בית המשפט למשפחה בבאר שבע אישר לאחרונה צוואה שהותירה אישה שהלכה לעולמה ובמסגרתה נישלה את שתי בנותיה לטובת אחיהן: השופטת דיאנה פסו-ואגו דחתה את טענת האחיות להשפעה בלתי הוגנת של האח על אימן ולמעורבותו הפסולה בעריכת צוואתה.
לשלושת המעורבים בתיק יש אחות נוספת שוויתרה מראש על חלקה בירושה. האם ערכה בחייה שתי צוואות: בראשונה, משנת 2013, היא קבעה ש-70% מרכושה יועבר אחרי מותה לאחת הבנות והיתר לבנה. לעומת זאת, בצוואה השנייה מ-2019, נקבע שכלל רכושה יועבר לבן.
אחרי מותה טענו שתי האחיות בבית המשפט שהצוואה השנייה פגומה ועל כן יש לקיים את קודמתה. לחלופין, הוסיפו, יש לבטל את שתי הצוואות ולתת צו ירושה שלפיו כלל האחים יירשו שווה בשווה. אחת הבנות סיפרה שאחיה נהג לקלל את האם, להשפיל אותה ואף נקט כלפיה אלימות שכללה זריקת חפצים בבית. היא הוסיפה שהאם לא הייתה כשירה משפטית במעמד צוואת 2019.
אבל השופטת פסו-ואגו דחתה את התנגדות האחיות על כלל רכיביה. היא ציינה שמומחה מטעם בית המשפט הגיע למסקנה שקיימת "סבירות גבוהה משמעותית" לכך שבמועד הצוואה האחרונה הייתה המנוחה כשירה מבחינה משפטית.
בכל הנוגע לטענת ההשפעה הבלתי הוגנת התרשמה השופטת שבפועל לא הוכחה על ידי הנתבעות תלות חולנית שנוצרה בין אימן לאחיהן בתקופה שקדמה לצוואתה השנייה, לרבות בידודה והרחקתה מבנותיה. היא ציינה שהקשר בין המנוחה לבנותיה אכן לא היה יציב ורצוף, אולם אין הוכחה שהבן הוא הסיבה לכך.
עו"ד רונן יצחק גריןבפסק הדין נכתב שב-2016 עבר הבן לגור באזור אחרי בארץ בגלל חתונתו, ובערך באותה תקופה עברה האם לגור אצל אחיה עד שהוא נפטר - אז עברה לחיות בגפה בעיר בדרום הארץ, הרחק מבנה, תוך שהתנהלה באופן עצמאי בכל ענייניה.
בהקשר לכך העיד הבן כי הקשר עם אימו באותה תקופה היה בעיקר טלפוני, והוא היה מגיע לבקר את אימו פעם בחודש בערך בליווי אשתו וחמותו. השופטת הדגישה שהבנות לא חלקו על גרסתו זו: "לא הוכח שהתובע סייע למנוחה באופן יום יומי ושוטף, בייחוד הואיל והתובע כלל לא התגורר בקרבתה ונהג לפקוד את ביתה אחת לחודש".
היא שללה מעורבות פסולה מצד הבן בהכנת הצוואה השנייה, על רקע עדות עורכת הדין שערכה אותה, שלפיה הוא כלל לא נכח במשרדה בעת החתימה, וכי למעשה לא הכירה אותו עד לאחר מות האם. "מעיון בצוואה השנייה לא ניתן לומר שתוכנה בלתי סביר, נהפוך הוא, הצוואה משקפת את הסיפור המשפחתי ואת סיפור חיי המנוחה", כתבה.
דברי המנוחה עצמה בצוואה – שלפיהם מבין ילדיה רק בנה דאג לה, כיבד אותה וטיפל בה, ולמעשה היה היחיד שאיכפת לו ממנה - חיזקו אצל השופטת את ההערכה שמדובר בצוואה הגיונית. לפיכך נקבע שההתנגדות לצוואה תידחה והבנות חויבו ב-35 אלף שקל הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד אירית ינקוביץ
• ב"כ הנתבעות: עו"ד אריה בזק
• עו"ד רונן יצחק גרין עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
