בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה על סך 1.7 מיליון שקל שהגישה חברה העוסקת בפתרונות טכנולוגיים נגד שבעה עובדים ועובדות לשעבר, בטענה שהם פעלו בצוותא מאחורי גבה כדי לערוק למתחרה תוך הפרת התחייבויות בהסכמי העבודה. השופט כאמל אבו קאעוד קבע שלא הוכחה התפטרות קולקטיבית ומתוזמנת.
התובעת היא "FBC טכנולוגיות", העוסקת במתן פתרונות ותמיכה בתחום הפריוריטי. הנתבעים, שהוגדרו "צעירים בתחילת הקריירה", התחייבו בהסכמי העבודה שלהם מולה לסודיות, אי-תחרות והיעדר שידול. לימים כולם התפטרו ועברו לחברת "מידעטק טכנולוגיות", העוסקת אף היא בתחום הפריוריטי.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בתביעה שהגישה ביוני 2022 טענה FBC שהם פעלו מאחורי גבה על מנת לשדל אחד את השני לערוק למידעטק. נטען שבמעשה זה הם הפרו את הסכמי העבודה, ובתוך כך את חובות הסודיות, הנאמנות ותום הלב הרובצות עליהם. עוד היא ייחסה להם גזילת סודות מסחריים.
העובדים טענו מנגד שמדובר בניסיון לנהל משפט ראווה על מנת להעביר מסר מאיים לעובדים "למען יראו וייראו", כדי שלא יעזו לעזוב כמותם. הם עמדו על כך שלא מדובר בעריקה מתואמת, ושלא הפרו חובות כלשהן. לדבריהם, על רקע היותם בתחילת דרכם המקצועית, שסעיף אי-התחרות בהסכמי העבודה כלל אינו חוקי.
ואכן השופט אבו קאעוד סבר שלא הייתה עזיבה סימולטנית של הנתבעים את FBC, בין השאר משום שהיו פערים של כמה חודשים בין מועדי ההתפטרות השונים. בדיונים ציין כל אחד מהעובדים את סיבתו לעזיבה, שלא הייתה תלויה במי מחבריו, והשופט התרשם מכנות טענותיהם.
כך למשל, אחת הנתבעות סיפרה שבתקופת עבודתה ב-FBC היא יצאה לחופשת לידה, ולאחר סיומה ביקשה לעבוד בצפון, סמוך למקום מגוריה, ובשעות גמישות. לדבריה היא פנתה למידעטק, שלה משרדים בטירת הכרמל, והתקבלה. במקביל סירבה FBC לאפשר לה ימי עבודה קצרים, ולכן היא התפטרה.
עו"ד ורד שדות  | צילום: אלדד רפאליעו"ד ורד שדותצילום: אלדד רפאלי
עובד נוסף שיתף שבין היתר בעקבות עומס הרב ויחס שלילי שקיבל מ-FBC, החליט להגיש מכתב התפטרות. נתבע אחר העיד על תחושת מתח תמידית ב-FBC, עומס, השפלה שחווה שם, היעדר ניהול ושכר נמוך - אשר גרמו לו, לטענתו, לחפש עבודה חלופית.
בפסק צוין הדין כי הפנייה למרבית העובדים הייתה ביוזמת מידעטק, ולא להיפך. השופט הסיק מכך שאין הוכחה לשידול פסול, וכי טענותיה של FBC בעניין הזה נותרו בגדר השערה בלתי מבוססת.
הוא קבע שסעיפי אי-התחרות בחוזי העבודה מול FBC נעדרי תוקף משפטי: "קשירתם של עובדים מסוג זה בהסכמים המטילים מגבלות על התפתחות הקריירה המקצועית שלהם בראשית דרכם, ללא תמורה מיוחדת, מצמצמת מאוד את האופק המקצועי שלהם, סותרת את תקנת הציבור ופוגעת בתחרות במשק".
לפיכך דחה השופט את התביעה וחייב את FBC לשלם לשתיים מהנתבעות כ-12 אלף שקל בגין משכורת והפקדות לקרן השתלמות המגיעות להן. נוכח דחיית תביעה שכנגד מטעם העובדים בעילות התעמרות ולשון הרע - נקבע שלא ייפסקו הוצאות משפט למי מהצדדים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת והנתבעת שכנגד: עו"ד עינת כרמי ברק ועו"ד מיריאל אמיר • ב"כ הנתבעים והתובעים שכנגד: עו"ד טל מאירסון ועו"ד יפית ראובן • עו"ד ורד שדות עוסקת בדיני עבודה • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין