האם ניתן להכיר בהורות מכוח קשר גנטי של "אחאות"? זו השאלה התקדימית שנדונה לאחרונה בבית המשפט למשפחה בירושלים. אישה שהביאה לעולם ילדים באמצעות תרומות זרע וביצית אנונימיות עתרה להביא באמצעותן ילדים נוספים, הפעם בפונדקאות, ולהכיר בה מראש כאימם, בהיותם אחיהם הביולוגיים של ילדיה. אבל השופטת הילה גלבוע דחתה את בקשתה.
המבקשת (53) היא אם יחידנית לחמישה: את שני ילדיה הגדולים ילדה מתרומת זרע, את בתה השלישית מתרומת זרע וביצית שהופרו והושתלו ברחמה, ואת שני ילדיה הצעירים יותר – מאותה תרומת זרע ששימשה לבתה השלישית, אך עם תרומת ביצית אחרת.
בבקשה שהוגשה לבית המשפט לפני כשנה היא עתרה להשתמש בשלושת העוברים המוקפאים שנותרו מהפריית הזרע והביצית האחרונה על מנת להביא ילדים נוספים, הפעם בפונדקאות. בתוך כך היא ביקשה להכיר בה מראש כאימם של הילדים שייוולדו, בהיותם אחיהם הביולוגיים של ילדיה הצעירים (קשר גנטי של "אחאות").
לדבריה היא לא מסוגלת לשאת בלבה את המחשבה שאחי ילדיה הקטנים - העוברים המוקפאים שנותרו, אותם כינתה "רכושה הבלעדי" - יושלכו לפח. לטענתה נוכח גילה היא אינה מסוגלת לעבור היריון נוסף, ולכן מבקשת להגשים את ייעודה - הקמת משפחה גדולה ואוהבת - בסיוע אם פונדקאית בחו"ל.
מנגד טענה המדינה שאין להיעתר לבקשה, אלא יש לדחותה על הסף. לעמדתה החוק הישראלי אינו מכיר בהורות על ילד המושתתת על זהות מקור תרומות הביצית והזרע בין הילדים שייוולדו לבין אלה הקיימים.
השופטת גלבוע הסבירה שהמחלוקת שלפניה נוגעת לסוגיה תקדימית שטרם נדונה בפסיקה. מסקנתה הייתה שאין מקום לפרוץ את גבולות החוק באופן שהילדים שייוולדו מהעוברים המוקפאים, אם ייוולדו, יוכרו מראש כילדי המבקשת, מכוח הקשר הגנטי לשלושת ילדיה הקטנים (אחים למחצה של בתה האמצעית, ואחים שלמים של שני ילדיה הקטנים).
עו"ד ענבל גרשוןצילום: חן ביוטילעניין זה הודגש בפסק הדין כי הדין הישראלי מכיר כיום רק בארבעה מסלולים לקביעת הורות – מכוח זיקה גנטית, זיקה פיזיולוגית, "זיקה לזיקה" ואימוץ. אלא שהמבקשת לא נכנסת בגדרי אף אחת מחלופות אלה.
"בענייננו, לא עלה בידי המבקשת לבסס כראוי את האפשרות לשקול את הרחבת הדין המצוי בנסיבות דנן להכרה בהורות משפטית מכוח קשרי אחאות, בהיעדר הליך חקיקתי מסודר בסוגיה זו", נכתב.
השופטת הבהירה שבניגוד לעמדת האישה, שלפיה העוברים המוקפאים שנותרו הם רכושה הבלעדי כך שנתונה לה "הזכות הבלעדית לשמש כהורה להם", הפסיקה נמנעה מלהתייחס לתאי רבייה – זרע, ביצית או הביצית המופרית – כאל "נכס" קנייני במובנו הטהור.
בנסיבות אלה דחתה השופטת את הבקשה. עם זאת, נוכח כנות כוונותיה של המבקשת וכמיהתה להעמדת צאצאים נוספים, אחים לילדיה, נמנעה השופטת מלחייב אותה בהוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשת: עו"ד רחלי קלקנר
• ב"כ המשיבה: עו"ד יעל רוד-סליטן (פמ"י אזרחי)
• עו"ד ענבל גרשון עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
