בסוף השבוע האחרון, בעוד בישראל עוסקים בנושא קטארגייט ומידת הצלחתה של קטאר לחדור למעגל הקרוב לראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות מימון או העסקת מקורביו, המדינה המפרצית רשמה לה עוד הישג בינלאומי. ג'ורג' גלזמן, אזרח אמריקאי שהיה שבוי למעלה משנתיים בידי ארגון הטאליבן הקיצוני השולט באפגניסטן, שוחרר והגיע לדוחא, בירת קטאר, היישר מקאבול.
גלזמן שוחרר בעסקה שבה קטאר היתה המתווכת הראשית ועל כך זכתה למחמאות משר החוץ האמריקאי מרקו רוביו שהצהיר כי קטאר היא "שותף ראוי לאמון". בהמשך הרעיף השליח האמריקאי סטיבן וויטקוף שבחים על שליטי קטאר ותיאר אותם כ"אנשים טובים השואפים לשלום".
קודם לכן בשבוע שעבר אירח אמיר קטאר שיח' תמים בן חמאד אאל ת'אני בארמונו לשיחת תיווך את נשיאי רואנדה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הנמצאות בסכסוך. הדוגמאות הללו רק מהימים האחרונים ממחישות כיצד קטאר הצליחה בתוך שלושה עשורים להפוך למדינה הקטנה ביותר בעלת ההשפעה העולמית הגדולה ביותר. נכון להיום, אין כמעט סכסוך עולמי שבו קטאר לא תציע את שירותי התיווך שלה ותהיה מקובלת על הצדדים הניצים.
לזכותם של הקטארים ניתן לומר כי זוהי תוצאה של אסטרטגיה מחושבת היטב של משפחת אאל ת'אני השלטת כיצד למנף את הנכס היחיד והכל כך יקר של המדינה — שדה הגז הטבעי הגדול בעולם — לכוח והשפעה חובקת עולם. האסטרטגיה הזו שמבוצעת ביעילות ונעזרת בצבא של לוביסטים הפכה את קטאר לשחקן עולמי לגיטימי ומקובל בכל בירה מערבית, תוך שהיא מצליחה לנער מעליה פרשיות הקשורת להתנהלות עבריינית ומושחתת של מימון טרור והלבנת הון וכן כזו הקשורה בהפרה ובדיכוי של זכויות אדם.
4 צפייה בגלריה
ראש ממשלת קטאר מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני
(צילום: Nathan Howard/Pool Photo via AP)
השקעות אדירות ליצירת תדמית חיובית
עד סוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים קטאר היתה מדינה שולית הן בזירה העולמית והן בזירה המזרח תיכונית. קטאר נחשבה כבת חסות של סעודיה ולא ממש מדינה שזכתה להתייחסות מבחינת מדיניות החוץ שלה. מבחינה כלכלית, לקטאר לא היה לה הרבה מה להציע מעבר להפקת נפט קטנה יחסית, דיג ושליית פנינים. הפיכה פנימית בתוך ארמון המלוכה ותחילת ההפקה של הגז הטבעי באמצע שנות התשעים היוו את נקודת המפנה שיצרה את "המפלצת הקטארית" במתכונתה הנוכחית.
מי שתפס את השלטון בקטאר שיח' חמאד (אביו של האמיר הנוכחי) היה אסלאמיסט ומגלומן שהתווה את הדרך להפוך את קטאר לשחקן עולמי בזכות מאגרי הגז האדירים שלה. קטאר חולקת עם איראן את שדה הגז הטבעי הגדול בעולם ובעוד מהאיראנים נמנע הפיתוח, לקטאר הגיעו חברות הגז העולמיות המובילות, ובכלל זה אקסון האמריקאית, כדי לפתח את הנכס העצום שהתגלה.
כחלק מאסטרטגיית ההגנה שלה, כשהיא נמצאת בתווך בין שתי היריבות הגדולות במפרץ - סעודיה ואיראן - אימצה קטאר את המדיניות של "חברה של כולם". בהקשר זה יצוין כי למרות היחסים הפומביים הטובים עם איראן, מתחת לפני השטח מקנן בקרב הקטארים החשש שבנקודה כלשהי איראן "תתהפך עליה" על רקע מחלוקות בנושא השימוש בשדה הגז המשותף. זו הסיבה שקטאר דאגה לטפח קשרים חמים עם המעצמה היחידה שיכולה להרתיע את האיראנים - ארה"ב.
קטאר למרות קשריה עם איראן מארחת על אדמתה את בסיס חיל האוויר האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון, לאחר שהיא השקיעה בהקמתו מיליארדי דולרים ומוציאה סכומים אדירים על תחזוקתו. ובכלל, הקשר של קטאר עם ארה"ב מהווה נדבך חשוב באסטרטגיית הביטחון הלאומי שלה והיא דואגת לטפח אותו באמצעות רכש צבאי מסיבי מתוצרת אמריקאית והשקעות בשוק האמריקאי. זו הסיבה שבעשורים האחרונים כל הממשלים האמריקאים משתי המפלגות, כולל ממשל טראמפ הראשון והנוכחי, רואים בקטאר נכס אזורי חשוב.
עם הכנסות הגז האדירות שנעות בממוצע במעל 100 מיליארד דולר בשנה, קטאר הלכה וטיפחה את זרוע ההשקעות שלה הידועה בשם "סוכנות ההשקעות הקטארית". תיק ההשקעות של הקרן צמח בהדרגה והיום הוא מגיע לשווי של כ-600 מיליארד דולר. כחלק מהמאמץ ליצירת השפעה וביסוס מעמדה, הקרן מתמקדת — לצד השקעות שנועדו לגוון את הכנסות המדינה מעבר לגז — גם בנכסים נבחרים ומוכרים, אם זה בנק ברקליס, אם זה כל בו הרודס או אם זו קבוצת הכדורגל של פריז סן ז'רמן. קטאר מוכנה לעשות הרבה כדי לשפר את תדמיתה ומעמדה העולמי ורואה בכך השקעה מחויבת המציאות גם אם אינה מניבה רווח כלכלי. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא אליפות העולם בכדורגל 2022 שאותה אירחה קטאר ושלקראתה היא השקיעה יותר מ-200 מיליארד דולר. לסכום אדיר זה אין החזר כלכלי, אבל מבחינת הקטארים הוא היה שווה כדי ליצור תדמית חיובית, למרות דיווחים פחות מחמיאים על מותם וניצולם של פועלי הבניין שעבדו על הפרויקטים הקשורים בטורניר ועל תשלומי שוחד כדי לזכות באירוח.
מיליארדים על צבא לוביסטים
כדי לתחזק את השפעתה, קטאר לא מסתפקת בהשקעות במדינות היעד אלא מקצה בכל שנה סכומי כסף גדולים על לוביסטים כדי שיפעלו לטובתה במגזר הממשלתי והלא ממשלתי, בין השאר במניעת החלטות נגדה, בהדיפת ביקורת נגדה ובהפצת מסרים חיוביים עליה ובדגש על מאמציה ההומניטריים. הסכומים המדויקים שקטאר מוציאה על לוביסטים ברחבי העולם אינם ידועים אך נראה כי נתונים שפורסמו בעבר כמו הוצאה של 20 מיליון דולר בשנת 2023 על לוביסטים בארה"ב, אינם אלא קצה הקרחון שכן קטאר פועלת בצורה מתוחכמת ולרוב נסתרת מהעין ועקיפה.
בשנת 2018 העברת הכספים מקטאר בסכום של 30 מיליון דולר בחודש מוסדה ואושרה על ידי ממשלת ישראל. מי שדווקא התנגדה להעברת הכסף לחמאס בעזה היתה הרשות הפלסטינית שהפסיקה להעביר תשלומים למשכורות אנשי המנגנון הממשלתי של חמאס ברצועה. התשלום החודשי בסך 30 מיליון דולר מקטאר הוקצה רשמית ל"צרכים אזרחיים", אך בפועל, מרבית הסכום הזה שלאורך השנים הסתכם בכ-2 מיליארד דולר, זרם לכיסיו של חמאס בצורה ישירה ועקיפה וסייע רבות להתעצמותו הצבאית.
