שבועות הוא חג הקציר, חג הביכורים, אם תרצו – חג החקלאות. רק שמאז שנחוג החג בימי המקרא, החקלאות שינתה פניה. היום אנחנו מציינים את החקלאות המודרנית, זו שמבוססת על הרבה טכנולוגיה ונתונים. אולי צריך להוסיף לשמות החג גם את "חג האג-טק".
אפילו השם אג-טק הוא שם חדש. עד לפני כמה שנים כינו את זה אגרו-טק, והתכוונו בעיקר לקומביינים גדולים ולסולמות לקיטוף. האג-טק המודרני הוא ענף של ה'טק' הכללי, משופע בתנובת טכנולוגיות רובוטיות ובציר יכולות הבינה המלאכותית. המשימה העיקרית שלו היא להאכיל עולם רעב – להגדיל את היבולים בכל דרך אפשרית כדי שיהיה מספיק אוכל לאוכלוסיית העולם, עניין שהחקלאות המסורתית כבר לא עומדת בו. והוא עושה את זה יותר ויותר עם בינה מלאכותית.
במשפחת ההייטק הישראלי, האג-טק הישראלי הוא כמו הבן הקצת חולמני עם שיבולת חיטה בזווית הפה, מסתכל בהשתאות על אחיו הגדולים – הסייבר, הפינטק והאחרים. הוא יודע שהוא לא יגיע להישגים העסקיים שלהם, אבל הוא אוהב את מה שהוא עושה וגם מרגיש שליחות בעניין הזה. פעם לימדנו את העולם איך משקים עם טפטפות, היום אנחנו מלמדים אותו להשקות לפי דאטה מעצים ושדות.
האג-טק הישראלי ידע עליות ומורדות. בשנה האחרונה אנחנו במורד. לפי נתונים של IVC שהוכנו עבור ynet, השיא היה בשנת 2022 כשנרשמו 100 סבבי גיוס בחברות האג-טק הישראליות שגייסו 831 מיליון דולר במצטבר. מאז חלה צניחה בפעילות מרבית החברות, וב-2024 היו רק 46 סבבי גיוס והסכום הכולל הגיע ל-177 מיליון דולר בלבד. זו הייתה תקופה של בצורת בעולמות ההשקעה וגם משבר בעולמות החקלאות. לא מעט חברות אג-טק קמלו, לא הצליחו לשרוד.
בפילוח לפי סוגי הסבבים אפשר לראות מגמה עגומה נוספת: ב-2022 סכום גיוסי הסיד, כלומר הגיוסים של חברות אג-טק חדשות, היה כפול מהסכום ב-2024, מה שאומר שיש הרבה פחות חברות אג-טק חדשות בשנה האחרונה. זה לא אומר בהכרח שיזמי החקלאות נעלמו, זה יכול להעיד גם על זה שהמשקיעים נעלמו, הלכו להשקיע בסייבר וב-AI.
החברות המובילות
כיום יש ארבע או חמש חברות ישראליות גדולות, שחולשות למעשה על כמה מהשווקים המשמעותיים בעולם. ויש עוד הרבה סטארטאפים שעושים את צעדיהם הראשונים ואפשר לנבא להם הצלחה.
אחד כזה הוא הסטארט-אפ נאנוול (Nanovel) שמפתח רובוט שקוטף תפוזים. כל כך פשוט, כל כך נחשב למשימה בלתי ניתנת לביצוע עד מזמן. השבוע יצא לארה"ב הרובוט הראשון שיתחיל בעבודה, בהזמנה של ארגון מגדלי פרי ההדר האמריקני (CRB) ובמימון של 900 אלף דולר מצדו.
לאיציק מזור יש אקזיט אחד או שניים מאחוריו. בין השאר הוא מכר את חברת הסמיקנדקטור "ג'ורדן ואלי" שהקים לחברת Bruker האמריקנית ב-53 מיליון דולר, והנה עכשיו הוא בתחום קטיף ההדרים. "זה התחיל כשפגשתי מגדל ישראלי בקליפורניה שאיתגר אותי ואמר שקטיף עם רובוט הוא בעיה פשוטה", אומר מזור. "לקח לי ארבע שנים כדי שאוכל לספר למישהו שמצאתי פתרון. היום זה הפטנט העולמי שלנו. היו הרבה כישלונות בתחום הזה ואנחנו בטוחים היום שיש לנו את המוצר המתקדם מסוגו בעולם".
הרובוט של חברת Nanovel
הבעיה של קטיף הדרים שאין מספיק פועלים, לא בישראל, לא בארה"ב. מדובר בשוק של עשרות מיליארדי דולר אבל מחירי העבודה עולים עד כדי אי כדאיות לגדל הדרים. רובוט קטיף היה יכול להיות פתרון מצוין, הבעיה שכל הניסיונות לא צלחו את העלים הצפופים של העץ שמסתירים את הפירות, וגם את הצורך לגזום, לא לתלוש את הפרי.
זה בדיוק הפטנט של מזור: רובוט עם הרבה זרועות שיכולות לקטוף במקביל, חודרות מבעד לעלווה הצפופה ומגיעות לפירות. מערכת ראיית מחשב מזהה את הפירות ומערכת בינה מלאכותית מחליטה מה הדרך להגיע אליהם מבלי לפגום בפירות הסמוכים. ואז הזרוע 'מערסלת' את הפרי וגוזמת את הגבעול בזהירות. "זה עובד כמו טיל מתביית - אנחנו מתקרבים אל הפרי כי מבחוץ אתה לא רואה כלום, ואז מתבייתים עליו", אומר מזור.
אחת הנציגות הבכירות של ישראל בעולמות האג-טק היא חברת פילדאין (Fieldin), שהוקמה ב-2013 על ידי בועז בכר (מנכ"ל) ויפתח בירגר (COO). החברה חולשת על 5 מתוך עשר החוות החקלאיות הגדולות בקליפורניה, וכמחצית מחברות העיבוד החקלאי בישראל. החברה מעסיקה 100 עובדים, חלקם במרכז הפיתוח ביקנעם וחלקם בקליפורניה ובאוסטרליה. בתחום הפיננסי היא מתנהלת כמו סטארטאפ קלאסי: היא גייסה עד כה 55 מיליון דולר ובין המשקיעים שלה נמנים קרן ההשקעות פורטיסימו, המשקיע אורן זאב, קרן ICON בארה"ב, Akkadian Ventures, קרן Maor Investments מלוקסמבורג ועוד.
פילדאין מפתחת מערכת ממוחשבת שהופכת את החווה לחכמה. חיישנים בכל הכלים החקלאיים מאפשרים לעקוב אחר כל התהליכים והפעולות בחווה בכל רגע, כשמערכת בינה מלאכותית מאפשרת לקבל החלטות מיטביות בכל רגע על בסיס נתונים מכל החיישנים, נתוני מזג האוויר, נתוני הריסוס, נתוני המזיקים. "ה-AI יכול לשקלל את כל הנתונים מהר יותר וטוב יותר", אומר יפתח בירגר. "כדי שהחקלאי יגיע בסוף העונה ליבול יותר גבוה הוא צריך להיות מאוד מדויק ויעיל במה שהוא עושה. וזו היכולת שהפלטפורמה שלנו מספקת לו".
אתם מאמינים ש-AI יעשה את זה יותר טוב מבני אדם?
"לצערי כן. בסוף חקלאות היא מדע מדויק, היא מדע מאוד סטטיסטי, ולכן AI יעשה את זה יותר טוב. אבא שלי הוא מומחה חקלאי. אז אולי הוא עדיין לא ניתן להחלפה אבל אני מעריך שבדור הבא של הטכנולוגיה זה כבר יקרה".
האם האג-טק הישראלי חזר ללבלב?
"אתה יודע, זה מוזר, אבל בקליפורניה, שהיא האזור החקלאי הכי גדול בעולם, חברות אג-טק ישראליות הן החברות המובילות. אנחנו סוג של המייסדים של התחום. היו חברות ישראליות שנעלמו בשלוש שנים האחרונות, אבל עכשיו החקלאות עולה ואנחנו עולים איתה".
ההפך מפירמידת הצרכים של מסלו
ענקית אג-טק ישראלית נוספת היא חברת פייטק (Phytech) שפיתחה מערכת לאיסוף נתונים ישירות מהעץ או הצמח באמצעות חיישנים שמוצמדים אליהם. בדרך כזו ניתן לבחון בכל רגע עד כמה הצמח צמא, ועל בסיס זה לתת לחקלאי המלצות על השקיה ודישון. לפי נתוני החברה, היא סייעה לחקלאי העולם לחסוך חצי טריליון ליטר מים בשנת 2024 וצמצמה פליטת פחמן דו חמצני בכמות השווה ל-48 מיליון ליטר דלק.
פיטק היא חברה ותיקה. היא הוקמה ב-1998 ביד מרדכי על ידי זוהר בן-נר, וב-2011 נרכשה על ידי שריג דואק, המשמש יו"ר. היקף ההכנסות של החברה מגיע ל-30 מיליון דולר בשנה, היא מעסיקה 190 עובדים, ובין המשקיעים שלה קרן הפרייווט אקוויטי האמריקנית THL והענקית הסינית טנסנט. הטכנולוגיה של פיטק נמצאת בשימוש ב-18 אלף חוות חקלאיות בעולם, מנטרת 1.6 מיליון דונם וכ-45 מיליון עצים.
"פירמידת הצרכים של מסלו לעצים היא קודם כל השקיה, אחר כך דישון ורק אחרי זה מניעת מחלות", אומר אורן קינד, מנכ"ל פיטק. "לצערי, חברות האג-טק הלכו למניעת מחלות כי שם נמצא הכסף, אבל כדי להגדיל את היבולים צריך לעשות את העצים שמחים ואת זה אתה עושה בעזרת השקיה נכונה ודישון, ואנחנו עוזרים לחקלאים לעשות את זה, ומצד שני מוודאים שהם לא סתם מבזבזים מים ודשן במקומות שלא צריך".
ה-AI הופך בשנה האחרונה לעניין מרכזי. "אנחנו בטירוף חושים מה-AI. כבר בגרסה הראשונית תרמנו לכך שלא תהיה הצפת דאטה לחקלאים כי הם רוצים לראות רק את השורה התחתונה - מה צריך לעשות," אומר קינד. "אנחנו כמו מובילאיי שהתחילו בלצפצף ואחר כך עשו עזרי נהיגה ובסוף הגיעו לנהיגה אוטונומית. אז אנחנו התחלנו מצפצופים בגרסה ראשונה, היום אנחנו בעזר הנהיגה ועוד מעט תהיה לנו טסלה שעושה את כל ההשקיה באופן אוטונומי".
לדברי קינד, האג-טק הישראלי "חטף הרבה מכות", אבל עדיין יש חברות שמצליחות ומשפיעות. "ישראל היא מקור אדיר לאג-טק ויש פוטנציאל אדיר לסקטור הזה. יש חברות ישראליות שמוכרות בעשרות מיליוני דולרים והן רווחיות, ויש להם משקיעים מרוצים, וצריך להסתכל על התעשייה הזו בווייב חיובי".
חברת אג-טק בולטת נוספת, אולי הגדולה מבין החברות הישראליות, היא קרופקס (CropX), שהתחילה בטכנולוגיית חיישני מים ומאז נכנסה לטכנולוגיות לניהול חכם של חוות חקלאיות. קרופקס הוקמה ב-2016 על ידי יצחק בנטוביץ', ומ-2017 תומר צח משמש כמנכ"ל החברה. החברה גייסה כ-60 מיליון דולר במספר סיבובים, ובין המשקיעים שלה קרן Innovation Endeavors של אריק שמידט (לשעבר מנכ"ל גוגל), קרן OurCrowd הישראלית, Finistere Ventures, Greensoil Investments והמשקיעים האסטרטגיים NEC, Aliaxis, HELM AG ו-Proman.
מנכ"ל קרופקס, תומר צח, מצוי במסע שופינג מתמשך בשנים האחרונות, מסע רכש של חברות אג-טק במדינות שונות בעולם. בגיבוי המשקיעים, שגייסו עבור החברה 30 מיליון דולר נוספים ב-2023, הוא ניצל את השפל בשוק האג-טק העולמי והרחיב את התחומים הטכנולוגיים שהחברה מכסה במחירי סוף עונה. קרופקס רכשה לא פחות משש חברות בארבע שנים, הרחיבה את הפלטפורמה הטכנולוגית שלה, והיקף המכירות שלה מגיע לעשרות מיליוני דולר בשנה.
החיידקים שמסייעים לשיפור היבולים
חברה יוצאת דופן ומעניינת מבין חברות האג-טק הישראליות הגדולות היא ביהירו (BeeHero), שמגדירה את השירות שלה כ'מתן שירותי האבקה' לחקלאים. האבקה היא מרכיב בעל חשיבות קריטית לכמויות היבולים של עצים וצמחים נוספים. מי שעושה את עבודת ההאבקה הם לא רובוטים אלא דבורים פועלות. וקבלני העבודה שלהן הם מגדלי הדבורים. החיבור בין כולם נעשה באמצעות הטכנולוגיה.
הטכנולוגיה של ביהירו היא חיישנים שעוקבים מקרוב אחר פעילות הדבורים, הן בשדות ובמטעים, והן בתוך הכוורת עצמה. החיישנים קולטים את הקולות בכוורת ובשדה, הטמפרטורה, הלחות והאור, ועל בסיס הנתונים האלה מערכת ה-AI יכולה להעביר את מספר הדבורים בכל נקודת זמן ומקום. היכולת למדוד במדויק את פעילות הדבורים מאפשרת להעריך את איכות ההאבקה, שמשפיעה ישירות על כמות היבולים.
"אנחנו יודעים למדוד את האקטיביות של הדבורים ולהגיד כמה פעמים דבורה מבקרת פרח", אומר יובל רגב. "אם הפרח לא מקבל האבקה מספקת, צריך לשנות את מיקום הכוורות או להוסיף כוורות". החברה הראתה במספר ניסויים והדגמות את המתאם הברור בין כמות ההאבקה לבין היקף היבול, והדאטה שהיא מייצרת מאפשרת לחקלאי להגיב בזמן אמת על בעיות ולהגדיל את היבולים.
העולם מתמודד כידוע עם תופעת היעלמות הדבורים, הטכנולוגיה של ביהירו מסייעת להתמודד עם הבעיה. החיישנים שלה מזהים כוורת שיורדת בתפקוד ומתריעים למגדל הדבורים כך שיטפל בבעיה מבעוד מועד. "אנחנו יודעים לזהות כוורות שנכנסות לסטרס", אומר רגב. "ה-AI מתרגם את שפת הדבורים, את התדרים שהן מדברות ביניהן. למשל, אם המלכה הפסיקה להטיל ביצים, אנחנו נזהה שינויים בקולות בכוורת, אם תרצה - הדבורים קוראות 'אמא, אמא'. ואנחנו יודעים להגיד למגדל דבורים: 'תשמע יש שם אירוע'.
ביהירו הוקמה ב-2017 על ידי עומר דוידי (CEO), רגב (CTO) ואיתי כנות (CGO). היא גייסה עד 2022 סכום של 64 מיליון דולר ממשקיעים כמו Convent Capital, ענקית המזון General Mills, J-Ventures, iAngels ועוד רבים. החברה פועלת כיום בשטחים בהיקף של יותר ממיליון דונם ומנהלת כחצי מיליון כוורות חכמות בחמש יבשות בעולם. היקף הכנסותיה מוערך בעשרות מיליוני דולר בשנה. היא פועלת בתל אביב ובקליפורניה ומעסיקה כ-80 עובדים.
לא רק חברות סטארט-אפ מייצגות את האג-טק הישראלי. פעילות מעניינת לא פחות מתרחשת בחברת הדשנים ICL (לשעבר: כימיקלים לישראל), שמפעילה מרכז מחקר ופיתוח שעוסק בשיפור היבולים באמצעות חומרים נוספים: מולקולות וחיידקים. במקום הזה מפתחים יכולות להתמודד עם אבוקדו שמשחיר, עם סטרס שנגרם לתפוחי אדמה ואפילו פיתחו קרם הגנה לעלי צמח הקפה, שמגן עליהם מפני השמש הקופחת.
ד"ר אלינור ארז, סגנית נשיא ל-R&D בחברת ICL, הגיעה מעולמות הפרמצבטיקה ונראה שפיתוח תרופות לצמחים מרתק אותה לא פחות. "אנחנו קוראים לזה דשנים של הדור הבא, מוצרים שניתנים לצמח בנוסף להזנה הבסיסית עם דשנים", היא אומרת. "אנחנו מפתחים מולקולות שיעזרו לצמח להתמודד מפני סטרס מסוגים שונים".
אפשר להבין למה הצמחים כיום פחות מאושרים מבעבר. אירועי בצורת קשים בקליפורניה, התמעטות גשמי המונסון בהודו, הצטמצמות מקורות המים, כל אלה גורמים לירידה ביבולים החקלאיים. ב-ICL מראים שבאמצעות חומרים חדשים אפשר לפצות את הצמחים על החוסרים שנגרמים בגלל שינויי האקלים. באמצעות AI מתקדם מצליחים במעבדות של אלינור ארז לבודד מולקולות או חיידקים שיש להם השפעה מוכחת. "יש לנו ניסויים בשדה, הם עדיין לא מסחרים אבל יש תוצאות מובהקות ואנחנו ממש גאים ושמחים ומתרגשים", היא אומרת.
