בשנת 2014 נשא עו"ד מאיר לוין, היועץ המשפטי אז של רשות ניירות הערך, סקירה בפני באי כנס התאגידים "רואים רחוק רואים שקוף". האווירה אז הייתה של בצורת בשוק ההנפקות הציבוריות בבורסה, חברות שעושות אקזיט ונעלמות לחו"ל, ולוין עלה לבמה עם הצעה חדשה: "נתיבים חדשים לשוק ההון" עבור חברות בינוניות וקטנות.
הרעיון היה פשוט למדי: 99% מהחברות במשק הן בינוניות וקטנות, הן מעסיקות 70% מהעובדים במשק וחלקן בתוצר העסקי מגיע ל-49%. ולמרות זה הן מתקשות לגייס את האשראי הנחוץ להן: 20% בלבד מהאשראי העסקי במשק מגיע לחברות בינוניות וקטנות. לוין זרק פצצה: למה שלא נפתח אפיקי גיוס שאינם מוסדיים, כלומר גיוס המונים (Crowd funding) ומועדוני משקיעים. הרעיון כבר היה מוכר בארה"ב ובאירופה, אבל בישראל?
8 שנים אחרי, המהפכה הזאת לא קרתה, ועכשיו חושבים ברשות לניירות ערך שהגיע הזמן לבדוק מה קורה. אחרי קול קורא שפירסמו ואחרי שקיימו שיחות עם כל מי שפעיל בתחום, יש מצב שבקרוב יהיו פה כללי משחק חדשים.
כל ההתרחשות הזו מאוד מרגשת את אסף גרינפלד, שותף מייסד ומנכ"ל של קבוצת הדסטארט ואחד הגורמים הפעילים ביותר להחזרת העטרה של גיוס ההמונים למקומה הראוי. מבחינתו, הפלטפורמות הדיגיטליות הפועלות בישראל יכולות להפוך לזירות מימון עסקים במצב צבירה חדש: כבר לא חברות פרטיות משפחתיות ועדיין לא חברות ציבוריות שנסחרות בבורסה. בעיניים של גרינפלד, זו תהיה "הדמוקרטיזציה של המימון בישראל", מהפיכה בדרך מימון חברות בינוניות וקטנות בישראל שתטלטל את שוק המימון הישראלי ותצעיד אותו לעידן הדיגיטלי. אולי המהפיכה אליה כיוון לוין לפני 11 שנים.
הדסטארט היא פלטפורמות מימון ההמונים הגדולה בישראל. לפי הנתונים שלה היא גייסה 1.2 מיליארד שקל עבור 10,000 מיזמים או יותר, ויש לה 1.6 מיליון משתמשים, חלקם משתמשים קבועים שנכנסים בתדירות גבוהה. תחת כנפי הדסטארט שהוא המותג המוביל את הקבוצה, יש עץ פעילות שלם שכולל את פלטפורמת מימון ההמונים הדסטארט עצמה, פלטפורמת גיוס ההמונים לחברות פאנדיט (Fund It), פלטפורמת התרומות גיב-בק (Give Back) ופלטפורמת המאבקים הציבוריים בי אקטיב (Be Active). בעוד שבשתי הראשונות הציבור מצפה לתמורה על השקעתו, באחרונות מדובר בתרומה למען עניינים שנוגעים בלב.
הרעיון להשתמש בפלטפורמה דיגיטלית כדי לגייס כספים בא לעולם עם אתר Kickstarter המפורסם ואחר כך גם אתר Indigogo. שניהם הפכו בתוך זמן קצר לאמצעי לגיוס כספים לרעיונות של יזמים – ספרים, צעצועים, גאדג'טים. הכסף עוזר ליזם לקדם את הפרויקט שלו ולפעמים המוצר אפילו נוחת על מפתן הדלת של המשקיעים. לפעמים הוא בכלל לא מגיע לקו הייצור. הערכות שוק מדברות על תעשייה של עשרות מיליארדי דולר בתחום גיוס ההמונים, מה שהופך אותו לתחום רציני.
"קיבלנו את ההשראה מקיקסטרטר", אומר גרינפלד, אבל מבחינתו, בניגוד למודל האמריקאי, הדסטארט מחוברת לערכים היסודיים של האנושיות: "זה דבר שמחבר את האנשים שלוקחים חלק מהחומר שלהם ושמים בפיילה משותפת וזה רותם אותם לרוח הדברים. זה לא רק הכסף, זה גם המקום של לבטא את עצמך, של לקחת חלק ברעיון גדול ממך".
ההיבט הנפשי הזה קיבל ביטוי מפתיע ממש בתקופת הקורונה, כשעלו הרבה קמפיינים לגיוס תרומות של מסעדות ומלונות שקרסו, ואלה זכו להיענות גבוהה מהציבור. תופעה דומה התרחשה בכל העולם, ובשנים האחרונות המלחמה באוקראינה נותנת מוטיבציה להרבה קמפייני תמיכה. גם אירועי האלימות בישראל במאי 2021 קיבלו את ביטויים בהדסטארט בקמפיינים ליוזמות לשיקום הנזקים ולשיקום היחסים בין יהודים לערבים. אולי אפשר לראות בהדסטארט סוג של סיסמוגרף לחברה הישראלית.
בשנה ועשרת החודשים האחרונים, המלחמה בעזה שינתה את התמונה לגמרי. כל הפלטפורמות הוצפו בקמפיינים לפרויקטים, לגיוס תרומות, לאיסוף ציוד לחיילים, לתמיכה בחטופים החוזרים ובבני משפחותיהם. אפשר לראות תופעת ראי מהצד השני של הגבול: משפחות מעזה העלו אלפי קמפיינים לתרומה לשיקום החיים שלהם שהיקפם מאות אלפי דולרים, אולי יותר. יש גם מתקפות משני הצדדים על הקמפיינים של הצד האחר, במטרה לשבש אותם ולא פעם זה מצליח.
ב-7 באוקטובר, קצת אחרי שההלם הראשוני חלף, גרינפלד אומר שהחליט לנתב את כל פעילות הקבוצה לתחומי גיוס התרומות בגיב-בק. "היה ברור לנו שפאנדיט פחות רלוונטית בשלב הזה כי אנשים בהישרדות פחות עוסקים בהשקעות. והיה ברור שאת האנשים של פאנדיט צריך לנתב לאתרים החברתיים כי היקף הפעילות שיהיה שם כנראה יגיע להיקפים של שנה שלמה בחודש. ובאמת זה מה שהיה".
יותר מ-120 מיליון שקל למטרות שקשורות למלחמה
קשה לשכוח את הימים ההם. עלו שם קמפיינים לגיוס כסף עבור חיילי צה"ל, לאוכל, לציוד לחימה. "לא האמנתי שיש סיכוי שאראה בפלטפורמות שלנו קמפיינים למימון ציוד ללוחמים ברמה של כוונות טקטיות, אפודים קרמיים, זה היה באמת ברמת ההזיה. וזה המשיך לצרכים מאוד ספציפיים של אנשים שפונו ואנשים שנפגעו", אומר גרינפלד. לדבריו בתוך חודשים ספורים גייסו הקמפיינים האלה מעל 100 מיליון שקל. אחר כך התחילו הקמפיינים של שיקום יישובים, תמיכה במשפחות החטופים, הנצחת נופלים בפלטפורמת גיב-בק.
בקמפיין לתמיכה באמיתי ארגמן, לוחם מגלן שאיבד את שתי רגליו גויסו 1.1 מיליון שקל. הגיוס למען שי-לי עטרי וינר מכפר עזה ובתה התינוקת שייה, שבעלה יהב נרצח, צבר 653 אלף שקל. הקמפיין למען שיקומו של אלי שרעבי מקיבוץ בארי, שאשתו ליאן ושתי בנותיו, נויה ויהל, נרצחו ב-7 באוקטובר, והוא ששוחרר אחרי 491 ימים בשבי – הצליח לגייס יותר מ-3 מיליון שקלים. הקמפיין למען אביגיל עידן בת הארבע, שנחטפה מכפר עזה, לאחר שהוריה רועי וסמדר נרצחו, גייס יותר מ-1.5 מיליון שקל. הקמפיין של עומר ונקרט שיצא מהשבי אחרי 505 ימים, גייס יותר מ-3 מיליון שקל.
יש גם קמפיין מתמשך לתמיכה במטה החטופים וקמפיין לתמיכה בקהילת הנובה. למעשה, מאז תחילת המלחמה גויסו בפלטפורמות השונות בהדסטארט למעלה מ-120 מיליון שקל למטרות הקשורות למלחמה. חטופים, שיקום, ציוד לחיילים, פרויקטי הנצחה וסיוע לעסקים שנפגעו.
במקביל נוצר בתקופת המלחמה שיתוף פעולה עם פלטפורמת תרומות אמריקאית למדינה ישראל, שנושאת את השם Jewcer. היא הייתה אחד הכלים באמצעותו משפחות יהודיות בארה"ב יכלו לתמוך בקמפיינים למען פרויקטים שקשורים למלחמה. "האתר לא מיצה את מלוא הפוטנציאל שלו ואנחנו שהיינו בקשר איתם כבר שנים, אמרנו - בואו נחבר רגע היכולות", אומר גרינפלד. "זה ייצר אצלם פעילות שהיא יותר ממה שהם עשו בערך בעשור ולמעשה הם הציעו להצטרף להדסטארט ושהקבוצה תיקח בעלות גם על האתר הזה, וזה יקרה בקרוב".
בסך הכל הקמפיינים שהגיעו עם המלחמה הגדילו את היקף הכניסות לאתרים שלכם?
"חד-משמעית, למרות שאני חייב להגיד שאנחנו נהנים מטראפיק וממודעות כבר שנים. המודעות למותג עשתה פה את שלה מעצם הראשוניות וסוג ההתנהלות אבל אני לא חושב שהיה חסר לקבוצת הדסטארט שעוד אנשים שיכירו אותה. אני כן אגיד שלקהל שלנו הצטרפו למעלה מ-150 אלף משתמשים מתוך ה-1.7 מיליון שהיום אנחנו מטפלים בהם, משתמשי יוניק שתרמו, השקיעו ותמכו. כך שעסקי מושפע מחברתי".
הדסטארט מפיקה עוד תועלת גדולה מהגידול במספר המשתמשים, שלא תמיד נותנים עליה את הדעת: מעקב אחרי נתוני המשתמשים. למעשה כל מי שמצטרף לאחד האתרים נותן את הסכמתו לכך שהפרטים שלו ייאספו, כולל מעקב אחרי התרומות שלו והפרויקטים שהשתתף בהם. גרינפלד אומר שהמידע נשמר רק בתוך הקבוצה ואינו נמכר לחברות חיצוניות. לדבריו המטרה היא לשפר את היכולת להציע למשתמשים פרויקטים חדשים שעשויים לעניין אותם לפי ההתנהלות שלהם עד כה. "יש לנו את הערך העסקי, ואני שם את הכל על השולחן, זו ממש הגישה שלי בדרך כלל: הערך המרכזי הוא בעולמות הדאטה", הוא אומר, "בכל זאת כעסק, אנחנו מקבלים עוד תמונה על היוזרים שלנו כדי שנציע להם דברים שמתאימים להם ומעניינים אותם".
הדסטארט ושאר הפלטפורמות הן רק הפלטפורמות שבאמצעותן היזמים מגייסים מימון או תרומות. אבל לאורך השנים הן הצליחו לבלוט בסיקור התקשורתי בזכות ההילה התקשורתית של הקמפיינים אצלה. למשל הקמפיין שכבר הפך מיתולוגי, של חנן בן ארי שגייס ב-2015 סכום של 130 אלף שקל להוצאת האלבום הראשון שלו. גם כנסיית השכל מימנו את אחד האלבומים שלהם בעזרת הדסטארט.
גרינפלד סיפר לא פעם שהקמפיינים שהכי הפתיעו אותו היו אלה שעלו בגיב-בק ובהם זוגות גייסו כספים לצורך טיפולי פוריות או תהליכי פונדקאות. מדובר במעמסה כספית כמעט בלתי אפשרית לזוג שאינו עומד בכללי המימון של קופות החולים, ובמקרים האלה אפשר לחשוב על הדסטארט כבעלת זכויות בהבאתם לעולם של כ-80 ילדים. ובקיצוניות של 180 מעלות נמצא קמפיין "מחזירים לשירה את החיוך", שנועד לסייע לשירה איסקוב, שהייתה קורבן לאלימות מצד בעלה שגייס קרוב ל-1.5 מיליון שקל.
הרגולציה שתוקעת והעמלות
לקבוצת הדסטארט יש מתחרים בישראל, שמאתגרים אותה בחלק מהתחומים, אבל אין קבוצה שמתחרה בה בכל הפלטפורמות גם יחד. בפלטפורמה העיקרית, שהיא הדסטארט עצמה, אין לה מתחרים משמעותיים. כל מי שרוצה לגייס כסף להפקת יין בוטיק בכד אמפורה, ספר ילדים "השכן בוכה", אלבום הבכורה של סער אלון "האלבום הוורוד" או Biss up, בית חדשני לכלבים בישראל (פרויקטים אמיתיים) צריך את הדסטארט.
תחרות, גם אם חיובית מאוד במקרה הזה, נמצאת במגזר גיוס התרומות. כאן למעשה הדסטארט נכנסה עם גיב-בק לתחום שבו כבר פעלו פלטפורמות קיימות, וככל הנראה אתר Jgive הוא עדיין המוביל בהיקף התרומות שהוא מגייס. לצידם פעילים גם אתרים נוספים כמו צ'רידי, גיוס מהלב ועוד עמותות שמגייסות בתחומי עיסוק ספציפיים.
תחרות עסקית במלוא מובן המילה קיימת בתחום מימון ההמונים לחברות עסקיות וחברות סטארט-אפ, מה שיכול להעיד איפה נמצא הכסף הגדול של הענף. המתחרה העיקרית של פלטפורמת פאנדאיט של הדסטארט היא פלטפורמת פיפלביז. לפי נתוניה היא גייסה מעל 350 מיליון שקל עבור כ-100 חברות ורשומים אצלה כ-57,000 משקיעים בקהילה. חברה שלישית בתחום היא אקזיטוואלי (ExitValley), שלפי נתוניה גייסה 326 מיליון שקל ב-138 סבבי גיוס והיא מתהדרת בקהל של 38 אלף משקיעים. פלטפורמת טוגדר (Together) בחרה קו פעולה שונה במקצת, שבו היא מחברת את המשקיעים לסבבי גיוס קיימים של חברות הייטק ולאו דווקא מנהלת גיוס בעצמה.
בעקבות שינוי חוק בשנת 2017, כל החברות המגייסות מימון המונים צריכות להיות רשומות ברשות לניירות ערך ולקבל רישיון לפעול כ"רכז הצעה". הבעיה המשותפת לכל החברות היא שהרגולציה מגנה אמנם על המשקיעים מפני לקיחת סיכונים מופרזים, אבל התוצאה היא שהסכומים שניתן לגייס בדרך הזו נמוכים יחסית. וזה אומר שחברות שיש להן אלטרנטיבות טובות יותר יעדיפו את החלופות, מה שמשאיר במקרים רבים את התחושה שהחברות שהולכות על גיוס המונים כדרך מימון אינן בהכרח החברות שהכי כדאי להשקיע בהן.
מודל ההכנסות של הקבוצה כולה אחיד: גביית עמלה מהסכום שגויס. בגיוסי השקעות ומימון של חברות עסקיות זה יכול להגיע ל-10% מהיקף העסקה. בגיוסי תרומות מדובר בעמלה נמוכה יותר, כ-4% ואפילו פחות בחלק מהמקרים. מעסקים שנפגעו בלחימה החברה גבתה עמלה מופחתת של 3.5%
הדסטארט הוקמה ב-2011 על ידי מעיין מלצר, יוסי מאירי ויונתן גל כשגרינפלד הצטרף אליהם מעט מאוחר יותר. בתחילת הדרך החברה התמקדה בפלטפורמת מימון ההמונים שנקראה כמובן הדסטארט. בהמשך נוספו הפלטפורמות הנוספות אבל המאמץ העיקרי היה בהקמת פלטפורמת פאנדאיט, שפעילותה דרשה רגולציה. ב-2016 פאנדאיט החלה לפעול וב-2017 נכנס לתוקפו החוק שמאפשר את פעולתה כ"רכז הצעה". זה גם היה הבסיס ב-2016 לכניסתה של IBI חיתום מקבוצת בנק הפועלים להשקעה של 4.5 מיליון שקל בחברה: הכוונה לקדם גיוסי הון לחברות באפיק החדש והקורץ. אבל זה לא ממש הסתדר. השנה הודיעה IBI על מכירה בהפסד של חלקה בהדסטארט, שהסתכם בכ-17%. גרינפלד אומר שב-IBI התאכזבו לראות שהחקיקה בתחום מימון המונים לא מתפתחת כפי שציפו. "הם האמינו שהאפיק של מימון המונים הולך להכפיל ולשלש את הסכומים שניתן להשקיע דרכו בטווחי זמן מאוד קצרים, כמו שקרה ברוב העולם, אבל הסכומים לא השתנו, אפילו בקושי עברו עדכון מדד", הוא אומר.
לאורך השנים המייסדים המקוריים יצאו מהתמונה. ב-2020 מכר יוסי מאירי את אחזקותיו בחברה ועזב. ב-2025, עם יציאתה של IBI מההשקעה בחברה מכרו גם מעיין מלצר ויונתן גל את אחזקותיהם וכך נשאר גרינפלד השורד האחרון מארבעת המייסדים וכיום בעל המניות הגדול בחברה, ובעל השליטה בה.
קבוצת הבעלים החדשים בהדסטארט כוללת את שי לבנת ואת קבוצת הנדל"ן ריאליטי וגם כמה משקיעי הייטק כמו אורני פטרושקה ואסף חרל"פ. אם יש משהו שאפשר להגיד על כולם, שהם מבינים את כללי המשחק ואת הסיכונים בשוק הזה ומתכוננים בכל הרצינות לכללי משחק חדשים. עכשיו רק צריך שהרגולציה תזרום איתם.
מודל ההכנסות של הקבוצה כולה אחיד: גביית עמלה מהסכום שגויס. בגיוסי השקעות ומימון של חברות עסקיות זה יכול להגיע ל-10% מהיקף העסקה. בגיוסי תרומות מדובר בעמלה נמוכה יותר, כ-4% ואפילו פחות בחלק מהמקרים. מעסקים שנפגעו בלחימה החברה גבתה עמלה מופחתת של 3.5%.
לא רק כסף
אסף גרינפלד, בן 50, נשוי לטלי ומתגורר עם עוד שלושה ילדים ברמת-השרון. בצבא שירת ביחידה מובחרת של חיל האוויר. אחר כך למד תואר ראשון בכלכלה וניהול ו-MBA באוניברסיטת תל-אביב ועבד כמה שנים בתפקידי ניהול בחברות טכנולוגיה ומימון בחברות בתחום הרכב. למימון המונים הגיע בניסיונות לרכוש מוצרים מעניינים בקיקסטארטר. האכזבה כשהמוצר לא מגיע בסוף הולידה את השאלה - למה בעצם שלא אשקיע בחברה ישירות ולא במוצר שלה?
ב-2011 הוא חבר למעיין מלצר, יוסי מאירי ויונתן גל שכבר הקימו את הדסטארט. "הצטרפתי אליהם כשהאתר היה בחיתוליו מתוך חזון להקמת קבוצת פעילויות שתהיה בעלת השפעה רחבה יותר מאשר אתר מימון המונים, ויחד ייסדנו את קבוצת הדסטארט", הוא מספר, "בתקופה ההיא היו לאתר הדסטארט מתחרים כמו ג'אמפסטרטר ומימונה שבהמשך הפסיקו לפעול".
אפשר להתרשם שיש משהו שמניע את גרינפלד מעבר לשורת הרווח של הקבוצה, שאותה אגב הוא לא מוכן לחשוף ("אנחנו חברה פרטית, זו אחת הפריבילגיות היחידות שלנו"). הדבר הנוסף הוא גישה חברתית לפעילות, שמניעה אותו לצד השיקולים העסקיים. "הסלוגן שמלווה אותנו כקבוצה הוא 'יחד יוצרים כלכלה חדשה'. אנחנו חיים בעידן של קצוות: אושר מוגזם מול עוני מחפיר, בורות פיננסית מול תחכום אלגוריתמי. הגיע הזמן לאיזון חדש".
אם מחפשים את השורה התחתונה היא נמצאת באמירה שאם לא יהיה טוב לכולם, לאורך זמן לא יהיה טוב לאף אחד. "הדמוקרטיזציה של הכלכלה היא צו השעה", הוא מסכם, "בחרתי לשתף את זה כי אני לא חושב שזה מאפיין את היזם העסקי הרגיל או את המוביל של קבוצה עסקית או חברת פינטק רגילה".
איך זה משנה את ההתנהלות של החברה?
"בתכנון הקריירה המקורי שלי, מבחינתי ב-10 שנים הראשונות הייתי בתפקידי מנכ"ל שכיר, ואז נפרדתי מתפקידי המנכ"ל וב-15 שנים הנוכחיות אני נמצא בעולמות של להיות יושב ראש ועוסק ביזמות, כל מיני דברים שנגעתי בהם והפרעת הקשב שלי קיבלה דרור. אבל התוכנית שלי לשנת ה-50, ביומולדת שחגגתי לא מזמן, היא לא שאהיה בסביבה הזאת. אבל משהו שקרה בשנתיים-שלוש האחרונות ברמה החברתית, ואני מדבר על לפני 7 באוקטובר, גרם לי להבין שמה שיצרנו כאן - יש לו יותר מדי ערך שקשור לסיטואציה החברתית מכדי שאמשיך בתוכניותי הרגילות, והפוקוס שלי היה להתלבש על המקום הזה עם אג'נדה שהיא עסקית-חברתית ולשם להוביל את הארגון. בסוף הדברים איכשהו מתחברים".
יכול להיות שהדברים יתחברו סביב הפעילות של הפלטפורמה שהכי מעסיקה את גרינפלד בימים אלה – פאנדאיט.
"פאנדיט זה עולם השקעות שפוגש את עולם מימון ההמונים", אומר גרינפלד, "זה בעצם מסדיר את כל מה שקשור להתאגדות של אנשים סביב מיזם עסקי משותף וקבלת תמורה שהיא בצורה של מניות או מניות וחוב בהתאם לקונסטלציה. האפיק המימוני החדש הזה ממש מייצג את כל אמות המידה והערכים שאנחנו בקבוצה מנסים לקדם".
"עסקים קטנים, נשארים עם פתרונות חוב שמקריסים"
הדבר שאליו הוא מכוון בפלטפורמת פאנדאיט הם סיבובי גיוס המונים תמורת אקוויטי או חוב של החברה למשקיעים. כמו השקעה בהנפקה בבורסה, אבל בלי הבורסה ובלי תשקיף.
הם יכולים לקבל אשראי בבנק, למה הם צריכים אותך?
"כולם יודעים לדבר על כמה שעסקים קטנים כורעים תחת הנטל וכמה הם חשובים לכלכלה, אבל משאירים אותם עם פתרונות חוב שמקריסים אותם. אנחנו נשים את כל יהבינו על קבלת מימון מאקוויטי. יש מין גזירת גורל כזאת על עסק בינוני, שהוא לא יכול להתממן באקוויטי בגלל איך שהוא מתנהל. אנחנו באים עם פתרון לאותם מכשולים ואנחנו למעשה השחקן היחיד ששם את זה בפוקוס".
הרבה מהתוכניות של גרינפלד מבוססות על הנחה שהרגולציה שמגבילה מאוד את האפיק הזה — תשתנה. ברשות לניירות ערך בוחנים את התמונה לעומקה. גם הרגולטור מבין שהחקיקה מ-2017 לא השיגה את מטרתה ואפיק מימון ההמונים כחלופה למימון הבנקים לא ממש קרה. אבל עולים שם סימני שאלה, כמו למשל האם מגבלות סכום ההשקעה הן הבעיה או אולי סוג החברות שמבקשות לגשת למימון המונים, שאינו מושך משקיעים.
תגובת הרשות לניירות ערך: "מודל מימון ההמונים, שהוסדר בחקיקה ייעודית בשנת 2017, מאפשר לחברות – ובכללן עסקים קטנים ובינוניים – לגייס מהציבור הרחב הון או חוב, בהיקפים מוגבלים, באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות ייעודיות. זאת, תוך הקלה משמעותית בדרישות הגילוי החלות על חברות בהליך הנפקה רגיל. מנגנון זה נועד, בין היתר, להרחבת אפשרויות המימון עבור חברות שאינן פועלות בשוק ההון המסורתי וזקוקות למימון בהיקפים נמוכים יותר, תוך שמירה על רמת הגנה מותאמת למשקיעים. רשות ניירות ערך פועלת באופן שוטף לבחינת דרכים נוספות לפיתוח והנגשה של אפיקי מימון חדשים, בין היתר גם לעסקים קטנים ובינוניים, כחלק מפיתוח שוק ההון בישראל".
