כששואלים את מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי באיזה מצב מוצא סיום המלחמה את החברה שהוא עומד בראשה, הוא עונה בפשטות שמבחינתה המלחמה עדיין לא הסתיימה. "זה נכון שעצימות הלחימה ירדה, אך התמורות הפוליטיות, השינויים במזרח התיכון וכל מה שקורה בגיאופוליטיקה עדיין מייצרים אי בהירות שמשאירה אותנו בכוננות גבוהה. החל משבעה באוקטובר התגייסנו באופן מוחלט לטובת הפעילות הנדרשת בישראל, ומאז אנחנו עובדים עבור המדינה בעצימות מלאה כדי להוביל להתעצמות ולפתרונות חדשים אל מול האתגרים העומדים מולנו בטווח הקצר והארוך. אנחנו מתמודדים עם האתגרים גם בפן האישי-אנושי של העובדים שלנו וגם בפן הטכנולוגי-עסקי".
עד כמה טלטלת שבעה באוקטובר שינתה את התוכניות העתידיות של התעשייה האווירית?
"כחברה ממשלתית-לאומית המעסיקה 15,000 עובדים במעגל הראשון ומפרנסת למעלה מ-50,000 בתי אב במדינה - ברור שהטלטלה נגעה גם בנו ובאנשינו והשפיעה עמוקות על מה שקורה בחברה, בכל הממדים. כאלפיים מעובדינו גויסו למילואים. כיום אנו מסתכלים על לקחי ותובנות המלחמה בעיקר בהיבט של שדה הקרב העתידי. אנו מבינים שחלק מהמוצרים שלנו למערכת הביטחון שנבנו לפני שנים - גם אם לא רבות - יצטרכו לעבור אדפטציה מתאימה לעתיד, מלוויינים ועד רובוטים. יש לנו אחריות לייצר את הפתרונות העדכניים לעימותים הבאים, שיאפשרו קבלת תמונה ומודיעין רציפים יותר, גם אם צריך להגיע לחלל בשביל זה, ולכן סוגיית התקשורת הלוויינית עוברת שינוי מהותי. וכשמדובר ברובוטים - ברור שחלק מהמערכות הבאות שלנו ישלבו רובוטיקה ובני אדם. למעשה, זה כבר קורה ומערכות כאלו אף השתתפו במלחמה. על בסיסן אנו מפתחים את המוצרים הבאים".
מה בנוגע להגנה מטילים, שהמלחמה הבהירה כמה היא דרושה לכל אזרח במדינה?
"בנושא זה ברור לנו שעלינו ללמוד, להפיק לקחים ולקדם את ההגנה מטילים בליסטיים. ישראל הדגימה במלחמה יכולת יוצאת מהכלל בנושא, אולי הטובה בעולם, אך יחד עם זאת, השימוש בטילים כאלו ובמטחים מסונכרנים מכתיב צרכים נוספים שאותם אנו לומדים ועל בסיסם נשפר את המערכות. השאיפה שלנו היא לספק הגנה שתאפשר לכולנו לקום למחרת מתקפה עצומה ליום חדש וללכת לעבודה, בלי נפגעים ובלי סדר יום משובש".
ואיך צריכה המדינה לסייע?
"כחברה ממשלתית אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם כוחות הביטחון. בשנה וחצי האחרונות התיאום והסנכרון עם גופי הממשל בישראל קפץ מדרגה ונמצא כרגע במצב מצוין. קיימת הבנה הדדית של הצרכים, כאשר מנגד אנו רואים נושאים הקשורים לשרשראות אספקה ויכולות ליבה שלהבנתנו לישראל לא יכולה להיות בהם תלות במקומות אחרים. לכן, אנו מצפים מהמדינה שתחזק את הטכנולוגיה הליבתית בהקשר הכחול-לבן. לכך נדרשים תקציבים שיאפשרו לנו להמשיך לצמוח ולפרוח ולהבטיח את בטחונו של עם ישראל בכל רגע נתון גם בשנים הבאות".
אם הזכרת טכנולוגיה, באילו טכנולוגיות עתידיות תשתמש התעשייה האווירית?
"כבר במלחמה הזו באה לידי ביטוי יכולתנו בהקשר של כלים בלתי מאוישים באוויר, שפעלו בעצימות מלאה. אנו פועלים לשפר עוד יותר את יכולותיהם, כך שמל"טים יאפשרו לדעת מה קורה באזור בכל רגע נתון. בנוסף, אנו משקיעים משאבים בבינה המלאכותית, שברור שהיא כלי משמעותי בשדה הקרב הנוכחי ובוודאי שבעתידי. אנו מעריכים ש-AI יביא למהפכה של ממש בארגון, כך שנצטרך לטייב ולהכין את העובדים שלנו לשימוש בכלים מתקדמים של פיתוחים אלו. היכולת שלנו לקחת מידע ממגוון רחב של חיישנים, לעבד אותו, להשתמש באלגוריתמים מתוחכמים של בינה מלאכותית וכך להנגיש את תמונת המצב למקבלי ההחלטות ולחייל שבשטח היא חיונית ונפעל כדי להתעצם בה".
היכולות הגדילו את ההתעניינות והביקוש
התעשייה האווירית מסיימת את 2024 עם תוצאות עסקיות טובות מאוד ונכנסת ל-2025 עם הגדרתה כשנת התעצמות והשלמת פערים. מכיוון שכ-70% מפעילות החברה היא עבור לקוחות חוץ, היא נמצאת כעת, כשהמצב הישראלי הוא פחות חירומי, בפעילות שיווקית אינטנסיבית מול לקוחותיה בחו"ל.
"במהלך המלחמה לא ראינו תמורות גדולות מכיוון הלקוחות שלנו בחו"ל, בוודאי לא שליליות. הם נשארו נאמנים לתעשייה האווירית ואנחנו נשארנו נאמנים להם ודאגנו לכל צרכיהם", אומר לוי. "יכולותינו, שבאו לידי ביטוי ופורסמו פומבית, הגדילו את ההתעניינות והביקוש. אנחנו אמנם חברה ש-75% מעיסוקה הוא ביטחוני אך יש לנו גם פן אזרחי לא קטן. אנחנו משדרגים מטוסי נוסעים למטוסי מטען, פועלים לייצור מטוסי מנהלים ומבצעים פעילות תחזוקתית במטוסים".
מהי בעיניך משימתך העיקרית כמנהל הארגון בשנים הקרובות?
"לדאוג שהתעשייה האווירית תדע לעבוד בצורה מסונכרנת ומתואמת ולהגדיל את צבר ההזמנות בהיקף הפעילות בארץ ובחו"ל. זה טומן בחובו המון פעילות טכנולוגית, כי בסופו של יום אנחנו חברת היי-טק שמתעסקת בטכנולוגיה ונמצאת בקו הראשון בעולם בכל ההיבטים האווירונאוטים. עלינו לדעת להשתמש בכך כהלכה. תפקידו של מנכ"ל הוא לבצע את הסנכרון הארגוני הזה, בין עמידה ביעדים הפיננסיים ליכולת הארגון לבצע את ההתקשרויות והמכירות שיאפשרו לו לצמוח. אני מאמין שנצלח את האתגר הזה בזכות העובדים שלנו, שעובדים לילות כימים. בתום שנה וחצי של פעילות אינטנסיבית מאוד ניתן לראות בבירור את היכולות האמיתיות שעובדינו מספקים להגנתה של ישראל, כשלשותפות הדרך עם מערכת הביטחון גם כן יש מניות בהצלחה הזאת".
איפה תהיה התעשייה האווירית ב-2030?
"בישראל, מאפשרת למדינה לקבל החלטות מושכלות. הארגון יושתת על פעילות בינלאומית ענפה, אך מרכז הפעילות יהיה כאן. הארגון ימשיך לפרוח ולצמוח ויגדל בהיקף העסקים שלו בקצב דומה לזה שידענו בשנים האחרונות. שגשוג הפעילות יאפשר לנו להגיע להפרטת החברה, שתמיד תמשיך להיות ממשלתית מצד אחד, אך מצד שני תיהנה מהפעילות העסקית והציבורית באופן שימקסם את עסקיה. התעשייה האווירית תמשיך להישען על הון אנושי מהטובים בעולם ולהיות פורצת דרך בטכנולוגיה, כפי שהייתה בעבר, וכפי שהיא היום. יכולותינו יבטיחו עליונות למדינת ישראל וללקוחותינו בעולם".
