בעיצומה של מלחמה ארוכה שמרתקת כבר למעלה משנה וחצי את כל תשתיות הייצור הביטחוני בישראל, במשרד הביטחון תפח בחודשים האחרונים חוב עצום של כ-5 מיליארד שקל לשלוש התעשיות הביטחוניות המרכזיות: רפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות. כך נודע לכלכליסט. החוב נובע מהרכש הנרחב שעושה משרד הביטחון מתחילת מלחמת 7 באוקטובר בתעשיות הביטחוניות, המתבטא בהזמנות בהיקף כולל של יותר מ-100 מיליארד שקל מאלפי חברות שמעורבות בייצור של מערכות נשק ורכיבים הקשורים אליהן.
בעוד את חובותיו לחברות קטנות ובינוניות משרד הביטחון מנסה לפרוע במועדים הנקובים, מול התעשיות הגדולות החוב תופח. גורם ביטחוני אמר לכלכליסט כי עד לאחרונה היקף החוב לתע"א, רפאל ואלביט היה גדול עוד יותר, והסתכם בכ-7 מיליארד שקל. לדבריו, אף שהחוב הוקטן בכ-2 מיליארד שקל, מערכת הביטחון עדיין לא הצליחה לאפס אותו וספק אם תעשה זאת במהלך החודשים הקרובים.
תפיחת החוב במשרד הביטחון הושפעה, בין היתר, גם מעיכובים שחלו באישור הקצאת כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל, של 3.3 מיליארד דולר בשנה, ומהצורך להקצות כ-5.2 מיליארד שקל למימון מענקים והטבות ליותר מ-200 אלף המשרתים במערך המילואים. על פי הערכות של גורמים ביטחוניים, ייתכן שסגירת החוב העצום לתעשיות תושלם רק בסוף השנה. גם בעבר תפחו במשרד הביטחון חובות כבדים לתעשיות הביטחוניות, בעיקר לתע"א ורפאל שהן חברות ממשלתיות.
מוסר התשלומים של משרד הביטחון לחברות הביטחוניות עמד במרכזה של ביקורת שעשה מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לפני שנה. המבקר הצביע על פערים בין הוצאות המשרד למקורותיו הכספיים, תוך שמצב זה עומד בניגוד לתשלום חשבוניות במועדן. לפי המבקר, עיכוב בתשלומים לתעשיות הגדולות עלול לעכב את תשלומיהן לספקי המשנה שלה — ולפגוע בהן. עוד מצא המבקר כי בשנים 2022-2020 משרד הביטחון העביר 36% מתשלומיו לחברות הגדולות רק ברבעון האחרון של אותה שנה, וזאת כי רק באותה העת התבהרה בפניו תמונת המצב התקציבית.
משרד הביטחון מסר בתגובה: "תקציב הביטחון כולל מקורות תקציב שפרוסים לאורך שנת התקציב באופן שיאפשר את ביצוע כלל התשלומים עד סוף השנה. משרד הביטחון פועל יחד עם התעשיות לגישור על פערי התזרים שנוצרו ומצוי בשיח שוטף והדוק עם החברות בנושא".
רווחים מרקיעי שחקים
אל מול החובות המצטברים, רשות החברות הממשלתיות לוטשת עיניים לרווחי העתק של התעשיות הביטחוניות. הרשות סיכמה עם הנהלת התעשייה האווירית (תע"א) על משיכת דיבידנד ענק של 1.6 מיליארד שקל על רווחיה בין 2017 ל-2023. בחלק מתקופה זו מכירותיה של תע"א, חברה ביטחונית שנמצאת בבעלות ממשלתית מלאה, האמירו וזאת כשהיא רוכבת על גל הביקושים בעולם למערכות נשק. בהיותה חברה ממשלתית, תע"א חייבת להעביר לקופת המדינה 50% מהרווח הנקי השנתי וזאת בכפוף לאישור הדירקטוריון והכרזה על חלוקת דיבידנד של האספה הכללית שלה. חרף הכרזות כאלה שנעשו מדי שנה, המדינה השתהתה במשיכת הדיבידנדים שהצטברו בקופת תע"א.
ברשות החברות הממשלתיות ייחסו את העיכובים במשיכת הכסף להתנגדות מצד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט שאותה הביע גם מי שהחליף אותו לאחר שפוטר, ישראל כ"ץ. גלנט וכ"ץ העדיפו שרווחי התע"א יישארו בקופתה, בין השאר כדי לממן פיתוחים של מערכות לחימה חדשות לשימוש צה"ל ומערכת הביטחון או למיגון מפעלים ואתרים רגישים כחלק מלקחי המלחמה. בהיעדר הסכמה מצד שר הביטחון, חוק החברות הממשלתיות מנע מרשות החברות למשוך את הכסף. לפני כחודש מנהל הרשות רועי כחלון קידם תיקון לחוק שבו לא נדרשת הסכמת שר הביטחון למשיכת דיבידנדים מחברה ביטחונית ממשלתית ויהיה די באישור הדירקטוריון של החברה ובאישור השר האחראי על החברות הממשלתיות, דודי אמסלם.
הסיכומים על משיכת הדיבידנדים של תע"א הושגו לאחר שבמרץ האחרון רשות החברות משכה דיבידנדים בסכום כולל של 444 מיליון שקל מחברה ביטחונית ממשלתית אחרת, רפאל, וזאת על הרווחים הנקיים שלה בשנים 2023-2019. אלא שמשיכת הדיבידנדים על רווחי העבר אינה סוף פסוק, לא במקרה של תע"א ולא במקרה של רפאל. שתי החברות המשיכו לשבור את השיאים של עצמן במהלך 2024 כשהרווח הנקי של התע"א זינק ב-55% לעומת 2023 והסתכם בכמעט חצי מיליארד דולר. הרווח הנקי של רפאל זינק ב-64% לעומת השנה הקודמת והסתכם ב-950 מיליון שקל.
הזמנות ב-170 מיליארד שקל
בין רשות החברות לבין מנכ"ל תע"א בועז לוי ומנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מתקיים בימים אלה מו"מ לקביעת סכום הדיבידנד שהחברות יעבירו לקופת המדינה על רווחיהן ב-2024. בעוד שהחוק מחייב את החברות הממשלתיות לשתף את המדינה במחצית מהרווח הנקי שלהן, הרשות העלתה לפני המנכ"לים דרישה להעביר למדינה את מלוא הרווח הנקי שלהן לאותה השנה — מה שמעמיד את הרשות ואת התעשיות הביטחוניות במסלול התנגשות.
ברשות סבורים כי בכוחה לדרוש את מלוא הרווחים הנקיים של תע"א ושל רפאל בנימוק שמצבן הפיננסי איתן ובצורך להפחתת עודפים. ברשות החברות גם מתבוננים על צבר ההזמנות העצום שעומד לשתי החברות, כ-170 מיליארד שקל ל-5 השנים הקרובות שאמור להבטיח את יציבותן. בשתי החברות הביטחוניות מתנגדים בתוקף לדרישת רשות החברות והדירקטוריונים שלהן אמורים לדון עליה בשבועות הקרובים. בכיר באחת מהן הבהיר בשיחה עם כלכליסט: "לא נשתף פעולה עם הדרישה המוגזמת, אף שאנחנו מבינים שזאת שנה קשה גם למדינה. אני מקווה שבמו"מ נגיע להבנות שירצו את כל הצדדים".
גורמים ביטחוניים אמרו לכלכליסט כי בחברות הביטחוניות כבר החלו לתכנן השקעות על בסיס הרווחים. בכירים ברפאל הודיעו לכחלון כי החברה גיבשה תוכנית ענק למיגון מפעליה ואתריה בסכום כולל של כ-5 מיליארד שקל. הצורך בהרחבת המיגון של תשתיות הייצור הועלה בשנה האחרונה גם מצד בכירי התעשייה האווירית. הטיל ששיגרו החות'ים בתימן לעבר ישראל שלשום, ופגע סמוך לטרמינל 3 בנמל התעופה בן גוריון, הוסיף וחידד את טיעוניה של תע"א ביחס לצורך למגן את מתקניה. "ההיגיון הבריא אומר כי תוכנית השקעה כזאת תדרוש התקזזות עם הכספים שהמדינה דורשת מהחברות הביטחוניות. אי אפשר שחברה ממשלתית תעביר את מלוא הרווח הנקי שלה למדינה ולממן במקביל מיזמים מיגון דחופים ויקרים", אמר בכיר ביטחוני. בכיר במשרד ממשלתי טען אתמול כי התוכניות של החברות הביטחוניות מנסות לייצר מצג שווא של כניסה להשקעות מהותיות, בניסיון לנער מעל גבן את רשות החברות. לדבריו "ברור שחברות יעדיפו להשאיר מה שיותר מכספן בקופתן בין אם למטרות מיגון, להרחבת יכולות הייצור ולמימון תוכניות פיתוח חדשות. אלא שאם יתנגדו לדרישת הרשות הנושא יועבר להכרעת הממשלה".
בשנים האחרונות, ומתוקף סיכומים בין הנהלת התע"א לבין ועד העובדים שלה, כ-15 אלף עובדי החברה קיבלו בונוסים על בסיס הרווח הנקי השנתי. מדובר במענקים של כ-100 מיליון שקל שחולקו בין העובדים. גורם שמקורב לרשות החברות העביר אתמול לעובדי תע"א מסר מרגיע כשאמר כי גם אם כל הרווח הנקי שלה ב-2024 יועבר לקופת המדינה, העובדים יקבלו את הבונוס שלו הם מצפים.
מרפאל נמסר בתגובה כי "החברה בשיח מול רשות החברות על מנת לסכם את היקף הדיבידנד ל-2024 תוך מתן מענה לצורכי רפאל והיא תעמוד בכל סיכום שייקבע".
