קוונטום מאשינס (Quantum Machines – QM) הישראלית מפתיעה היום (שלישי) כשהיא מדווחת על השלמת סבב גיוס שלישי בהיקף של 170 מיליון דולר – ובכך מתייצבת הרחק משאר חברות הקוונטום הישראליות, שגייסו עשרות מיליוני דולרים בלבד. סך ההשקעות בחברה מגיע כעת ל-280 מיליון דולר.
מה הסיבה שהחברה כה קוסמת למשקיעים? בעיקר העובדה שיש לה כבר הכנסות משמעותיות, בשעה שמרבית החברות בתחום אינן צופות הכנסות עוד שנים רבות קדימה. QM מפתחת ומפעילה מערכות שליטה והפעלה למחשבים קוונטיים – ולא את המחשבים עצמם. החברות המפתחות מחשבים קוונטיים הן הלקוחות שלה, ו-QM מדווחת שמדובר במאות לקוחות, יותר ממחצית ממספר החברות האלה בעולם. היקף הכנסות החברה לא דווח, אבל ניתן להעריך שהוא מגיע לעשרות מיליוני דולר בשנה.
2 צפייה בגלריה
מייסדי קוונטום מאשינס, מימין לשמאל: סמנכ"ל הטכנולוגיות יונתן כהן, המנכ"ל איתמר סיון והמהנדס הראשי ניסים אופק
(צילום: איליה מלניקוב)
סבב ההשקעה הנוכחי הובל על ידי השלוחה הישראלית של קרן PSG Equity בניהול רונן ניר ובהובלת רותם שחר, והשתתפו בו קרן Red Dot Capital Partner של יורם אורון, יניב שטרן וברק סולומון, וקרן ה-CVC של אינטל (Intel Capital), שהובילה ליזה כהן, לצד משקיעים נוספים. משקיעים קודמים בחברה היו קרן TLV Partners, קרן Battery Venture והיזם והמשקיע אביגדור וילנץ.
כניסתה של אינטל קפיטל לסבב הגיוס הנוכחי הייתה קצת מפתיעה, גם בגלל התהפוכות שעוברות על הקרן, שעומדת להיות מופרדת מהחברה האם ולצאת לדרך עצמאית. ליזה כהן, אחת המשקיעות בשלוחה הישראלית של הקרן, מפגינה בשיחה עם ynet עסקים כרגיל ומגלה שאינטל קפיטל מתכוונת להיכנס בהיקף גדול לתחום הקוונטום: "זה מאוד רלוונטי עבורנו. אנחנו בונים פורטפוליו בתחום הזה, ו-QM היא ההשקעה הראשונה שלנו בתחום, בכל העולם. רצינו לראות חברה שיש לה traction, שזה לא רק חזון על הנייר. יש פה צוות יוצא מן הכלל, שמוכיח לא רק מומחיות גבוהה בתחום הקוונטום, אלא גם חשיבה עסקית נכונה".
"שוק המחשוב הקוונטי ממשיך לצמוח בקצב מואץ", מוסיפה רותם שחם, מנהלת השקעות בקרן PSG Equity שהובילה את סבב הגיוס. "מעמדה של QM ויכולתה לעבוד עם טכנולוגיות קוונטיות מגוונות מציבים אותה בעמדה ייחודית להובלה עולמית של התחום".
הגיוס נערך על רקע הטלטלה שעורר מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג בחודש שעבר בענף הקוונטום, כשטען כי המחשוב הקוונטי עוד רחוק מלהתממש. "זה יקרה בתוך 15 שנה בתרחיש האופטימי או 30 שנה בתרחיש הפסימי", אמר הואנג. כמה ימים לאחר מכן, גם מנכ"ל מטא מארק צוקרברג הביע ספקנות בנוגע לעתיד הענף: "מחשוב קוונטי עדיין רחוק מאוד מלהיות שימושי". ההערכות האלה סותרות את ההכרזות האופטימיות של חברות המחשוב הקוונטי, והן גרמו למשקיעים להחסיר פעימה ולמניות חברות הקוונטום לאבד גובה.
ד"ר איתמר סיוון, מנכ"ל QM, מכיר היטב את חברת אנבידיה. שתי החברות פיתחו ביחד את מערכת ההדגמה למחשוב קוונטי היברידי שמשלבת שבבי אנבידיה בטכנולוגיה בת זמננו עם שבבים קוונטיים, ואולי לכן הוא לא נשמע כל כך מודאג. "אני לא חושב שהואנג פחות מתלהב", אומר סיוון בשיחה עם ynet. "אני דווקא חושב שהוא מתלהב מאוד. אנבידיה עצמה משקיעה לא מעט בתחום, ואני בטוח שבקרוב היא תכריז הכרזות גדולות בתחום".
ובכל זאת, הוא חושב שהמחשבים הקוונטיים עוד רחוקים.
"מה שג'נסן התייחס אליו הוא לוח הזמנים: האם פריצות הדרך יגיעו בעוד שנתיים, חמש או 15 שנים? בכל מקרה, הפוטנציאל החישובי הוא אדיר. אנחנו מדברים על לקחת בעיות שמוגדרות היום בלתי פתירות כי לפתור אותן ייקח 100,000 שנה, ולהצליח לפתור אותן בדקות, בשעות, בימים. הדבר האדיר הזה לא ייקח יומיים, נכון, זה ייקח הרבה זמן, אבל העולם עוד לא מוכן לזה, וכנראה עדיף לכולם שזה לא יקרה עוד שנתיים".
בשנה שעברה הציגה גוגל פריצת דרך עם שבב Willow החדש והמתחרה הנחושה שלIBM הציגה את השבב "קונדור" המוביל בגודלו כיום. ממש לאחרונה מיקרוסופט הציגה מעבד קוונטי המבוסס על "טופוקונדקטור" – חומר חדש שהוא לא גז, לא נוזל ולא מוצק.
המחשוב הקוונטי עוד בחיתוליו
בישראל יש שתי חברות שמפתחות מחשבים קוונטיים – קוונטום סורס וקוונטום ארט, בטכנולוגיות שונות זו מזו. נוסף על כך פועלות כאן חברות שתומכות בטכנולוגיה כמו קוונטום מאשינס, וכן קדמה וקלאסיק. בינתיים, היקף ההשקעות בחברות הישראליות די זעום בהשוואה לתחומים אחרים בהייטק הישראלי.
ויש את חברות המחשוב הקוונטי הבינלאומיות, ובהן D-Wave, ריגטי ו-IonQ, שאף נסחרות בבורסה במסחר שמתאפיין בתנודתיות עם כל הכרזה או שמועה. העניין של המשקיעים גם הביא להצלחתה של תעודת הסל שעוקבת אחרי מניות הקוונטום, QTUM, עם תשואה של 60% בשנה.
תחום המחשוב הקוונטי נמצא אמנם בחיתוליו, אבל פוטנציאל ההשפעה שלו על העולם הוא חסר תקדים. מחשבים קוונטיים יהיו בעלי עוצמת עיבוד אדירה, שתאפשר לפתור בעיות בלתי פתירות כיום ותהווה יתרון אסטרטגי לחברות ענק עסקיות, וכן גם למדינות. הבעיה העיקרית של חברות הקוונטום היא לממש את רעיון הביט הקוונטי (Qbit) בהיקף גדול ובצורה יציבה ואמינה. עד כה מדובר בעשרות או מאות קיוביטים בלבד, וכמות השגיאות במחשבים כאלה אינה מאפשרת שימוש מעשי בהם.
קוונטום מאשינס לא נבחנת על הצלחתה או אי-הצלחתה במימוש תיאוריית הקוונטים, אבל מערכת ההפעלה שלה צריכה להתאים לכל טכנולוגיה שצצה בתחום, ולמעשה זו הסיבה העיקרית לגיוס הנוכחי. "אנחנו מגייסים את הסיבוב המאוד גדול הזה כדי לעשות את הקפיצה הגדולה הבאה", אומר סיוון. "אנחנו נפתח את המערכות עבור המחשבים הקוונטיים של הדור הבא, בהיקף של סביב 20,000 קיוביטים. בסופו של דבר זה מרוץ ארוך, אבל זהו כנראה המרוץ הטכנולוגי החשוב עלי אדמות כיום".
קוונטום מאשינס אמנם מתגאה בהישגים העסקיים שלה, שכוללים עד כה מאות לקוחות מוסדיים גדולים, אבל סיוון ממלא פיו מים בכל העניין שקשור לזהות הלקוחות, להיקף ההכנסות או להערכת השווי שלפיה גוייס ההון הנוכחי.
למה בעצם אתם לא משתפים נתונים עסקיים? חברות אחרות היו מתגאות בהצגת ההכנסות השנתיות החוזרות (ARR) כמו שלכם.
"אפשר גם להגיד שהדבר הזה קשור לנקודה הקודמת. משקיעים רגילים לחלק את החברות לשתי קטגוריות: או שאתה חברה של מספרים - ואז אני סופר לך את ה-ARR, מחשב את הרווח הגולמי וכן הלאה – או שאתה חברת חלום של טריליון דולר. מה שבאמת מיוחד ב-QM הוא שהיא גם וגם - גם עם מכירות משמעותיות והיקף צמיחה משמעותי וגם חברת חלום שרוצה לממש את הכוח החישובי הגדול בעולם. אז יש כמובן עניין רב בלהתפלפל על מספר כזה או אחר, אבל זה לא זה כל הסיפור".
אז בלי להיכנס לפלפולים, יש לכם כוונה להגיע להנפקת מניות בבורסה?
"בכנות, זה משהו שקשה מאוד להגיד היום. אני חושב שאם QM תרצה היא תוכל ללכת להנפקה בטווח זמן סביר. הביזנס שלנו נמצא בצמיחה יפה, כי הוא לא תלוי בלקוח אחד או שניים, והמספרים שלנו לא תלויים בשותפים אסטרטגיים כלשהם, אלא במכירות אמיתיות עם מוצרים אמיתיים ולקוחות אמיתיים. האם נלך להנפקה או נבחר להמשיך להישאר חברה פרטית? זה יהיה שיקול של הבורד".
Quantum Machines הוקמה בתחילת 2018 על ידי המנכ"ל סיון, סמנכ"ל הטכנולוגיות יונתן כהן והמהנדס הראשי ניסים אופק, שלושתם דוקטורים לפיזיקה עם התמחות במחשוב קוונטי ואלקטרוניקה קוונטית. החברה מעסיקה 170 עובדים, כמחציתם בישראל והשאר בדנמרק, גרמניה, יפן, ארה"ב ומדינות נוספות.
בשנה שעברה השיקה החברה את המרכז הישראלי למחשוב קוונטי (IQCC) בשיתוף רשות החדשנות ואוניברסיטת תל אביב. מדובר במתקן מחקר יישומי שבו מותקנים ופועלים שלושה מחשבים קוונטים (בפיתוחן של חברות לא ישראליות), והוא נועד לשמש לניסויים והדרכות של לקוחות מהאקדמיה ומהתעשייה, או כמו שסיוון מגדיר את זה "לממש את החזון של איך נראה דאטה סנטר קוונטי".
אתם מרוצים ממידת המעורבות הממשלתית בעידוד תחום הקוונטום?
"בסופו של דבר כל ממשלה פועלת תחת המגבלות התקציביות שלה. אני יכול להגיד בביטחון שיש הרבה מאוד נכונות לעזור. רשות החדשנות מבינה לעומק את הצורך להסתכל מצד אחד על טכנולוגיה טובה, ומצד שני על תעשייה וביזנס. אני יכול להגיד שיש את ההבנה הזאת ויש את התמיכה. בסופו של דבר, כל המדינות מבינות שזה מרוץ החימוש הכי חשוב של הדור שלנו".
