו קרן הענק האמריקנית Insight Partners, קרן Fortissimo Capital של יובל כהן, קרן lool Ventures הישראלית, קרן "מרב מזון" של רשת "אושר עד", המשקיעה המוסדית APG Asset Management, קרן Badiya Capital מאבו דאבי והמשקיע Austin Hearst מארה"ב. למעשה, החברה מתקרבת לרווחיות וההון החדש שגויס נועד לסייע להתארגנות לקראת הפיכה לחברה ציבורית בתוך שנה עד שנה וחצי.
מנכ"ל החברה סער ספרא, אומר בשיחה עם ynet : "אנחנו ממוקדים בהצלת דבורים". "הבעיה היא כידוע ההצטמצמות הבלתי מוסברת של אוכלוסיית הדבורים בעולם. לפי נתוני משרד החקלאות האמריקני, 62% ממושבות הדבורים בארה"ב מתו ב-2024. התמונה הזו לא רק עגומה לדבורים עצמן, אלא גם ל-75% מהפרחים ול-33% מעצי הפרי, עצי האגוז והירקות, שהיבול שלהם תלוי בהאבקה של הדבורים. קצב התמותה של הדבורים מסכן את ביטחון המזון העולמי".
חברה ישראלית אחרת, BeeHero מתמקדת בעיקר בהאבקה על ידי דבורים ואצלכם נראה שהמיקוד אחר.
"לגמרי. הם חברה מאוד נחמדה ועושים דברים מדהימים, אבל אנחנו ממוקדים בהצלת דבורים. האבקה זה חשוב וייצור דבש זה חשוב, אבל הכל נשען בסוף על דבורים. אבל הנכס המניב שלך הן הדבורים, והן הצטמצמו ב-62% השנה. אז אם הנכס שלך הולך ונעלם, אז ההאבקה היא nice to have אבל לא לב הבעיה, שהוא הצלת הדבורים".
הדרך של ביווייז להתמודד עם הבעיה הייתה בפיתוח כוורת רובוטית גדולה, מעין מכולה מתכתית, המכונה BeeHome, שנשענת משמעותית על בינה מלאכותית ומופעלת על ידי אנרגיה סולארית. חיישנים ומצלמות בתוך הכוורת עוקבים כל העת אחר תפקוד הדבורים. מערכת ה-AI מנתחת את הנתונים ומייצרת המלצות על פעולות נדרשות כדי לשמור על הכוורת פעילה ודינמית. מרבית הפעולות מתבצעות ע"י המערכת הרובוטית בכוורת, כולל רדיית הדבש. היא מאתרת מחלות, מחסור במים או אוכל, חום או קור, ומאפשרת הפחתה משמעותית של עשרות אחוזים בקריסת הכוורות. למגדלי הדבורים יש שליטה מלאה בכוורת, גם אם נמצאים הרחק משם, באמצעות מחשב או סמארטפון.
סער ספרא, מייסד משותף ומנכ"ל: "בתוך המכונה שבנינו יש טכנולוגיה של רובוטיקה ומצלמות, והדבורים נבחנות בעזרת AI שמזהה את הצרכים שלהן ונותנת מענה בעזרת רובוטיקה עדינה. נגיד אם יש משפחה שחסר לה אוכל או מים, משפחה עם מחלה, גל קור או חום בחוץ. המכונה היא כמו דבוראי".
"בתחילת 2022 גייסנו 80 מיליון דולר, ואז התמקדנו במוצר", אומר ספרא. "הבאנו אנשים שמתמחים ב-AI. עכשיו, מודלים של AI זה דבר מסובך גם ככה, אבל כשאתה משלב את זה עם מודל ביולוגי, שצריך להבין מה עושה הדבורה, זה התגלה כאחד האתגרים הגדולים. לדבורה כידוע יש רצון חופשי, היא עפה, היא מסתובבת, היא רוקדת, היא אוכלת".
ביווייז גייסה קבוצה של מהנדסי AI בכירים, 19 מהם בעלי תואר דוקטור, וניכר בספרא שהוא מעריך את עבודתם: "זה קאדר של אנשים שהם באמת ברמה העולמית, אני קטונתי, אני צנוע מכדי לצפות שהם בכלל ירצו לעבוד בשבילנו. אבל יש לנו צוות שלא היו מביישים חברות כמו OpenAI, אנת'רופיק, פרפלקסיטי. הצלחנו להביא אותם בזכות המשימה שלקחנו עלינו - להציל את הדבורים.
3 צפייה בגלריה
מייסדי החברה. משמאל: הלל שרייר, אליה רדזינר, סער ספרא, יוסי סורין ובועז פטרזיל
(צילום: יח"צ)
מה המודל העסקי, איך מרוויחים כסף מהצלת דבורים?
"אז בדומה לחברות האחרות, אנחנו נותנים שירותי אבקה ואנחנו מייצרים דבש. רק שמול 62% קריסת כוורות שיש בשוק, לנו יש פחות מ-8% כוורות שקורסות. אז על אותה כוורת, כמו שיש לאחרים, אני מייצר עשרות אחוזים יותר תפוקה כי היא נשארת בחיים. על אותן 1,000 כוורות נגיד, בסוף השנה אני נשאר עם 920 לעומת 400 בחברות האחרות".
שורת ההכנסות נהנית משמעותית מהתפוקה הגדולה. לדברי ספרא, החברה מתקרבת לקו 100 מיליון הדולר הכנסות בשנה, ובקרוב תעבור אותו. החברה מדווחת על פרישה של אלפי כוורות רובוטיות והאבקה של 300 אלף דונם במצטבר, ועל שורת לקוחות שהן חברות ענק חקלאיות. למשל, Olam, שהיא חברה של 40 מיליארד דולר הכנסות, Driscoll's, שמתמחה בפירות יער, Blue Diamond, שמחזיקים ב-50% מגידולי השקדים בעולם. אפילו חברת Starbucks שמגדלת את הקפה שלה. בין הלקוחות בישראל נמצאת קבוצת גרנות, הארגון החקלאי הגדול בישראל.
ועכשיו, שלוש שנים מאוחר יותר, ועל סף רווחיות, נוצר צורך לגייס הון?
"יש לנו אסטרטגיות הרבה יותר גדולות... זה תחילת התהליך למעשה".
מעניין למשל למה מדובר בגיוס קטן יותר מהקודם. זה היה דאונראונד (גיוס בשווי נמוך מהקודם)?
"קודם כל, נהיה יותר קשה לגייס היום ולא משנה מה התוצאות שלך וכמה אתה מדהים. ואני גם רציתי אפראונד ולא דאונראונד, כלומר להעלות את הוולואציה ולגייס כסף ממשקיעים אסטרטגיים. זה היה פשוט אתגר. בשנה שעברה לא חיפשנו כסף, לא היינו צריכים. השנה אנחנו רוצים להכין את החברה לדברים יותר גדולים, אז צריך כסף. מצד שני, אתה לא רוצה לגייס מעבר לנדרש כי אז בעצם דיללת את החברה כשאתה רווחי".
לדבריו, ביווייז יצאה לסיבוב ההון מתוך מטרה לגייס 30 מיליון דולר בלבד. אבל בסופו של דבר המשקיעים הצטרפו והסבב הפך להיות 50 מיליון דולר. "היינו יכולים אפילו עוד קצת אבל עצרנו שם. אני מקווה שלא נגייס יותר לעולם אלא אם כן זה יהיה בשוק הציבורי".
חברה ביווייז הוקמה בשנת 2018 על ידי סער ספרא, אליה רדזינר, הלל שרייר, בועז פטרזיל ויוסי סורין. משרדי החברה ממוקמים בקיבוץ בית העמק, לא הרחק מנהריה, ומועסקים בהם כ-100 עובדים מתוך 200 בסך הכל.
זה היה מקום מוכה טילים, כטב"מים ואזעקות עד לא מזמן. איך שרדתם את המלחמה?
"אני תמיד אומר שעבדנו בין הטיפות, בין מה שנפל מהשמיים. אנחנו חברה שעובדת מהמשרד, אין לנו בכלל מודל היברידי. ואנחנו בונים מכונות ורובוטיקה, וכולנו יושבים באופן-ספייס אחד ענק. אז היה קשה להחזיק את זה קצת במלחמה. חלק מהזמן עבדנו מהבית ולעבודה הגיעו רק האנשים הקריטיים. אבל עם כל הדבר המטורף שהיה בשנה שעברה, אף דבוראי לא עבד חוץ מהמכונות שלנו ברמת הגולן וסביב עזה, שהן אוטונומיות ולא צריך לגשת אליהן. היתה לנו קפיצה משמעותית במכירות בארץ".
אבל זה לא פגע במכירות בעולם כשהלקוחות יודעים שהמשרדים שלכם נמצאים באיזור מלחמה?
"לא, לא, ההיפך. בארצות הברית זה לא רלוונטי כי הצוות האמריקני עובד, אז לא אכפת לו שאני בישראל. ואת המכונות אנחנו מייצרים במקסיקו כי אנחנו כבר עובדים בסדרי גודל של אלפי מכונות, ואי אפשר לייצר את זה בארץ. ישראל כולה מהווה 10% מכל ההכנסות שלנו, אבל היא שוק חשוב שלא נוותר עליו. אני המנכ"ל, וכבר ארבע שנים מנסים להביא אותי לארצות הברית, ולא יצליחו. ישראל היא משהו אסטרטגי בשבילנו".
אביחי ניסנבאום, שותף מנהל בלול ונצ'רס, אומר: "כמשקיע הראשון בביווייז ליוויתי את סער והצוות המייסד כמעט מהיום הראשון. מדובר בצוות יוצא דופן, שהצליח לבנות פתרון טכנולוגי פורץ דרך לבעיה גלובלית קריטית – אבטחת המזון העולמית".
דניאל ארונוביץ, מנכ"ל Insight Partners וחבר דירקטוריון נוסף בביווייז, אומר: "למה שסער וצוות ביווייז בונים יש השלכות גלובליות על הסביבה, שרשרת המזון ועוד הרבה יותר, ואינסייט גאה להמשיך את השותפות שלנו איתם בפרק הבא".
