מחקירת הרשות עלה כי המחיר שקרפור הציגה בקופה היה גבוה יותר מהמחיר שהוצג על גבי המוצר/השלט. מכאן עולה חשש להטעיה. עוד חשש להטעיה עולה מכך שנמצאו מוצרים מיובאים ברשת, שארץ המקור שלהם אינה כפי שצוין בשילוט.
נטען גם שבמקרים אחרים, החברה לא סימנה את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת החקלאית שאינה ארוזה בעת הצגתה למכירה, ו/או תוצרת חקלאית הנארזת במקום שבו היא נמכרת או משווקת לצרכן.
כן מצאה הרשות שקרפור לא הציגה מחירים על גבי מאות מהמוצרים שנמכרים בסניפיה. כמו כן לא הציגה מחירים ליחידת מידה. הרשות מצאה שקרפור הציגה מוצרים בהילך לא חוקי, כלומר תמחרה מוצרים במטבע זר במקום במטבע ישראלי.
כן נטען שהרשת לא הציגה שלט עם מחיר בפיקוח ממשלתי לגבי מוצרים בפיקוח (במקרר מוצרי החלב למשל).
2 צפייה בגלריה
נטען שהחברה לא סימנה את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת החקלאית שאינה ארוזה
(צילום: לנס הפקות)
הרשת מחויבת על פי חוק להציג את המחיר הכולל על גבי הטובין, אסור לה להטעות צרכנים בכל עניין בעסקה, תוך דגש על פרטים מהותיים לעסקה. מחיר המוצר נחשב כפרט מהותי וכך גם מקום הייצור(גידול) של המוצר.
גובה הקנס עשוי להיות מופחת שכן מהרשות נמסר כי "לחברה קיימת זכות טיעון על פי הוראות חוק הגנת הצרכן והיא זכאית להעלות טענות משפטיות ועובדתיות, הן כנגד הכוונה להטיל עיצום כספי והן לעניין סכומו וזאת בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה".
קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מסר בהודעה לעיתונות: "תפקידנו להבטיח שלכל צרכן תהיה גישה למידע אמין, ברור ומלא בעת קבלת החלטות רכישה. ממצאים כגון אי הצגת מחירים, סימון מטעה של ארץ ייצור או היעדר מידע על מחירים בפיקוח – פוגעים בזכות הזו. הרשות פועלת מתוך מחויבות להגנה על ציבור הצרכנים, ונפעל לוודא שכל עוסק, גדול כקטן, יעמוד בסטנדרטים הקבועים בחוק".
