בית המשפט למשפחה בקריות קבע לאחרונה כי חצי מהדירה שרכשה אישה במסגרת פרויקט "מחיר למשתכן" שייך לבעלה לשעבר. השופטת גילה ספרא ברנע התבססה בהחלטתה בין השאר על מסרון ששלחה לו האישה בעודם בזוגיות, ובו כתבה "מאמי, אני לא מאמינה, זכינו" – מהווה סממן לשיתוף בנכס.
בני הזוג התחתנו בנישואי פרק ב' ב-2016. חודשים ספורים קודם לכן קיבלה האישה תעודת זכאות על זכייתה בדירה בפרויקט "מחיר למשתכן". בתגובה היא כאמור שלחה לו מסרון שבו השתמשה בלשון רבים: "מאמי, אני לא מאמינה, זכינו. חיימי שלי אני לא מאמינה".
כעבור כשלוש שנים הם עברו להתגורר בדירה, שבהמשך נרשמה בטאבו על שם האישה בלבד. אולם מגוריהם המשותפים לא החזיקו מעמד זמן רב, ובחלוף שנתיים וחצי בלבד עזב הבעל את הדירה ועבר לגור עם אימו. בהמשך הוא נישא בשלישית.
בתביעה שהגיש זמן קצר לאחר הפרידה הוא עתר להכיר בדירה כמשותפת לשני צדדים. לשיטתו, המסרון ששלחה לו, כמו גם סממנים נוספים בדמות לקיחת משכנתה ותשלומה מהחשבון המשותף, מבססים שיתוף לגבי הדירה.
מנגד טענה האישה כי בן זוגה לשעבר, שלדבריה בגד בה רבות, לא זכאי לחלק בדירה. "ניסיונו הציני של האיש להיאחז בהודעת טקסט בודדת הינו מגוחך", טענה והסבירה שבסך הכול רצתה לשתף אותו בשמחתה. היא הוסיפה שבניגוד לגרסתו, היא נשאה לבדה בהחזרי המשכנתה, וההון העצמי שולם בעזרת בני משפחתה.
אבל השופטת ספרא ברנע קבעה שהלכה למעשה הצדדים ראו בדירה כמשותפת, וזאת חרף רישומה בטאבו על שם האישה בלבד. אינדיקציה מרכזית לכך נמצאה בתצהיר מתנה שעליו חתמה האישה, ובו נכתב: "מעבירה בזאת לבעלי מחצית מזכויותיי בדירה, ללא תמורה".
עו"ד מיה רשל ארבל צילום: מיה רשל ארבל סממן בולט נוסף נגע לפניית האישה לוועדת החריגים של משרד השיכון, בבקשה להוסיף את בן זוגה דאז כבעלים נוסף על הדירה. השופטת הדגישה שהאישה בחרה שלא להחתים את בעלה לשעבר על הסכם ממון, שלפיו הדירה שלה בלבד.
נקבע שגם ההודעות ששלחה האישה לבעלה, בלשון רבים, עם הבשורה על הזכייה בדירה, מבססות את טענת השיתוף. ממסכת הראיות עלה שהבעל הוא שקיבל את המפתח מהקבלן תוך ששלח ברכת "שהחיינו" לזוגתו, שמצדה השיבה "אמן" בתוספת מדבקת ווטסאפ של "חלומות מתגשמים".
בפסק הדין נכתב: "גם מהתנהלות זו ניתן להתרשם שהיחס של שני הצדדים לדירת המגורים הוא יחס של דירה המשותפת להם, כאשר תצהיר המתנה היה המשך ישיר להתנהלותם, על מנת שהתנהלותם בפועל תקבל גם ביטוי רשמי".
השופטת קבעה שהעובדה שהחזרי המשכנתה ירדו מחשבונם המשותף של הצדדים, מוכיחה אף היא שיתוף ביחס לדירה. לפיכך היא קיבלה את התביעה וקבעה שהדירה שייכת לצדדים שווה בשווה. היא הורתה לתקן את הרישום בטאבו כך שגם התובע יירשם כבעלים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד דורית ענבר סברדליק
• ב"כ הנתבעת: עו"ד דורי שוורץ
• עו"ד מיה רשל ארבל עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
