ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) בבאר שבע הכירה לאחרונה בסוכרת של בכיר לשעבר במשטרה כקשורה לשירותו: הוא טען שמסכת אירועים מלחיצה שחווה בעבודתו לפני 25 שנה גרמה לפרוץ המחלה, ויו"ר הוועדה, השופט בדימוס ברוך אזולאי, התרשם שהקשר הסיבתי הוכח.
הערעור הוגש בעקבות החלטת קצין התגמולים במשרד הביטחון שלא להכיר בו. הוא טען ששירת החל משנת 1974 - תחילה בצה"ל ולאחר מכן במשטרה. הוא הגיע לדרגת ניצב-משנה, שימש כראש אגף מרחב ועסק בתיקי פשיעה, עד שב-2007 סיים את שירותו. לדבריו, בשלהי 1999 התרחשו במסגרת עבודתו כמה אירועים מלחיצים, שלשיטתו הובילו לפרוץ מחלת הסוכרת זמן קצר לאחר מכן, בתחילת שנת 2000.
הוא הוסיף שבספטמבר 1999 הועבר לתפקיד אחר בניגוד לרצונו. לדבריו מדובר באירוע טראומתי שהשפיע עליו נפשית, כשהתברר לו שאנשי היחידה שלו מחבלים בעבודתו ועושים הכול כדי למנוע ממנו להצליח.
סביב אותה תקופה היה שותף לחקירת רצח שהשפיעה עליו לרעה. מפכ"ל המשטרה לשעבר ומפקדו דאז, משה קראדי, הצהיר במסגרת ההליך כי האירוע היה חריג בעוצמתו, במשך הזמן, בסיקור התקשורתי ובתעצומות הנפש שנדרשו מהמעורבים בחקירה, ובמיוחד מהמערער שהיה דמות מרכזית בה.
אירוע נוסף שהותיר עליו את אותותיו ולטענתו החמיר את מצבו הרפואי הייתה פגיעה בסוכן משטרתי אשר יוחסה לו. לדבריו, אותו סוכן נשלח לבצע עסקת סמים בפזורה הבדואית כדי לעצור עבריינים, אלא שלבסוף הוא נחטף, הוכה קשות ופונה לבית החולים במצב קשה.
לדברי הקצין לשעבר, הלחץ סביב עבודתו הלך והתהדק כש-2005 פורסם פרק של התוכנית "עובדה", שבו הוא הוצג כחשוד בקבלת טובות הנאה - דבר שהוביל לפתיחת חקירה נגדו. לדבריו החל מ-2007 הוא נמצא בטיפול ובמעקב הדוק, מקבל כדורים והזרקת אינסולין, ובאופן כללי מצבו מידרדר והולך. טענתו המרכזית הייתה שיש להכיר בסוכרת שלו כקשורה לשירותו במשטרה.
מנגד טען קצין התגמולים שהסוכרת התפרצה אצל המערער כבר ביולי 1999, כלומר כחודשיים לפני תחילת הלחץ הנטען בעבודה. "אין לאירועים הנדונים כל תפקיד בגרימת הסוכרת, או בהשפעה על המהלך הטבעי של התפתחותה", קבע מומחה מטעם ההגנה.
אבל שהשופט אזולאי אימץ דווקא את חוות הדעת הרפואית מטעם השוטר, הקושרת בין אירועי הדחק שחווה לבין פרוץ הסוכרת. בהתאם לעמדת מומחה התביעה, האירועים שחווה בשלהי 1999, בהם העברתו לתפקיד אחר בניגוד לרצונו ועיסוקו בפרשיית הרצח שקיבלה הד תקשורתי, היו הטריגר להופעת הסוכרת, "ולמעשה היוו את הקש ששבר את גב הגמל" מבחינת פרוץ המחלה.
נקבע שהנסיבות הפרטניות מצביעות בסבירות גבוהה מאוד על קשר סיבתי בין אירועי הדחק שמהם סבל המערער במהלך ועקב שירותו במשטרה, לבין התפרצות הסוכרת. בהקשר לכך השופט שם דגש על סמיכות הזמנים שבין אותם אירועים לבין הופעת המחלה לראשונה, מה שתומך לדבריו בקיומו של קשר רפואי בין השניים.
לפיכך הוא קבע שעל קצין התגמולים להכיר במחלת המערער למפרע, החל מינואר 2000. בנוסף חויב משרד הביטחון לשלם לקצין לשעבר הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד מזל רואנסרי
• ב"כ המשיב: עו"ד סימונה גולדמן מימון
• עו"ד שרון מאירי עוסק בצבא ומשרד הביטחון
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
